חברת 'מכשירי תנועה', שבבעלות איש העסקים הישראלי צבי נטע, הודיעה אתמול באופן רשמי את מה שכבר היה תלוי ועומד באוויר מזה יותר משנה: זיכיון היבוא של מותגי קבוצת קרייזלר יימכר על-ידה לחברת 'סמל"ת', יבואנית קבוצת פיאט וסובארו.
כפי שפורסם ב'מעריב' עוד בחודש יולי השנה, חברת פיאט, אשר רכשה את חברת קרייזלר האמריקנית לאחר שזו נקלעה לפשיטת רגל בעקבות המשבר הפיננסי של 2008-2009, כפתה למעשה על שתי הנציגות שלה בישראל להיכנס למו"מ במטרה לאחד את פעילויות היבוא והשיווק בארץ תחת גג אחד.
בהודעה לעיתונות שפרסמה אמש חברת 'מכשירי תנועה' היא מדווחת על כך שחתמה עם חברת 'סמל"ת' על הסכם להעברת פעילות קרייזלר, ג'יפ, דודג' וראם בישראל ממכשירי תנועה לסמל"ת.
"העברת הפעילות", כך נכתב, "נעשתה לבקשתה של קבוצת פיאט FCA, בהתאם לאסטרטגיה שלה לאיחוד פעילות מותגיה השונים בכל מדינה.
בהסכם הובטחו שמירה על מעמדם של המותגים בשוק הישראלי, הובטחו זכויותיהם של הלקוחות באופן שיבטיח המשך קבלת שירות, אחריות יצרן וקיומן של התחייבויות שונות".
עוד נאמר בהודעה ש"העסקה כפופה לאישורים סטטוטוריים שונים, ובהם אישור הממונה על ההגבלים העסקיים וגורמים נוספים… הסכום הסופי של העסקה טרם נקבע, והוא משוער לעמוד על בין 100-130 מיליון ש"ח. העסקה תצא אל הפועל תוך חודשים ספורים".
הסינדרלה של שוק הרכב
בהנחה שהממונה על ההגבלים העסקיים לא ימנע את ביצוע העסקה, לאחר שלא מנע בעבר עסקאות דומות בשוק הרכב בישראל (למשל, עסקת דלק מוטורס וקמור לרכישת זיכיון היבוא של ב.מ.וו, עסקת סמל"ת לרכישת זיכיון היבוא של סובארו, העברת יגואר ממכשירי תנועה לחברת 'מאיר' ועוד), צפויה סמל"ת להשלים מהלך שיכתיר אותה באופן רשמי כ"סינדרלה של שוק הרכב בישראל" – חברה שהשלימה בתוך עשור מעבר מסף פשיטת רגל אל ליגת העל של ייבוא רכב לישראל.
לא זאת אף זאת: סמל"ת תהיה היבואנית שמייבאת את המספר הגדול ביותר של מותגי רכב שונים לישראל – והיחידה שמייבאת כמעט את כל סוגי הרכב – מאופנועים דרך מכוניות-על ועד למשאיות כבדות.
במהלך שנת 2007 איבדה חברת סמל"ת את זיכיון היבוא של קיה לישראל לטובת חברת טלקאר, ובסמוך לאחר מכן התנהלו מגעים בינה לבין חברת מאיר, יבואנית וולוו, הונדה ויגואר, להעברת זיכיון היבוא של פיאט לידי 'מאיר' באמצעות איחודה לתוך 'מאיר' וסגירת סמל"ת כחברה עצמאית.
באותם ימים בקושי היו לסמל"ת כלים לפעילות בשוק הרכב הישראלי, מפני שפיאט עצמה נמצאה בקשיים רבים ומגוון הדגמים שיכלה לספק בשעתו לשוק הישראלי לא הספיק כדי לקיים את המערך הארגוני הגדול יחסית של סמל"ת.
אלא שבזכות החלטה שקיבלו באותה עת מיכאל לוי, הבעלים של סמל"ת, יחד עם איש אמונו ארנון טיברג, ועם גיוסו כמנכ"ל של אורי להב – לשעבר איש צ'מפיון מוטורס – נמנעה מה שבדיעבד עלולה הייתה להיות טעות היסטורית ו"סיפור סינדרלה" החל להתגלגל.
תחת ניהולם של להב וטיברג בוצע בשלב ראשון ייצוב של החברה, ובכלל זה מכירה מאסיבית של נכסי נדל"ן והתמקדות בהגדלת המכירות של פיאט ואלפא-רומיאו.
בשלב הבא החלה החברה לייבא את מותג הנישה הספורטיבי 'אבארט', ולאחר מכן נכנסה לפעילות בתחום אופנועי השטח (עם גאס גאס).
