לפחות בתשעה דגמי שברולט וקאדילק שנמכרו בישראל בשנות הדגם 2020-2024 יש תקלה סדרתית מסוכנת במשאבת הדלק. יצרנית הרכב מתקנת בחו"ל את הכשל באמצעות ריקול בטיחותי אבל לא הכריזה על אותו ריקול אצלנו, בישראל.
זאת הטענה שעומדת במרכז בקשת אישור לתובענה ייצוגית אשר הוגשה בשבוע שעבר על-ידי עורכי הדין שי דוידוב וירון מאירי בשם בעלי שברולט אקווינוקס, טראוורס, בלייזר, מאליבו, קמארו וסילברדו, וקאדילק XT4, XT5 ו-XT6 שנמכרו בישראל בשנות הדגם 2020 עד 2024.
הדבר המעניין ביותר בבקשת האישור הוא שאף תובע לא סבל מתקלה בפועל ולא נאלץ לתקן תקלה על חשבונו. הטענה היא שהפגיעה הכלכלית נובעת מן הסיכון שהם חשופים אליו לנוכח ההתנהלות של היצרנית והיבואנית.
אם תתקבל בקשת האישור הזאת, ובמיוחד אם היא תיבחן משפטית ובית המשפט יכריע שהיא מוצדקת – זה יהיה תקדים חשוב מאין כמותו, והוא יקל על האפשרות לתבוע יצרניות רכב שנמנעות מלבצע בישראל תיקוני תקלות סדרתיות שהן מבצעות במדינות אחרות.
מה השתבש שם?
התובעים טוענים שבחלק מדגמי שברולט וקאדילק מתאפשרת חדירת לחות אל תוך מודול ההפעלה האלקטרוני של משאבת הדלק, וכתוצאה מכך משובש תפקוד המשאבה וקיימת סכנה שהמנוע ייכבה באופן פתאומי תוך כדי נסיעה וללא כל אזהרה. זה – כפי שמעידה סדרת ריקולים בטיחותיים שפרסמה יצרנית הרכב בנושא הזה בחו"ל – מציב בסיכון את יושבי הרכב ומשתמשי דרך אחרים.
נהגים שנוהגים ברכב עם מודול משאבת דלק פגום עלולים לחוות הידלקות של נורית אזהרה על לוח המכשירים והפעלת קודי תקלה שמעידים על לחץ דלק נמוך או בעיית תקשורת עם המודול, או לשמוע צלילים חריגים כמו נקישות מכיוון משאבת הדלק או רעשים חריגים אחרים. בנוסף, הרכב עשוי להתקשות להתניע, לקרטע, להסס בזמן נסיעה או לסבול מפספוסי הצתה, ובעת נהיגה הוא עלול לחוות אובדן כוח או פעולה לא יציבה בסל"ד סרק, או תפקוד לקוי של מד הדלק.
לטענת התובעים, יצרנית הרכב ג'נרל מוטורס הכריזה על מספר ריקולים בטיחותיים לתיקון התקלה הזאת בכלי רכב בארה"ב, בסין, ביפן ובמדינות נוספות, אבל לא הכריזה עליו בישראל.
לטענת התובעים מדובר בהפליה לא מוצדקת מבחינה הנדסית או בטיחותית, לאור העובדה שהחלקים, הפגם ורמת הסיכון הבטיחותי זהים לחלוטין. לטענתם, ההבדל היחיד הוא מסחרי: רצון של הנתבעות לחסוך בעלויות הריקול.
התובעים טוענים שעל פי נתוני משרד התחבורה הריקול הזה נדרש לכל הפחות ב-11,283 כלי רכב שנמכרו בישראל, וזה עוד לפני שיתברר אם משאבות דלק עם מודול כזה הותקנו גם בדגמים נוספים.
התובעים מבקשים שבית המשפט יפסוק לכל בעל רכב פיצוי בהיקף של 2,340 שקלים בגין החלפת מודול משאבת דלק והעבודה שנדרשת לצורך זה, 2,000 שקלים תמורת "נזק לא ממוני", ו-5,000 שקלים בגין פגיעה באוטונומיה – וכל זה, כאמור, עוד לפני שנגרם נזק "בעין" לאף תובע.
