פורים הוא חג שבהווייתו ממש מחייב להשתחרר, לשים לרגע את הרצינות בצד, להיות שמח עד לא ידע וכמובן – להתחפש.
נושא התחפושות הוא קצת מורכב ובעוד שיש מי שמאמינים שברגע שהופכים לבוגרים ניתן להסתפק בכובע או בפאה סתמית כדי לצאת ידי חובה, אחרים משקיעים מחשבה ומשאבים כדי "לדפוק הופעה" עם תחפושת מכף רגל ועד ראש.
יהיו מי שיתחפשו לכל מיני דברים אופנתיים – כוכבי תוכניות טלוויזיה וסרטים או משהו קלאסי כמו "אינדיאני" או "סינית" ויהיו מי שינסו להפגיז ברעיון מקורי או לבחור בלוק נועז שלא היו נתפסים לבושים בו ביתר ימות השנה.
מסתבר שיש הטוענים כי הבחירה בתחפושת זו או אחרת יכולה ללמד לא מעט על האיש שמאחוריה, על העדפותיו, שאיפותיו ואפילו על חלומותיו הכמוסים.
אנחנו לא בטוחים שהיינו מרחיקים לכת כל כך, אבל נראה שבכל הנוגע להתאמה אישית ולעיצוב מחדש של כלי רכב בהחלט ניתן ללמוד הרבה על אופיים וחלומותיהם של "המשקיענים" – אלה שמחליטים לא להסתפק באיזה ספויילר צנוע, בחישוקים מעוצבים או בעיטור בצבע ומלבישים על הרכב שלהם תחפושת מלאה המשנה אותו מהקצה אל הקצה.
יש כאלה שמתרכזים במציאת הרעיון ומפקידים את מלאכת הביצוע בידי מקצוענים ויש כאלה, ככל הנראה בהשראת דמויות מופת כמו בתיה עוזיאל, שמאמינים שאין דבר העומד בפני הרצון ובטוחים שבעזרת פטיש, מסור דיסק, כמה עצים, קורטוב של יצירתיות ושתי ידיים שמאליות ניתן לעשות הכל.
מכיוון שאנו חסידים גדולים של "עשה זאת בעצמך" החלטנו לפרגן לכם עם כמה דוגמאות מייצגות.
עוד ב-TheCar:
אלפא רומיאו ג'וליה במבחן דרכים ראשון
על מי אתם מנסים לעבוד? המכוניות שהתחפשו לבוגאטי ויירון
לא תצליחו לברוח: ניידות המשטרה המהירות בעולם
לא מעט אנשים שגדלו על טרילוגיית סרטי "בחזרה לעתיד" החליטו להגשים חלום ולהצטייד בשנים האחרונות בדלוריאן, אותה מכונית נירוסטה די כושלת מראשית שנות ה-80' שד"ר אמט בראון הסב למכונות זמן.
הביקושים הערים למכונית גרמו באופן טבעי לעליית מחירים חדה ואם לפני 10-15 שנה ניתן היה לשים את היד על דלוריאן במצב סביר בתמורה לכעשרת אלפים דולרים, כיום המחירים מתחילים באזור ה-25-30 אלף דולרים ויכולים להגיע גם לעד 70-80 אלף דולרים לאקזמפלרים שעברו הסבה לרפליקה בהשראת מכונת הזמן
מהסרט.
בחור אחד, שהבין שהסיכוי שלו לשים את היד על אקזמפלר מקורי לא ממש ריאלי, החליט לא לוותר ובחר להסב רכב אחר מאותה תקופה למכונת זמן.
הבחירה נפלה על רנו 11 שממש כמו לדלוריאן האמיתית גם לה יש 4 פנסי חזית מרובעים קטנים ומנוע אנמי מתוצרת רנו.
על אף שלבד מכך אין שום דמיון ממשי נוסף בין הרכבים, זה לא מנע מאותו בחור להשקיע לא מעט שעות עבודה כדי להתקין ברנו המשפחתית דלתות שחף, קבל שטף, מבערים אחוריים ועוד פרטים שגם עם הרבה דמיון מפותח לא באמת הופכים אותה לכפילת דלוריאן.
לא מעט שנים עברו מאז שהשתתפותן של מכוניות גרופ B באליפות העולם בראלי נאסרה בשל ריבוי תאונות, אבל ללא ספק עד היום לא מעט אנשים מתגעגעים לאותם כלים מדהימים ומסוכנים באותה מידה שהפכו את מרוצי הראלי לפופולריים כמעט כמו פורמולה 1.