אם נכונה האמרה ש"המזל הולך עם הטובים" אזי פריצת הדרך הראשונה של סמל"ת לנוכח בצורת המוצרים שהייתה מנת חלקה הייתה תחילת השיווק של פיאט 500 בשנת 2009, מהלך שיווקי שמיצב את המכונית האופנתית הזאת ברמת מחירים גבוהה יחסית לערך השימושי שלה, והזרים דם חדש לפעילות בתחום הרכב.
בשלהי שנת 2012 רכשה סמל"ת את זיכיון היבוא של איווקו – אחת מיצרניות הרכב הכבד הגדולות באירופה ואחת החברות בקבוצת פיאט – מידי חברת פלדטראק, ובשנה שלאחר מכן, במהלך מורכב ויקר, הצליחה לרכוש את חברת יפנאוטו, יבואנית סובארו, מידי גד זאבי.
בסמל"ת לא נחו על השמרים ובשנת 2014 קיבלו את זיכיון היבוא של חברת ארקטיק-קט האמריקנית, יצרנית של טרקטורונים, כלי רכב לנהיגת שטח ואופנועי שלג אשר מתחרה ב'פולאריס', 'קאן-אם' ואחרים, ואשר יובאה קודם לכן על-ידי חברת "קשר ימי".
באותה שנה החלה סמל"ת לרכוש גם מחצית מן הבעלות ב'אוטו איטליה', יבואנית פרארי ומזראטי לישראל – שני מותגים שהיו שייכים לקבוצת פיאט (פרארי הונפקה מאז בנפרד).
בענף יבוא רכב לישראל יש יתרון ברור לגודל, ובזכות היקפי הפעילות הפיננסית הגדולים יש ליבואנים יכולת למנף את פעילותם לרכישת עסקים נוספים. כתוצאה מכך התפתחו הפעילויות של כמה מחברות היבוא הגדולות אל תחומים קרובים ומשיקים, למשל הפעלת תחבורה ציבורית או ייצור מרכבי אוטובוסים, אבל מעטות הן יבואניות הרכב שמייבאות את כל סוגי כלי הרכב.
חברת מכשירי תנועה, אשר נאלצה כעת לוותר על זיכיון קבוצת קרייזלר, עוסקת בהרכבת רכב והיא כיום גם היבואנית של משאיות 'מאן'.
חברת 'מאיר', אשר החלה את דרכה כיבואנית משאיות 'וולוו' ומשם התפתחה למכוניות הנוסעים (כיום אלה שתי חברות נפרדות בעולם, בבעלויות שונות), מייבאת גם את משאיות רנו (שבבעלות וולוו משאיות) ואת אופנועי 'הונדה' – כלומר שעד לא מכבר היא הייתה היחידה שייבאה את כל סוגי כלי הרכב לישראל.
חברת קרסו מוטורס, יבואנית קבוצת רנו-ניסאן, מחזיקה בחלק מן הבעלות בחברת 'מטרו', יבואנית אופנועי סאניאנג, קאווסאקי ויאמאהא, אולם פעילויות אלה לא מאוחדות בתוך החברה. קרסו גם מייבאת משאיות בינוניות מתוצרת ניסאן.
חברת 'כלמוביל', יבואנית הרכב הגדולה בישראל, מייבאת ומשווקת את המשאיות והאוטובוסים של מרצדס, אולם לא מייבאת כלים דו גלגליים, חברת דוד לובינסקי, יבואנית קבוצת פיג'ו-סיטרואן מייבאת את גם מוצרי 'פולריס', KTM ואחרים, אבל לא מייבאת משאיות, ואילו צ'מפיון מוטורס – יבואנית קבוצת פולקסווגן, לא מייבאת רכב כבד או אופנועים למרות שחברת האם שלה מחזיקה בבעלות על סקניה, מאן ודוקאטי.
כך נכנסת סמל"ת, שכבר ממילא החזיקה בזיכיונות היבוא של פיאט, אלפא-רומיאו, אבארט, לנצ'יה (כרגע מותג תיאורטי), גאס גאס (שנמצא בקשיים אך כנראה נחלץ מהם), ארקטיק קאט, פרארי ומזראטי (בשותפות עם אוויס ו-UMI), איווקו וסובארו, אל ליגת העל של יבואניות רכב בישראל, ואוספת תחת הגג שלה גם את מותגי קבוצת קרייזלר, בהם ג'יפ, דודג', ראם, 'מופאר' ו-SRT.
בסך הכל, אם הממונה על ההגבלים העסקיים יאשר את העסקה, יימצאו בידי סמל"ת והחברת הקשורות אליה 14 מותגי רכב פעילים – החל באופנועים, דרך מכוניות עממיות ומכוניות-על וכלה במשאיות כבדות, ועוד מספר מותגים רדומים שעשויים להתעורר לחיים בעתיד.