שורה תחתונה תחילה:
Aion HT מציע תמורה מצוינת למחיר (במונחי 2025) בוודאי ביחס לממדים וליכולות. הניסיון להתחכם לא עלה יפה והוא גובה מחיר בממשק המשתמש, אבל זה כלי רכב נוח ומפנק שמציע אחריות ארוכת-טווח. שאלת השאלות היא מה יהיה איתו עוד כמה שנים.
מי אתה איון HT?
שוק הרכב הישראלי נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים של מותגי רכב חדשים ושל דגמים חדשים, רובם ככולם סינים, ומעל הכל מרחפת עננה כבדה: מי עומד מאחורי כל מותג? האם המותגים האלה יתקיימו גם בעוד שנה או חמש שנים? האם רכב סיני הוא "רכב חד-פעמי"? ומה יהיה מחיר המכירה שלו בעוד שלוש שנים?
נשאלת השאלה: מה הערך האמיתי, במציאות כזאת, של מבחן דרכים לעוד דגם סיני?
האם להתמקד בטווח הנסיעה? באבזור? בנוחות? שימושיות? אולי במחיר האבסולוטי או היחסי?
יש שיטענו – רק מתוך זה שאין להם מושג איך עובד שוק הרכב הישראלי – שההצלחה של מותגי רכב סינים בשוק שלנו מעידה על הפתיחות של הצרכן הישראלי, ושהיא "מדברת בעד עצמה".
אלה שטויות במיץ עגבניות: נתח הארי של רכישת דגמים סינים חדשים בישראל שייך עד כה לגופים מוסדיים כאלה ואחרים, ורוב מי שנוהגים בהם לא מטרידים את עצמם בשאלת המכירה של הרכב כעבור שלוש שנים, התחזוקה שלו או מצבו כמשומש.
לכן הגישה שלנו שונה. לדעתנו, את מי שקורא מבחן דרכים לרכב סיני חדש לא צריכה לעניין ההתרשמות של כל מיני מתנדבים מתלהבים שעשו עליו סיבוב ורצו לצלם לחבר'ה. מבחן דרכים, לדעתנו, מיועד לשני קהלים: מי שרוצים לשמוע על חדשות וחידושים אבל לא לקנות רכב כזה, ומי שחושבים לקנות אבל לא בטוחים במי מבין אינספור המותגים והדגמים שמוצעים בשוק כדאי להם לבחור.
כדי להבין לעומק את HT של Aion לקחנו שני אקזמפלרים שלו בשתי הזדמנויות שונות לנסיעות בתנאים שונים ובאזורים שונים. את התוצאות החווייתיות של המבחנים האלה נסכם כאן ממש בקצרה ובתמציתיות.
מפני שגם אחרי מאות קילומטרים בתנאי נהיגה מגוונים – השאלה שבאמת צריכה לעניין את שני הקהלים הנ"ל היא לא כמה HT עושה נעים בגב ומה נפח תא המטען שלו, ואפילו לא מה טווח הנסיעה שלו – אלא מי האמא והאבא שלו, איך הם לימדו אותו ללכת, ועיקר העיקרים: למה ולמי צריך להשוות אותו כאשר סביבו מתרוצצות עשרות אלטרנטיבות אחרות. אז אם הגעתם כדי לקבל ערך אמיתי מן המבחן הזה באתם למקום הנכון, וכדאי להישאר איתנו עד הסוף.
העיצוב שרומז על המיצוב
מעט מאוד דגמי רכב נצרבים בימינו בזיכרון ומותירים חותם ויזואלי. זאת דרך אחרת לומר שכל המכוניות נראות יותר ויותר דומות זו לזו. גם אם תתאמצו כנראה שלא תוכלו לתאר משהו מאוד מיוחד ותופס עין בעיצוב של HT. מה שמחמיר את המצב מבחינת המותג Aion בישראל זה שבהתאם לאופנה הסינית – שמתאימה לשוק הביתי שלהם אבל לא לשאר העולם – הם לא מסתפקים בלבלבל אותנו עם עשרות מותגים שלחלקם הוצמדו שמות מוזרים – לרוב המותגים האלה יש עוד כמה סדרות בת, עם שמות מותג נוספים.
