המותג הבריטי ההיסטורי 'מוריס גראגס", MG, ששייך כיום ליצרנית הרכב הממשלתית הסינית SAIC, צפוי להשלים בשנה הבאה סיבוב ולחזור לייצר רכב באירופה לאחר יותר מעשור, אבל הייצור לא יבוצע במולדת הבריטית שלו אלא בגליסיה שבספרד.
אנשי SAIC הכריזו אתמול (ג') שלאחר קבלת האישורים הנחוצים מממשלת ספרד הם ישקיעו 200 מיליון אירו בהקמת מפעל ייצור חדש לגמרי בצפון מערב המדינה. הסינים מאמינים שכבר בשנה הבאה ייוצרו במפעל החדש מכוניות ראשונות כדי לבחון את האופרציה בכללותה, ובמהלך 2028 יתחיל ייצור סדרתי של מכוניות שיישאו את הסמל הבריטי.
קיבולת הייצור המתוכננת נאמדת בכ-120,000 כלי רכב בשנה, ומאחורי המספרים מסתתר סיפור הרבה יותר חשוב, בעיקר לאחר שבריטניה החריגה את עצמה מן היבשת האירופאית: MG מקימה בסיס ייצור באיחוד האירופאי כדי להתגבר על כל מגבלת מס או מכס שמוטלת על ייבוא רכב מסין.
נזכיר שבאוקטובר 2024 פרסמה הנציבות האירופאית את תקנות המכס הסופיות על ייבוא כלי רכב חשמליים מסין לאירופה, ו-MG היא אחת הנפגעות העיקריות מהן. על מכוניות חשמליות מתוצרת SAIC הוטל "מכס איזון נוסף" בשיעור של 35.3% וזאת בנוסף למכס הרגיל שמוטל באיחוד על יבוא מכוניות.
נאמר גם שהבחירה בספרד לא הייתה האפשרות הזולה ביותר עבור הסינים כדי לעקוף את מגבלות המס. הם יכלו, למשל, לבחור באחת ממדינות מרכז אירופה – פולין, סלובניה, הונגריה או אפילו צ'כיה – שכולן חברות באיחוד האירופאי.
בחירה בספרד עושה שכל מפני שזו אחת המדינות שמייצרות הכי הרבה רכב באירופה ויש לה תשתיות מאוד מפותחות מבחינת מערכי ספקים ולוגיסטיקה. על-פי דיווחים בספרד, בחירה באזור גליסיה, ולא למשל בברצלונה, בוצעה לאחר בחינת אפשרויות אחרות ונובעת מן "ההתאמה לצרכים תפעוליים ולוגיסטיים" ומן התוכנית הגדולה יותר של SAIC להפוך את האזור למוקד תעשייתי ולוגיסטי רחב יותר. במילים אחרות, SAIC מטילה עוגן באירופה ולא מחפשת רק פתרון נוח כדי לעקוף מכסים. המטרה שלה היא דריסת רגל תעשייתית שכוללת מערך אספקה, לוגיסטיקה, רגולציה, והתאמה טובה יותר לשוק האירופאי.
לא רק ייצור מכוניות
מפעל MG בגליסיה יהיה מתקן הייצור הראשון של החברה באירופה, ועל אף שכאמור הפרויקט עדיין לא אושר על-ידי ממשלת ספרד כבר מדווח שם על הקצאת שטחי נמל ייעודיים ועל צעדים מנהליים נוספים שנועדו לאפשר את הפרויקט הזה. בהודעתה של SAIC היא לא מציינת אילו דגמים היא תייצר שם, אבל ההערכה הסבירה היא שהמיקוד יהיה בדגמים חשמליים טהורים ו"מחושמלים", כלומר היברידים והיברידים-נטענים.
מה שאולי יותר מעניין מעצם ההודעה על הקמת מפעל זה החלק שעוסק ב"לוקליזציה של ייצור ומחקר ופיתוח ברחבי אירופה" וההבטחה של הסינים "להעמיק את שיתוף הפעולה עם שותפי טכנולוגיה מובילים באירופה, מוסדות מחקר וספקים מקומיים כדי להאיץ חדשנות בתחומים מרכזיים לעתיד, כולל טכנולוגיית סוללות מהדור הבא, מערכות ניידות חכמות ופתרונות אנרגיה נקייה".
במילים אחרות, הצבת הרגל הסינית באירופה לא מוגבלת רק לייצור אלא מסמנת צעד ראשון בדרך למה שעשוי להתפתח להקמת מרכזי מחקר ופיתוח ושותפויות בתחומי העיצוב והטכנולוגיה.
ויש גם סוללות סיניות
במקביל למהלך של SAIC בגליסיה הופכת ספרד לכוח עולה בתחום הסוללות לרכב חשמלי, וזאת בדחיפה של CATL הסינית, שהיא יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם.
