ב-25 במאי השנה הקפיא בית הדין לעבודה את מהלך ההפרטה של מבחני הרישוי המעשיים לרכב למשך שלושה חודשים, ושלח את נציגי משרד התחבורה ונציגי הבוחנים וההסתדרות להליך של הידברות ביניהם. כך הופסקה, לפחות לתקופת מה, שביתת בוחני הנהיגה אשר נמשכה כחודשיים וחצי וגרמה לסבל רב לתלמידי הנהיגה, ונזק כלכלי של עשרות מיליוני שקלים לציבור מורי הנהיגה.
כחודש לפני כן פנינו אל דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה, ובמקביל הגשנו בקשה מתוקף חוק חופש המידע, כדי לקבל את כל הפרוטוקולים והמסמכים של "הועדה להכנת מכרז ההפרטה" בראשות סמנכ"ל משרד התחבורה אבנר פלור.
ועדה זאת דנה לכאורה בהפרטת מערך מבחני הנהיגה המעשיים ובעקבות דיונים אלה אמורות היו להתקבל החלטות הנהלת המשרד בנושא הפרטת המבחנים המעשיים.
צריך היה לקוות שבאותם דיונים הוצגו, למשל, השוואות בינלאומיות, פניות ותשובות מטעם גורמים מקצועיים בתחום לימוד הנהיגה ו/או המבחנים, וכן מסמכים אחרים שעשויים להסביר את ההחלטה לבחור בהפרטת מערך הבחינה המעשית כפי שעלה מן המכרז שפורסם.
מיותר לציין שדובר משרד התחבורה לא השיב לנו, ושמשרד התחבורה גם מצפצף על חוק חופש המידע ולא העביר לנו בטווח המועדים הקבועים בחוק את המסמכים שביקשנו.
מיותר גם להזכיר שלא מדובר במהלכים ביטחוניים או מדיניים שפרסומם עלול לפגוע בישראל אלא דווקא להיפך: מסמכים שאמורים לאפשר לאזרחי ישראל להבין כיצד מקדמים אנשי משרד התחבורה נושאים מקצועיים שמשליכים על כל אחד מאיתנו.
בסוף חודש מרץ השנה פרסמנו כאן את התהיות שלנו אודות התנהלות משרד התחבורה בתקופה שקדמה לפרסום מכרז ההפרטה ולשביתה.
במקביל, כך מסתבר, פנו גם אנשים נוספים אל משרד התחבורה בהתאם לחוק חופש המידע, וגם הם זכו לאותו יחס מזלזל ומנוגד לחוק – ולא קיבלו את המסמכים הנ"ל.
כעת, בעקבות פנייה אל הועדה לפניות הציבור של הכנסת, יוצא המרצע מן השק ומסתבר שאחת מן ההשערות שלנו הייתה נכונה: אבנר פלור, הסמנכ"ל הבכיר שמונה לעמוד בראש צוות ההפרטה, מודה לראשונה שהצוות שלו לא טרח לפעול באופן גלוי ושקוף, ולא ניהל פרוטוקולים מסודרים של ישיבותיו.
יתרה מכך: פלור גם לא העביר לוועדה לפניות הציבור את המסמכים שכן נכתבו בעקבות דיוני הצוות המקצועי, שאותם הוא מגדיר כ"מסמכים פנימיים".
נזכיר שוב: לא מדובר במהלכים ביטחוניים בנושא תקיפה אפשרית של צה"ל באיראן או במסמכים שעלולים לסבך את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית – אלא במסמכים שעשויים לשפוך אור על שאלה פשוטה: מה רמת הסבירות של פעולת אנשי משרד התחבורה? האם הם פעלו לטובת הציבור, האם פעלו במקצועיות או שמא בחוסר מקצועיות או אף למעלה מכך: ברשלנות או בשחיתות.
במכתב תשובתו לח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הוועדה לפניות הציבור בכנסת, כותב פלור כך: "בהתייחס לצוות מקצועי בראשותי אין בנמצא פרוטוקולים, ושיטת העבודה הייתה הוצאת סיכומי פגישות עבודה בהם משימות ביצוע. מדובר במסמכים פנימיים העוסקים בתהליכי עבודה. עיקרי עבודת המטה אשר אושרו ע"י וועדת המכרזים של משרד התחבורה הוטמעו במפרטי המכרז אשר פורסמו ביום 17 במרץ 2016".
תשובתו של פלור שערורייתית לכל הפחות מפני שהמשמעות שלה קשה מאד מבחינה ציבורית: על אף שמדובר במהלך המקצועי החשוב ביותר שבוצע בעשרות השנים האחרונות בתחום לימוד הנהיגה בישראל – נדמה שהוא בוצע כלאחר יד ולכל הפחות לא הוצגה כל הוכחה שהוא בוצע ברצינות.
נכון להיום אין אנחנו יודעים מי ישב בדיוני הצוות המקצועי והאם השתתפו בהם, למשל גורמים אינטרסנטיים. אין אנחנו יודעים האם הוועדה שקלה את כלל השיקולים לטובת הציבור או שמא פעלה ממניעים זרים. אין אנחנו יודעים האם אנשים שישבו באותם דיונים – בין אם פקידים מתוך המשרד ובין אם גורמים חיצוניים – צפויים להרוויח כלכלית בעתיד מעצם ביצוע הפרטה, ובמידה שכן הרי שהם פעלו בחוסר תום לב ולכל הפחות בניגוד עניינים.
לא ברור גם מדוע נמנע פלור מלמסור לוודעה את אותם "סיכומי פגישות עבודה בהם משימות ביצוע – מסמכים פנימיים העוסקים בתהליכי עבודה".
בתוך פחות מחודש תסתיים התקופה שבה הקפיא בית הדין לעבודה את מכרז הפרטת מבחני הרישוי המעשיים, ולאחר פגרת בתי המשפט צפוי להתחדש הדיון בבג"צ – לאחר שזה הורה למשרד התחבורה להשיב לעתירה לביטול ההפרטה.
אם למרות כל זאת משרד התחבורה לא "ירד מהעץ" הרי שבסבירות רבה תתחדש שביתת בוחני הנהיגה.
את תגובת משרד התחבורה נוסיף אם וכאשר נקבל כזאת