כל זה קשור מצד אחד במסבך שיתופי פעולה של חברות סיניות בסין, ומצד שני לניסיונות שלהם לפלח מוצרים לנישות מאוד ספציפיות בסין. 'איון' לא חריגים בכך אבל נשתמש בהם כדי להדגים את הכוונה שלנו, שנכונה למותגים סינים נוספים רבים.
כאשר פולקסווגן נכנסו לעולם הרכב החשמלי הם המציאו סדרת שמות (ID) לדגמים חשמליים אבל הוסיפו להבריק את סמל VW על כל מכסה מנוע ועל כל גלגל הגה. לעומתם, כאשר GAC הסינית נכנסה לתחום היא בראה מותג נפרד – Aion – שמתמחה ברכב חשמלי ובטכנולוגיות מתקדמות.
GAC הקימה מפעלים ייעודיים ומרכזי פיתוח נפרדים, וכאשר הם הבינו שהכסף הגדול ברכב חשמלי לא נמצא בתחתית הפירמידה אלא במוצרים הטכנולוגיים היקרים הם חתמו – באמצע שנת 2021 – על הסכם לפיתוח משותף של "רכב SUV חכם אולטימטיבי" עם ענקית הטכנולוגיה הסינית 'וואווי'. הרכב היה אמור לשאת את המיתוג היוקרתי "Huawei Inside", או HI, שבו וואווי מספקת את מערך המחשוב, החיישנים ומערכת ההפעלה, ו-GAC את ה"ברזלים".
פחות משנתיים לתוך פיתוח הפרויקט הזה הודיעה GAC על ניתוק הקשר עם וואווי לאחר שסגן מנהל Aion אמר בהצהרה פומבית ש"וואווי היא ספקית יקרה וקשה ואין (לנו) מולה כוח מיקוח". למעשה – GAC לא רצתה להפוך ל"קבלן ייצור" של וואווי, ובצדק מבחינתה.
אלא שבשלהי שנת 2023 הם גילו שניסיונות לפתח מערכות תוכנה ונהיגה אוטונומית עצמאיות יקרים ומורכבים ואילו מתחרות אחרות, ששיתפו פעולה עם וואווי, עולות ומצליחות. בלית ברירה חתמו אנשי GAC על הסכם שיתוף פעולה מחודש ובתחילת השנה שעברה הוקמה חברה בת משותפת שתשיק השנה עוד מותג רכב, חדש לחלוטין, שיתבסס על פלטפורמות של GAC ומערכות תוכנה של וואווי.
"טוב", אתם בטח אומרים לעצמכם, "אבל מה כל החפירה הזאת קשורה לעיצוב? ואיך זה קשור למיצוב???"
או-הו כמה שזה קשור! ולא רק ל-GAC או ל-Aion אלא לרבים מן המותגים הסינים שנמכרים כרגע בישראל.
אל תחום הרכב החשמלי GAC נכנסה באחור אופנתי, ואם מתעלמים מהסבות לחשמל של דגמים שנולדו עם מנועי בעירה – אפשר לומר שהיא מייצרת דגמים חשמליים סדרתיים מסוף שנת 2019, וביתר שאת החל משנת 2020 לאחר הקמת GAC Aion New Energy Automobile (ובקיצור: GAC Aion).
שלוש שנים קודם לכן הקימה GAC מיזם משותף עם הסטרטאפ הטכנולוגי המצליח ביותר בסין בתחום הרכב – חברת NIO, שהחל לייצר כלי רכב חשמליים במקביל לאלה של Aion ועל בסיס הפלטפורמות שלה. כך יצא שבמקביל לדגמים ה"רגילים" ש-Aion החלה לשווק היא השיקה את דגמי חטיבת Hycan שנוצרו במסגרת שיתוף הפעולה עם NIO.
אלא שדי מוקדם במהלך הקשר הזה, כבר בשנת 2021, NIO דיללה את אחזקותיה במיזם המשותף ובשנת 2022 נותק הקשר ו-GAC Aion נותרה עם מותג "טכנולוגי" שהתקשה להתרומם. בשנה שעברה, ממש כמו עם וואווי, GAC חזרה לשתף פעולה עם NIO בתחום החלפת הסוללות ואולי גם בתחומים נוספים.
עד היום Aion פיתחה פלטפורמה חשמלית ראשונה שנקראת GEP 2.0, ועליה נבנו דגמי V,S, LX ו-Y, ופלטפורמה שנייה, מתוחכמת יותר, שנקראת AEP 3.0 שתומכת בהנעה אחורית ובהנעה לכל הגלגלים, ומאפשרת ארכיטקטורת מתח גבוה של 800 וולט.
על פלטפורמה זאת בנויים דגמי מותג ה"פרימיום הטכנולוגי" Hyptec, בהם גם HT וכן RT והדור החדש של איון V. עם זאת, חלק מכלי הרכב "משופחתים" מכל מיני סיבות – למשל כדי לשפר אמינות, להוזיל מחירים או להגדיל טווח נסיעה. HT "הישראלי", למשל, מגיע עם הספק נמוך מזה של הגרסאות החזקות שמשווקות בסין ובתאילנד, ועם מערכת חשמל שתומכת בטעינה בקצב צנוע יחסית. השייכות של HT למשפחת Hyptec מסבירה מדוע באולם התצוגה של Aion בישראל של תחילת שנת 2026 לא תמצאו "מראה משפחתי" שיאפשר לכם לזהות רכב שלהם מרחוק ולקבוע שהוא שייך ל-GAC או ל-Aion.
ולמה זה משפיע על המיצוב ומשליך על רבים מן המותגים הסינים?
מפני שמערכות היחסים שתיארנו כאן אופייניות מאוד לסין ומדגימות שתעשיית הרכב הסינית נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים שלה – לא מבחינה טכנולוגית שבה היא מובילה את העולם אלא מבחינה עסקית. חברות שקיימות היום אולי יתקיימו גם מחר ואולי לא, אבל הן יכולות "להתהפך" ולהיות משהו שונה לחלוטין. יוקרה תהפוך למיינסטרים ומותג "טכנולוגי" יהיה פתאום "עממי" או שמא לא יתקיים בכלל.
בשוק של 1.4 מיליארד בני אדם, שהוא גם שוק הרכב הגדול ביותר בעולם – לכל "נישה" קטנה יש מספיק כוח קניה כדי להצדיק ייצור של כל דגם וכל תת דגם. אבל מה קורה כאשר רוצים לייצא רכב לאירופה ולצורך זה נדרש להשקיע מיליוני דולרים בתקינה אירופאית ובמבחני ריסוק אירופאים?
התשובה של Aion, בשלב ראשון, היא לשלוח "גששים" ולהרגיש את השוק, ולעשות את זה במתכונת של סדרות ייצור קטנות ובלי תקינה אירופאית מלאה. הבעיה היא שכבר היינו בסרט הזה פעם אחת, ואפילו עם אותו יצרן בדיוק. GAC כבר הייתה כאן, ואחר כך לא, ועכשיו היא חוזרת, ומי יודע מה יהיה מחר?
האם GAC תשמר את המותג הטכנולוגי שלה? תאחד אותו עם מותג אחר, תשתף פעולה עם וואווי? עם NIO? תחליט שלא מתאים לה לייצא אותו? תקים מפעל באירופה? הכל יכול להיות ויכול להיות שלא יהיה כלום. אבל איך אפשר לדבר על נוחות נסיעה או על עיצוב כאשר כל כך הרבה סימני שאלה תלויים באוויר?
הגב של יוניון מוטורס, והמחיר
Aion משווקת בישראל על-ידי אחת החברות הבנות של קבוצת יוניון מוטורס וכמי שמכיר את ענף הרכב הישראלי במשך ארבעה עשורים אני מרשה לעצמי להכתיר אותה כאחת משלוש החברות ההגונות והשירותיות ביותר בענף, שלא לומר מעבר לכך.
אבל יש הבדל עצום בין טויוטה – חברה שרואה הרחק אל מעבר לאופק, ואפילו בין ג'ילי – שגם היא ענקית בתחומה ומאופיינת בתעוזה ורוח יזמית שמעידה על הבנה עמוקה של תעשיית הרכב, לבין GAC שהיא אמנם חברה ממשלתית גדולה וחזקה אבל כזאת שעושה צעדים ראשונים בתעשייה שנמצאת בעידן כאוטי.
אפילו בשנת השיא שלה Aion עדיין לא חצתה את רף הייצור של חצי מיליון מכוניות ו-GAC עוד לא הראתה לנו את אותה נחישות של BYD או ג'ילי או צ'רי בכיבוש העולם.
היבואנית והיצרנית מבטיחות 8 שנות אחריות "מפגוש לפגוש" (רק עד 150,000 קילומטרים) וזה מצוין בהיבט התחזוקתי. מוקדם לומר כיצד חברות הביטוח יתמחרו את עלויות התיקון והחלקים (וגם זה נוגע להרבה מותגים סינים נוספים).
הפיתוי- אחרי כל זה – זה תג מחיר של 183,000 שקלים שקונים את כמעט הכי הרבה "גודל לשקל" וגם הכי הרבה "אחריות לשקל" ואפילו "טווח לשקל" או "ביצועים לשקל" – בקטגוריה הזאת.
כל המתחרות הרלוונטיות – אקספנג G6, טסלה 'מודל Y', יונדאי איוניק 5, BYD על השלל האינסופי של דגמיה השונים, ושלא לדבר על כל מיני מותגים סינים שמתיימרים לטעון שהם פרימיום – כולן יקרות יותר או מציעות פחות או גם וגם.
עיצוב
HT הוא קרוסאובר ארוך ועגלגל במבנה דמוי קופה ששואל השראה מכל מה שמסתובב בשטח – החל מדגמי מרצדס, דרך טסלה ועד אקספנג – ונדמה שאפשר לשים עליו כמעט כל סמל של כל יצרנית רכב סינית ואף אחד לא ישים לב.
האם זה טוב? האם זה רע? מצד אחד זה אומר שאף שכן לא ירים גבה כאשר תיכנסו עם רכב כזה לחניה שלכם, ואף אחד לא "יחשוב עליכם" משהו כזה או אחר, ומצד שני כנראה שלא תצליחו לסובב אחריכם מבטים כשתנהגו במורד הרחוב.
ל-HT יש "נוכחות גודל", ודאי ביחס לתג המחיר שלו, ובסך הכל הוא "בא טוב בעין" עם פרופורציות נכונות של רכב משפחתי גדול ושימושי. מבחינת מיצוב – כבר אמרנו – המצב הרבה יותר מסובך, אבל אולי זאת לא הבעיה של מי שיקנה HT אלא של מי שיקנה רכב דומה וישלם 100,000 שקלים יותר.
הממדים מכובדים מאוד: בסיס גלגלים באורך של 293.5 סנטימטרים, אורך מרשים שך חמישה מטרים פחות 6 ס"מ, רוחב מכובד של 192 סנטימטרים וגובה של 170 ס"מ. העיצוב העגלגל מצניע מעט את העובדה שזה כלי גדול בממדיו מן המתחרים הקרובים: אקספנג G6 וטסלה 'מודל Y'.
עיצוב פנים, שימושיות
פה אנחנו במקום אחר לגמרי שמקצין את התחושות שלנו כלפי HT לשני קצוות מנוגדים: מה שטוב טוב מאוד, ומה שלא טוב – מאוד לא טוב.