CATL מקימה בימים אלה בעיר סרגוסה שבספרד מפעל ענק לייצור סוללות בהשקעה של יותר מ-4 מיליארד אירו ובשותפות עם סטלנטיס. CATL היא ספקית הסוללות העיקרית של SAIC בסין, ומזה כעשור יש להן פעילות משותפת לייצור סוללות ליתיום-יון בסין. בנוסף, בשנה שעברה חתמו CATL ו-SAIC על הסכם אסטרטגי נוסף לשיתוף פעולה בתחומי החלפת סוללות, פיתוח טכנולוגי, שירותים לכלי רכב משומשים וגם שיתופי פעולה נוספים שקשורים לפעילויות בינלאומית.
מי זאת בכלל MG?
MG הם ראשי תיבות של Morris Garages והשורשים שלה נטועים בשיתוף הפעולה שהתפתח בין ססיל קימבר, שפיתח גרסאות ספורטיבית של דגמי מוריס לבין בעל הבית של החברה הזאת, וויליאם מוריס. בשנת 1924 הופיעו מכוניות ראשונות שנשאו את הלוגו MG ומהר מאוד הפך המותג הזה לאחד הסמלים הבריטיים המזוהים ביותר עם מכוניות ספורט עממיות.
יחד עם כמעט כל תעשיית הרכב הבריטית אוחדו גם מוריס וגם MG כדי להצילם מפשיטת רגל ומוזגו לתוך מבנים שונים של חברות בבעלות ממשלת בריטניה. בשנת 1952 אוחדו מוריס ואוסטין לתוך BMC – British Motor Corporation; בהמשך נוצרה British Motor Holdings, וב-1968 היא אוחדה עם ליילנד לחברת בריטיש ליילנד.
באמצע שנות ה-70 הולאמה בריטיש ליילנד על-ידי ממשלת בריטניה, ולאחר ארגון מחדש היא נמכרה בשנת 1988 ליצרנית הנשק והתעופה בריטיש איירוספייס, שמכרה אותה תחת השם "קבוצת רובר" לב.מ.וו, בשנת 1994.
בשנת 2000, לאחר שגם ב.מ.וו נכשלה בניסיונותיה לשקם את קבוצת רובר, היא השאירה בידיה את מיני, מכרה את לנד רובר לפורד, ואת שאר קבוצת המותגים ההיסטורית שאוחדה לתוך רובר היא מסרה לחברת אחזקות בשם פניקס תמורת סכום סמלי של 10 ליש"ט. בחקירות שבוצעו בדיעבד עלו חשדות חמורים להונאות מצד מנהלים בחברת פניקס שהואשמו בניסיון "לעשות סיבוב" על החברה, ובשנת 2005 קרסה קבוצת רובר באופן סופי וחלקיה נמכרו לחברות שונות.
יצרנית הרכב הסינית נאנג'ינג רכשה את שרידי MG רובר בשנת 2005 אולם שנתיים לאחר מכן היא עצמה נרכשה על-ידי SAIC, שהייתה יצרנית הרכב הממשלתית הגדולה ביותר בסין.
לאחר רכישת קבוצת רובר העבירה נאנגינג לסין את חלק מקווי ההרכבה של החברה ופעילות הייצור הסדרתית במפעל בעיר לונגברידג' הסתיימה, אך לאחר מכן חודשה שם פעילות מוגבלת יותר, בעיקר של הרכבה סופית של מכוניות שהגיעו מפורקות מסין. גם הפעילות הזאת הופסקה בשנת 2016, כלומר שבעשור האחרון לא יוצרו באירופה או בבריטניה מכוניות עם סמל MG.
עם זאת, כבר בשנת 2011 החל ייצוא של MG מסין לבריטניה ולאירופה, ומאז נמכרו שם כבר יותר ממיליון כלי רכב ב-34 שווקים.
ומה זה אומר לישראל?
בשלב ראשון לא הרבה, אלא אם בעתיד הסינים יחליטו להפסיק לייצר חלק או את כל הדגמים שהם מייצרים בסין עם תקינה אירופאית. בסיכום 2025 מכרו הסינים באירופה כ-300,000 כלי רכב מתוצרת MG ולכן ייצור בספרד לא יחליף את הייצוא מסין אלא רק חלק ממנו.
עם זאת, אם הסינים יחליטו לשווק בישראל מכוניות מתוצרת ספרד זה יקצר ויפשט את המשלוח שלהן אלינו ומכוניות אלה גם לא יהיו חייבות במכס בשיעור של כ-7% שמוטל על תוצרת סין. אם בעתיד יותאמו דגמים שייוצרו בספרד טוב יותר לטעמים של לקוחות אירופאים ייתכן שתהיה מוטיבציה נוספת למכור אותם גם בארץ, אבל עד כה נדמה שישראלים התרגלו היטב גם לדגמים שמגיעים מסין.
לקריאה נוספת:
סוזוקי תהיה יצרנית הרכב היפנית השנייה בגודלה בעולם. האם יש לה את מה שצריך כדי להפתיע בשוק הישראלי?
טעינה סופר מהירה בדרך אלינו: BYD בונה באירופה רשת מהירה פי 4 מטסלה סופרצ'ארג'