זה גם מה שמיוחד בבקשת האישור הזאת ביחס לרוב התובענות הייצוגיות בתחום הרכב שהוגשו עד היום בישראל: התובעים לא מבקשים החזר על כספים שהם נאלצו להוציא וגם לא ידוע אם יש מי שנפגעו בפועל מן הכשל הזה מבחינה בטיחותית או כלכלית. התועלת הציבורית העיקרית היא העניין התקדימי בהליך הזה, בדגש על אפשרות שהוא ייאלץ את יצרנית הרכב לבצע ריקול בטיחותי ואולי גם להציע הארכת אחריות.
התקדים המשפטי ואשמת משרד התחבורה
חשוב להדגיש שלא כל דגם שנקרא לתיקון בעולם ונמכר גם בישראל סובל מאותו כשל ולכן לא כל ריקול שמפורסם בעולם רלוונטי גם לארץ. חלק מן התקלות מתקיימות רק בסדרות ייצור ספציפיות, בתהליכי הרכבה במפעל מסוים, או בחלקים שסופקו על-ידי ספק אחד מבין מספר ספקים או בחלקים שמתאימים לתקינה כזאת או אחרת. הבעיה היא שהטיעון הזה משמש חלק מיבואניות הרכב באופן אוטומטי ומאוד נרחב, וחלקן מתכסות מאחורי אמירה כללית לפיה "רק יצרנית הרכב מחליטה אילו ריקולים לבצע בישראל".
במציאות, ביצוע ריקול עולה ליצרניות הרכב הרבה מאוד כסף וכאשר ההחלטה אם לבצע או לא לבצע ריקול בטיחותי מופקדת בידיים שלהן זה מציב אותן לכל הפחות בקונפליקט עם שיקולים מסחריים וכלכליים.
במדינה מתוקנת אמורה הממשלה לדאוג לביטחון, לבריאות ולשלום תושביה ואזרחיה. מי שצריך לפקח על ביצוע ריקולים בטיחותיים ברכב זה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אבל מכיוון שמשרד התחבורה מפקיר את אזרחי ישראל גם בתחום הזה – בתי המשפט נדרשים מידי פעם לעסוק במחלוקת הזאת.
בשנים האחרונות מתגבשת בבתי המשפט הלכה לפיה יצרניות רכב חייבות לבצע בישראל את אותם תיקונים שהן מבצעות בחו"ל, ולכל הפחות להוכיח מה ההבדלים בין התקלות שהן מתקנות בחו"ל לאחר שמתגלות בישראל.
התובעים מבססים את אחד הטיעונים המשפטיים העיקריים והחשובים של בקשת האישור על תקדים "דקר נגד מרצדס-בנץ" שנפסק על-ידי השופט עוז ניר נאווי בחודש מרץ 2025. השופט ניר נאווי קבע שיצרנית רכב חייבת לבצע בישראל תיקוני תקלות בטיחותיות שהיא מבצעת בחו"ל.
בית המשפט קבע באופן מפורש: "במסגרת החלטה לאישור תובענה ייצוגית, ובשים לב להיפוך נטל הראיה במקרה החריג, נקבע כי יצרנית רכב שביצעה קריאות חוזרות במדינות אחרות בעולם בגין תקלה בכריות אוויר, ולא הוכיחה כי הרכבים בישראל שונים מאותם רכבים שלגביהם בוצעו הקריאות החוזרות בחו"ל – קיימת אפשרות סבירה כי תימצא חייבת בביצוע ריקול גם בישראל".
לטענת התובעים, "הלכת דקר" היא תקדים שקובע ששוק הרכב הישראלי הוא לא "שוק סוג ב'", והיא מתבססת על מספר חוקים ונוהלים שקיימים בספר החוקים הישראלי, בהם חוק הרישוי, צו הפיקוח, נוהל קריאה חוזרת, חוק הגנת הצרכן, חוק החוזים, פקודת הנזיקין ותום הלב, ומשכך היא "מהווה אבן פינה לכל טענת אי (ביצוע) ריקול בישראל.
ריקולים מסביב לעולם
למרבה הצער – רוב התובענות הייצוגיות שמוגשות בתחום הרכב בישראל לא מגיעות לבירור משפטי אלא מסתיימות בהסדרי פשרה בין הצדדים. במקרה הספציפי הזה זה עלול להיות חבל במיוחד.
הטענות שנטענות בבקשת האישור הן שכבר בשנת 2021 פרסמו שברולט וקאדילק בארה"ב קריאה לתיקון של קאדילק אסקלייד, שברולט טאהו וסברבן ו-GMC יוקון בנושא דומה, ופחות משנתיים לאחר מכן, בינואר 2023, פרסמו שם קריאה חוזרת נוספת לשברולט אקווינוקס ו-GMC טריין משנות הדגם 2021-2022.
