יש רגע שבו אילת משנה אופי. משאירים מאחור את הטיילת הצפונית ואת בתי המלון, נוסעים דרומה בדרך מצרים – הקטע הדרומי והאחרון של כביש 90 – והעיר מתכווצת לרצועה צרה בין הר חשוף לים כחול כהה.
מצד אחד צונחים מדרונות הרי אילת ויורדים כמעט עד לאספלט; מן הצד האחר מופיעים שוב ושוב הבזקי טורקיז, סירות קטנות, וקו החוף של מפרץ אילת. בבוקר מוקדם מאיר האור ממזרח, מעבר לעקבה ולהרי אדום, ומבליט את שכבות הסלע. לקראת ערב מקבלים הרי ירדן את האור האחרון שמאיר ממערב והגוון האדמדם שלהם משתקף על מי המפרץ.
הטיול הזה מתאים למי שהגיעו לאילת עם מכונית ורוצים להקדיש חצי יום למקום עצמו. לא צריך רכב שטח ואין צורך להתרוצץ בין עשר אטרקציות. מספיקות שלוש תחנות: הליכה אל הר צפחות, שחיית שנירקול או תצפית בשמורת חוף האלמוגים, ונסיעה עד סמוך למסוף מנחם בגין בטאבה, מקום שבו הכביש הארוך בישראל, כביש 90, מביא אותנו אל סוף המסע.
תוך קילומטרים ספורים אפשר לעבור מתצפית על ארבע מדינות אל אחת משוניות האלמוגים הצפוניות בעולם, ולהמשיך עד לגבול מצרים. המרחקים קטנים אבל ההבדלים ביניהם גדולים.
כביש 90 נמתח לאורך כ-480 קילומטרים שמחברים את מעבר טאבה בגבול ישראל מצרים אל מטולה בצפון, דרך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ועמק החולה, למרגלות רמת הגולן מחד והגליל העליון מאידך. בקצה שאליו נטייל הפעם נושק כביש 90 לחוף ים סוף, למרגלות הרי אילת, סמוך לשוניות האלמוגים ועד לגבול מצרים.
הר צפחות הוא ההר הדרומי בישראל. גובהו 253 מטרים בלבד, אבל ממרום הגובה הזה נפרשים למרגלותיו נופי המפרץ, הרי אדום מזדקרים מנגד, ומדבר סיני מדרום לו. בתנאי ראות טובים אפשר להשקיף מכאן לעבר ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית, ואת הביקור כאן כדאי לתזמן לשעת זריחה או לעת ערב.
טיפוס על הר צפחות, במיוחד בימי קיץ, מחייב התארגנות מוקדמת למסלול הליכה מדברי: יש להתעדכן בתיאור המסלול והנחיות הבטיחות ולהצטייד במים. הרבה מים. שביל המעלה אל ההר כולל קטעים תלולים, ואת זה צריך לקחת בחשבון כאשר מטיילים עם ילדים.
חופים ואטרקציות לאורך הקטע הדרומי של כביש 90
חוף הריף (אוריכדה)
מאחורי מלון 'אוריכדאה הריף' יש חוף שאין בו שירותי הצלה אך הוא נושק למים צלולים ובהם שפע של דגים צבעוניים. יש גם כמה חלקי ריף ובדרך כלל זה מקום מפגש של צעירי אילת.
יש בחוף הזה מועדון גלישה וגם מקום נוח לחובבי רביצה בשמש, גולשי רוח שיוצאים בסערה למרחבי ים סוף וכמובן אורחי המלונות הסמוכים. הים רגוע. מתאים לרביצה ושחיית שנירקול רגועה.
חוף קאצא
חוף זה, לא הרחק משמורת האלמוגים, נפתח לציבור לאחר שנים רבות שבהם היה סגור "מסיבות ביטחונית". אפשר לצלול בסמוך לעמודי המסוע – רציף ששימש בימי השאח הפרסי העליזים מכליות נפט שהגיעו מאיראן ופרקו נפט.
חוף הסטיל
סטיל שיצא משימושו של חיל הים הוטבע לעומק של 24 מטרים ומאז גדלו על הספינה צמחים ואלמוגים, וזה אחד מאתרי הצלילה הפופולריים באילת כיום.
ריף הדולפינים
אטרקציות שונות כשהמרכזית בהן היא כמובן שחיה עם דולפינים. הכניסה בתשלום אל אתר שבו חיים הדולפינים במרחב פתוח לים. יש אזור רדוד למתרחצים, בי"ס לצלילה ואתר לימוד צלילה, אזור בריכות ובר באווירה נעימה.
