בסוף השבוע חשפה אופל תמונות ופרטים ראשונים אודות דור שישי של מכונית הסופרמיני שלה, קורסה, שמחליפה את אחד מדגמיה המצליחים והנמכרים ביותר. מן הדורות הקודמים של קורסה נמכרו, מאז 1982 ועד היום, יותר מ-13.6 מיליון מכוניוות. על אף הצטמקות פלח שוק של סופרמיני, שנדחק בעיקר על ידי קרוסאוברים עירוניים, עדין מדובר באחת מקטגוריות הרכב הגדולות והחשובות בשוק האירופאי. קורסה מהווה שחקנית חזקה בשוק זה, בעיקר בגרמניה ובבריטניה.
הפיתוח של קורסה החדשה החל אמנם לפני רכישתה של אופל בידי פיג'ו-סיטרואן וכהמשך טבעי לפרויקט המשותף בין ג'נרל מוטורס – שהייתה הבעלים של אופל מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת – לבין הצרפתים, שבמסגרתו נוצרו 'קרוסלנד' ו'גרנדלנד'. עם זאת, רוב מהלך הפיתוח בוצע במקביל ולאחר הרכישה, ובשונה מן הדורות הקודמים של קורסה, הדור החדש מבוסס על פלטפורמת הסופרמיני החדשה של פיג'ו-סיטרואן שעליה בנויים כבר אופל 'קומבו' ואופל 'ויואריו' – תואמי 'ברלינגו' ו'ג'אמפי', וגם הדורות החדשים של פיג'ו 208, DS3 וסיטרואן C3.
הפלטפורמה המודולרית הקטנה של פיג'ו-סיטרואן תוכננה מראש כדי להתאים לטכנולוגיות הנעה מתקדמות, ואופל – בתוך מגוון המותגים של הקבוצה – אמורה הייתה לשאת את בשורת ההנעה האלטרנטיבית (אם כי מאז התפשטה המגמה הזאת גם אל שאר המותגים). בהתאם לכך אין זה מפתיע שאופל חשפה את קורסה החדשה ראשית לכל בגרסה חשמלית טהורה. מכונית זאת נוספת אל גרסה היברידית של 'גרנדלנד', שנחשפה לא מכבר, והיא חלק מן האסטרטגיה הכוללת של המותג שבמסגרתה יוצגו עד סוף העשור ארבעה דגמים חשמלים או היברידים נטענים. עד לשנת 2024 כל דגמי אופל יוצעו עם לפחות גרסה היברידית נטענת או חשמלית מלאה אחת.
אגב, לא מיותר להזכיר שהמכונית המוחלפת, שהוצגה בשנת 2014, היא לא יותר מאשר מתיחת פנים משמעותית לדור שקדם לה והוצג בשנת 2006, והיא חולקת בסיס משותף עם פיאט פונטו – זכר לשיתוף הפעולה הקצר בין פיאט לג'נרל מוטורס בתחילת שנות ה-2000.
קורסה החדשה היא לא בדיוק מכונית נועזת מבחינה עיצובית, ובכל זאת היא נראית הרבה יותר מודרנית ונעימה לעין, בין השאר בזכות צללית נמוכה שנוצרת בזכות קיצור אורך הגג ב-4 ס"מ. צביעה דו-גוונית עם גג שחור, שמוצעת כאופציה, מעצימה עוד יותר את האפקט הויזואלי הזה.
יחידת ההנעה החשמלית זהה לזאת שתוצע עם אחיותיה לפלטפורמה, פיג'ו 208 החדשה ו-DS3 קרוסבק: מנוע חשמלי שמספק 136 כ"ס ומומנט של 26.5 ק"מ מניע את הגלגלים הקדמיים כשהוא מוזן ממכלול סוללות ליתיום-יון בקיבולת של 50 קילוואט.
הסוללות טמונות עמוק ברצפת המכונית ולטענת אנשי אופל הן מספקות טווח נסיעה ריאלי של 330 ק"מ על פי תקן WLTP. המשמעות היא שגם מי שסובלים מ"חרדת טווח" יירגעו עם מכונית עם טווח נסיעה מספק בהחלט לנסיעה פרברית יום-יומית. בעת צורך אפשר לטעון את הסוללה בעמדת טעינה מהירה ל-80% מן הקיבולת שלה תוך חצי שעה. שוב, אלו נתונים נאים, אך דומים לאלו של הגרסאות החשמליות של 208 ו-DS3 קרוסבק, כך שאין כאן משהו שמייחד את הקורסה באופן מובהק מול אחיותה.
לקראת החשיפה הרשמית של קורסה החדשה – בתערוכת פרנקפורט – יוצגו גם גרסאות הנעה קונבנציונלית שיונעו על ידי מנוע הבנזין התלת צילינדרי המוכר של פיג'ו וסיטרואן, בנפח 1.2 ליטר, עם מספר רמות הספק. אלה יחוברו לתיבת הילוכים אוטומטית עם שמונה יחסי העברה. כמקובל, קורסה מצוידת במכלול מקיף של מערוכת בטיחות אקטיביות מתקדמות, מערכת מולטימדיה עם קישוריות עדכניות ואפילו אופציה לריפודי עור.
האם קורסה חדשה תספיק כדי להרים את אופל מן הקרשים? לא ברור, אבל המגמה באופל בכל מקרה נראית הרבה יותר חיובית מאשר תחת שלטון ג'נרל מוטורס. התוצאות העסקיות של החברה שופרו פלאים מאז רכישתה בידי הצרפתים, ובשנה שעברה, לראשונה מזה שנים, היא עברה לרווח תפעולי. עם זאת, בפני אופל יש עוד דרך ארוכה ועליה לרענן את מגוון הדגמים כולו כדי שתוכל להתנער מן התדמית האפרורית שמלווה אותה מזה שנים, לא רק בישראל. לשם כך נדרשים אנשי אופל לא רק לזריקת חשמל אלא גם להרבה תעוזה.