לצד אגדות כמו פיג'ו 205 טורבו 16, לנצ'יה דלתא S4, אודי קוואטרו ופורד RS2000, גם למיני מטרו (שהחליפה בשנות ה-80' את המיני האגדית) הייתה גרסת גרופ B בשם 6R4.
כמו כל רכבי גרופ B, הקשר בין מכונית המרוץ לדגם הסדרתי הסתכם בשם בלבד והמטרו 6R4 הייתה מצוידת במנוע מרכזי בנפח 3 ליטרים, הנעה כפולה וגוף רחב במיוחד עם כנפיים תפוחות וכונסי אוויר עצומים.
על אף שה-6R4 נחשבת לפחות מבוקשת מבין דגמי גרופ B אחרים, בקרב אספנים כיום עדיין מדובר ברכב יקר מאוד בכל קנה מידה.
מעריץ של אגדת הראלי החליט לפתור את הבעיה בדרך מקורית, רכש בפרוטות מיני מטרו סטנדרטית (משום מה בגרסת החמש דלתות) והסב אותה לסוג של כפילה רעיונית למכונית הראלי.
לזכותו יאמר שהכיוון בהחלט טוב אבל אין ספק שנדרשת עוד הרבה עבודה שתכלול הרחבה מסיבית של הסרן האחורי, החלפת הגלגלים הדקיקים, צביעה כללית ויש לקוות שגם שדרוג של עוצמת המנוע ה-1.3 המקורי שמספק רק 62 כ"ס – 350 כ"ס פחות מהמנוע של גרסת הראלי.
בעוד שניתן להבין את הסיבות שגורמות לאנשים לעטות על מכוניותיהם תחפושות שיהפכו אותן לדומות לדגמים נחשקים שידם לא משגת לקנות, קצת לא ברור מה הביא מישהו ללכת על תחפושת של פולקסווגן חיפושית – אולי מכונית האספנות הפופולרית והזמינה בעולם.
אל תבינו לא נכון, אנחנו אוהבים חיפושיות, אבל כשיש מלאי עצום של הדבר האמיתי בכל הצבעים ורמות המחירים, לטעמנו אין שום סיבה להשקיע מה שנראה כמו לא מעט זמן וכסף על חיקוי המבוסס על משפחתית סדאן 4 דלתות מודרנית.
אם אנחנו בכל זאת מנסים למצוא את הגיון בשיגעון יתכן כי מדובר בחולה חיפושיות שלא היה יכול לוותר על גישה נוחה למושב האחורי, מזגן וגיר אוטומטי.
טנדר ללא ספק יכול להיות שימושי לעיתים קרובות לכמעט כל אחד מאיתנו, אבל גלגלים חדשים שכאלה עולים ממון רב ואקזמפלרים ישנים לרוב עברו חיים קשים ונמצאים במצב של אפיסת כוחות מוחלטת.
אז מה עושים? מנסרים! בעליה של המכונית שלפניכם החליט כנראה שימי הרווקות בהם מרכב הקופה של האוניה האמריקאית עזרו להשגת בחורות חלפו ועברו להם וזה הזמן להסב את המכונית הלא שימושית לטנדר מדוגם.
קצת עבודה עם מסור דיסק, כמה ברגים לחיבור משטח עץ להפרדה או חתיכת פרספקס בין חלל הנוסעים לתא המטען וזהו, יש לנו טנדר.
מה הייתם עושים עם פתאום הייתם מוצאים מלאי גדול של צינורות, זוויות ומחברי אינסטלציה? הרוב הגדול של האנשים בוודאי היו מנסים לעניין איזה אינסטלטור שהם מכירים או משאירים את הסטוק בארגז בפינת הרחוב לכל מי שמעוניין, אבל בעליה הפורד מוסטנג שבתמונות שלפניכם הגיע למסקנה שמדובר כנראה במתנה משמיים שתשדרג מאוד את הלוק של רכב הספורט הדי עייף שלו.
אנחנו לא לגמרי בטוחים מה הייתה כוונת המשורר, מה היה מקור ההשראה ומה תורמים שלושה מחברי 2 צול בזווית של 30 מעלות על מכסה המנוע ועוד סט דומה על הפגוש הקדמי וגם לא מבינים בדיוק מה תפקידם של עוד כמה עשרות צינורות באורכים שונים שהותקנו במקומות אחרים על הרכב, אבל מה שבטוח הוא שכזו מוסטנג אין לעוד אף אחד בשכונה.