החוף של מוש
מועדון צלילה פלמידה /החוף של מוש ומולו אתר צלילה עם שלושה קניונים ומספר מוקדי עניין: סלע רוני, מיכל דלק/מים ישן שעליו התפתחו אלמוגים וסירה טבועה.
המצפה התת-ימי
מי שפחות מתחבר עם צלילה ובכל זאת רוצה להציץ לעולם התת מימי יכול לבקר (בתשלום) במצפה הימי שנפתח לציבור בשנת 1974, אפשר לצפות בדגים, אלמוגים, כרישים, חתולי ים, צבי ים ושפע בעלי חיים ימיים ממפרץ אילת בעודך נמצא מתחת לפני המים. כמו כן ניתן לעלות למגדל תצפית ולצפות בשונית האלמוגים של מפרץ אילת ובנוף שמסביב.
הגנים שמתחת למים
הנקודה הבאה שלנו נמצאת על קו המים. שמורת טבע חוף האלמוגים צמודה לכביש 90 וממוקמת מול בית ספר שדה אילת. זאת אפשרות מצוינת להציץ אל את אחת המערכות האקולוגיות החשובות והיפות בישראל: שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם והיחידה בתחומי ישראל. מעבר ליופי שלה מדובר במערכת אקולוגית מורכבת וחשובה שמקיימת מגוון בתי גידול ימיים.
השמורה היא יעד נוח גם למי שלא הגיע לחופשת צלילה: יש בה גשרים ושבילים מונגשים, שירותי חוף, נקודות גישה לשנורקל ולצלילה ובריכות שכשוך רדודות לילדים.
נזכור ששונית האלמוגים נמצאת בסכנת הכחדה, אם כי ייתכן שיש סיבה לאופטימיות. הטבע היה כאן לפנינו ויהיה כאן גם אחרינו. מחקר מעניין של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומוסדות נוספים שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Global Change Biology, מצא שגם לפני כ-4,500 שנים התרחשה הפסקה משמעותית בצמיחת השונית, אך כעבור כ-3,000 שנים היא שבה לצמוח. יש לקוות שמאמצי השיקום, בדגש על שיטות חדשות שמפותחות כדי להאיץ את הצמיחה – יתקנו את מה שקלקלו הבניה וההתערבות האנושית בעשרות השנים האחרונות.
שוניות האלמוגים בכל העולם הן נדבך מרכזי וחשוב לכל החיים במים, והשגשוג שלהן קריטי לחיים גם על פני האדמה. שמורת האלמוגים האילתית היא בין שמורות הטבע הראשונות בישראל, היא הוכרזה כאשר מדינת ישראל הייתה בסך הכל בת 16, בנובמבר 1964, ויש בה שילוב של חזית ומדרון של שונית האלמוגים עצמה וגם קרקעית חולית עם מרבדי עשב ים. עושר החי רב ומגוון מאוד ויש לשמור עליו
מתכננים טיול
כדאי להתחיל את היום מוקדם בבוקר בטיפוס על הר צפחות, מחניון נחל צפחות על שביל שמסומן בסימון שבילים ירוק. עלייה לפסגה אורכת בערך שעה, ומסלול ההליכה כולו עשוי להימשך בין שעתיים עד ארבע שעות בהתאם לקצב. בקיץ כדאי לטייל רק בשעות הבוקר המוקדמות.
מהר צפחות יורדים אל שמורת חוף האלמוגים, שם יש גם מקלחות, שירותים, סככות צל ובריכות שכשוך רדודות לילדים. הכניסה לשמורה כרוכה בתשלום. מן החוף אפשר להיכנס למים בנקודות גישה מוסדרות ולשנרקל לאורך השונית. לאחר שמצטננים ממשיכים דרומה על כביש 90 אל אזור מסוף מנחם בגין בטאבה, וחשוב לשים לב שפקחי החניה של עיריית אילת עובדים קשה בהדבקת דוחות על שמשות של כלי רכב שחונים במקומות שהחניה בהם אסורה.
כך מגיעים: ממרכז אילת נוסעים דרומה על כביש 90. שמורת חוף האלמוגים ממוקמת משמאל לכביש, ממזרח, מול בית ספר שדה אילת שממוקם ממערב לכביש. לכיוון הר צפחות פונים מכביש 90 מערבה אל דרך העפר של נחל שלמה, בין סימני קילומטר 6 ל-7. כעבור כקילומטר וחצי חולפים על פני חוות גמלים וממשיכים עוד כ-200 מטרים אל חניון נחל צפחות שממנו מתחיל השביל. לסיום חוזרים אל כביש 90 וממשיכים דרומה לפי שילוט למסוף מנחם בגין.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת
