חברת יגואר לנד-רובר, אשר נרכשה בשנת 2008 על-ידי קונצרן טאטא ההודי, מוכיחה שהיא משמרת את הגחלת של הנדסת רכב בריטית ומשיקה סדרת מנועי בנזין חדשים מסדרת Ingenium.
נוסף למגוון טכנולוגיות חדישות, שיתוארו בהמשך, הדבר המעניין בסדרת המנועים הזאת הוא עקרון זהה לזה שהציגה חברת ב.מ.וו. לפני כחמש שנים, ואשר מיושם כבר במשפחת המנועים החדשה שלה: התבססות על מבנה מודולרי ועל צילינדרים בנפח חצי ליטר. מהנדסי ב.מ.וו, כאשר הציגו את הקונספט שלהם, טענו בשעתו שנפח של 500 סמ"ק לכל צילינדר הוא "הנפח האידאלי" למנוע בעירה פנימית, בגלל שיקולי תרמודינמיקה שונים.
מכאן קצרה הדרך לתכנון מודולרי של מנועים בעלי 3, 4 ו-6 צילינדרים – גם בנזין (עם מערכת הצתה) וגם דיזל (ללא מערכת כזאת) שכולם מבוססים על מבנה אחיד וחולקים מספר רב ככל האפשר של רכיבים משותפים באופן שמוזיל את עלויות הפיתוח והייצור ומאפשר לבנות קווי הרכבה גמישים יותר.
ממש בסמוך לאחר השקת המנועים הראשונים של ב.מ.וו. ששייכים למשפחת "הצילינדר האידאלי" החדשה הציגה יגואר לנד רובר, בשנת 2014, את מנוע הדיזל הראשון מסדרת Ingenium, מנוע מוגדש טורבו בנפח 2.0 ליטר שבנוי בדיוק לפי אותו עקרון. מנוע זה נכנס לשימוש בשנה שעברה, וכעת מציגה יגואר לנד רובר את גרסאות הבנזין של אותה משפחה, אף הם מנועים ארבעה צילינדריים בנפח 2.0 ליטר.
אנשי יגואר לנד רובר מדווחים שהמנועים החדשים יוצעו במגוון של שלושה הספקים: 200, 250 ו-300 כ"ס – אם כי למעט ההצהרה שהם מספקים 25% יותר כח מן המנועים שאותם הם מחליפים (אשר פותחו במקור על-ידי פורד) – הם עדיין לא מנדבים פרטים מלאים לגבי המומנט שלהם ומהירויות המנוע שבהם מתקבלים שיא ההספק והמומנט. ביחס למנועים המוחלפים, כך לדברי החברה, המנועים החדשים צורכים 15% פחות בנזין.
ייצור המנועים החדשים החל, הלכה למעשה, במפעל מנועים באנגליה שבהקמתו הושקעו כמיליארד לירות שטרלינג (1.33 מיליארד דולר), אבל הם יותקנו בדגמי החברה רק החל בשנה הבאה.
לדברי אנשי יגואר לנד רובר, במנועים החדשים מוטמעת טכנולוגיה מתקדמת ביותר שגולת הכותרת שלה הם שסתומים הידראוליים-חשמליים – עוד רכיב שהפירוט ההנדסי שלו מסקרן מאד אך עדיין דורש הבהרה, וכן מגדשי טורבו כפולים עם מסבים קרמיים וסעפת פליטה שמשולבת במנוע עצמו.
בהמשך הדרך, כפי שהוצהר מוקדם יותר השנה, צפויה משפחת המנועים להתרחב גם למנוע שישה צילינדרי בנפח 3.0 ליטר ולמנוע תלת-צילינדרי בנפח 1.5 ליטר, וגם זה ממש כמו אצל ב.מ.וו.
אס בשרוול
בעוד שההכרזה על השקת מנועי הבנזין הייתה צפויה, יגואר לנד רובר בכל זאת הצליחה להפתיע עם מה שמסתמן כמו חידוש טכנולוגי בקנה מידה גדול יותר.
תחת שם המותג "Transcend" ("להתעלות"), שמסמל גם את ראשי התיבות באנגלית של " Transmission Supply Chain Excellence for Next Generation", מכריזה יגואר לנד רובר על פרויקט פיתוח של תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית חדישה בעלת טווח העברה רחב במיוחד של 1:20.
פרויקט Transcend מובל על-ידי יגואר לנד רובר ושותפות בו ארבע חברות טכנולוגיה נוספות, מושקעים בו כ-40 מיליון דולר – מחציתם על-ידי ממשלת בריטניה, והוא צפוי להניב את הפיתוח החדש בעוד כשלוש שנים. הקונסורציום מפתח תיבת הילוכים בעלת שמונה יחסי העברה אשר מבוססת על מצמד כפול ועל תיבת העברה ליחסי העברה נמוכים שמוטמעת בתוך גוף התיבה עצמה.
יתרונות הפיתוח החדש רבים, וכוללים ראשית לכל, כאמור, טווח יחסי העברה רחב בהרבה מכפי שמציעות תיבות הילוכים אחרות, גם כאלה בעלות שמונה ועשרה יחסי העברה.
לשם ההמחשה, וכדי להבין שמדובר בפריצת דרך משמעותית, די אם נזכיר שתיבת ההילוכים האוטומטית החדישה שמפותחת במשותף על-ידי ג'נרל מוטורס ופורד, ותהיה בעלת עשרה יחסי העברה – מציעה יחס העברה של 1:7.39 "בלבד".
בנוסף, התיבה הבריטית החדשה תשקול כ-20 ק"ג פחות מתיבת ההילוכים האוטומטית-קונבנציונלית המתקדמת של חברת ZF, בעלת שמונה יחסי העברה, ותשיג חסכון של כ-10% בתצרוכת הדלק וגם – כך מבטיחים הבריטים – "ביצועי שטח טובים במיוחד".