היצרנית, באמצעות המיזם המקומי שלה, פרסמה בסין ביוני 2023 קריאה חוזרת לכ-74 אלף רכבי שברולט אקווינוקס שיוצרו בין אוגוסט 2020 לדצמבר 2022, וזאת לאחר שרשות השוק הסינית דיווחה על סימפטומים זהים במהותם לתקלה שנטענת בישראל.
בנובמבר 2023 פורסמה בסין הרחבה גדולה לריקול הזה ואז היא כללה יותר ממיליון כלי רכב מתוצרת קאדילק, שברולט וביואיק, וגם יפן מספקת שכבת אימות עם קריאה חוזרת לדגמי קאדילק XT4, XT5 ו-XT6 שמתייחסת לביצועי אטימה לא מספקים של מודול בקרת משאבת הדלק ולסיכון של תקלה לאחר חדירת מים.
יהיה מעניין לקרוא את תגובת יצרנית הרכב ונציגיה לחוות הדעת המקצועית של המהנדס שלמה נצר ולמסמכים שצורפו לבקשת האישור. אלה מצביעים לכאורה על חפיפה מהותית בין הסימפטומים, רכיב הכשל, שיטת האבחון ופתרון התיקון, שהוא החלפת מודול בקרת משאבת הדלק – בכל הריקולים והוראות התיקון – כולל זו שחלה גם בישראל. עם זאת, השאלה אם מדובר בדיוק באותו מק״ט, באותה סדרת ייצור ובאותה חובת ריקול היא שאלה עובדתית שצפויה לעמוד בלב ההליך.
האקדח המעשן: ישראל במסמך רשמי
בנוסף לריקולים הרשמיים מתארת בקשת האישור עלוני שירות טכניים של ג'נרל מוטורס. באחד מהם, 24-NA-139 מחודש יולי 2024, מתוארים תסמינים כמו קושי בהתנעה, כיבוי מנוע, אובדן כוח, מד דלק לא תקין, פעולת מנוע גסה והידלקות נורת תקלה. הנקודה "המרשיעה" היא שישראל (וגם פלסטין) היא אחת המדינות שמוזכרת באופן ספציפי בעלון השירות בנוסף לאוסטרליה, ניו זילנד ומדינות נוספות.
נדגיש: עלון שירות הוא לא ריקול אלא הנחיה פנימית לרשת השירות של היצרנית והוא מיועד להנחות עובדי מוסכים כיצד לאבחן ולתקן תקלה כאשר לקוח מתלונן עליה. אבל כאשר עלון שירות טכני מזכיר את ישראל כמפורש כשוק רלוונטי זה מצמצם את ההיתכנות שהתקלה (וההכרח לתקן אותה) לא נוגעת אלינו.
מדריך לבעלי הרכב
בעלי דגמי ג'נרל מוטורס הרלוונטיים, בדגש על קאדילק ושברולט משנות הדגם 2020-2025, לא צריכים להיבהל אבל כן צריכים לעמוד על המשמר.
במקרה שנהג נתקל בהודעות תקלה, קושי בהתנעה, כיבוי מנוע, אובדן כוח, הידלקות נורת התרעה, קודי תקלה שקשורים לזרימת דלק, או אם הוחלף מודול בקרת משאבת דלק – צריך לפנות למוסך מורשה של היבואנית או אל שירות הלקוחות שלה ולדרוש תיקון על חשבון היצרנית.
מי שרכבו עדיין באחריות צריך לוודא שכל תלונה שלו נרשמת בתיעוד הטיפולים ברכב, ולשמור קבלות על הוצאות ישירות ועקיפות שנגרמו לו כתוצאה מכך.
מי שברכבו הוחלפה משאבת דלק, בדגש על מי שנאלץ לשלם מכיסו תמורת התיקון – יכול לדרוש את כספו בחזרה. עצם הצבת דרישה לא מבטיחה שום דבר אבל זה צעד ראשון, ולכל בעלי הרכב מומלץ לעקוב אחר מהלך התובענה הייצוגית.
נתקלתם בתקלה במכונית מתוצרת ג'נרל מוטורס או כל יצרנית אחרת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
בעלי ב.מ.וו עם משאבות קירור כושלות: תפעלו מהר או שתפסידו את הפיצוי שלכם
ריקול לג'אקו 7: הקרוסאובר הנמכר ביותר בישראל זומן לתיקון. כשל בחיווט עלול לגרום לאובדן כוח הנעה