נתחיל בטוב. HT מנצל היטב את הפלטפורמה החשמלית-ייעודית שלו וכל סנטימטר אורך ורוחב שלו מאפשרים תא נוסעים מאוד מרווח ומאוד מפנק. תחושת המרחב היא הדבר הראשון שפוגש כל אחד שפותח דלת, וזה נובע מעיצוב פשוט במתכוון, נקי מאוד, לא מצועצע ושימושי לחלוטין.
המושבים גדולים, מרופדים היטב עם חומרי ריפוד ודיפון איכותיים, הפלסטיקה נאה ואיכותית, רמת ההרכבה טובה, ויש שפע של מקום לחמישה נוסעים, למעט מרחב ראש מעט מצומצם מאחור.
אפשר היה לשפר את הנצילות של הקונסולה המרכזית שבין המושבים הקדמיים וגם את עיצוב המושב המרכזי מאחור אבל בסך הכל מתקבלים סביבת נהג ומרחב תא נוסעים טובים מאוד שמייצרים תחושת רווחה נהדרת.
מה שממש לא טוב הוא המאמץ שהשקיעו מעצבי ומהנדסי Aion בלהתחכם ולבנות סלון "טכנולוגי" יתר על המידה, וזה מתחיל בכפתורי הפתיחה החשמליים של הדלתות שמרגישים כמו מרשם לצרות ומגיע לשיא שלילי בדחיסה של כמעט כל אמצעי התפעול אל מסך המגע והכפתורים שעל ההגה. התוצאה היא שכדי לנהוג וליהנות מהרכב הזה צריך להיות מתכנת, ובמקום לבצע פעולות פשוטות באמצעות כפתור צריך להתחיל לחשוב על סדרת לחיצות והזזות מסך שצריך לבצע בתוך כדי הסחת דעת מסוכנת מן הנהיגה.
הניסיון להתחכם בא לידי ביטוי גם בכמה פאלטות עיצוביות כמו ניצול לא מיטבי של הקונסולה המרכזית בין המושבים, אבל כאמור – הכי מבאסת זאת הגישה ה"טסלאית" של ביצוע כל הפעולות דרך המסך המרכזי וממשק המשתמש המסובך והמבלבל. תוסיפו לזה את העובדה שאנשי Aion לא השלימו את מלאכת החיבור של המערכות שלהם לאנדרואיד לפני שהחלו לשלוח אלינו מכוניות (זה יקרה, אבל למה באחור?) ותקבלו הרהורים נוגים אודות החיים עם הרכב הזה.
הכניסה למושבים האחוריים מעט מסורבלת אבל המרחב הפנימי בהם מצוין, ודאי לשני נוסעים אבל גם לשלושה, והיושבים מאחור זוכים גם הם לסביבה מפנקת ואיכותית. תא המטען גדול, נפחו 670 ליטרים, ולמרות רצפה גבוהה מידי הוא שימושי למדי.
מנוע, טווח נסיעה, טעינה
ל-HT יש סוללה עם תכולת אנרגיה של כ-73 קילוואט שעה שאפשר לטעון בקצב תיאורטי של 11 קילוואט בטעינה ביתית או 163 קילוואט בטעינה ציבורית מהירה. במונחי תקופתנו אלה נתונים סבירים, אבל "לא מפילים מהכיסא".
אנחנו הצלחנו לחלץ מסוללה טעונה במלואה כ-380 קילומטרים בנהיגה מנהלתית למדי לפני שהתחלנו לחטוף צעקות, וזה מתוך טווח מוצהר של 445 קילומטרים. בסוף בסוף, בואו לא נשכח שהרכב הזה שוקל יותר מ-2.1 טונות לפני שמתחילים להעמיס אותו.
המנוע האחורי מעביר לגלגלים האחוריים 245 כוחות סוס ו-31.5 קג"מ של מומנט, מאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש תוך 7.1 שניות ואל מהירות מרבית של 183 קמ"ש. אלה לא נתונים שמפילים מן הגלגלים אבל באמת של החיים זה עושה את העבודה.
התנהגות כביש, נוחות
עדיין לא פגשנו מישהו שקנה מכונית חשמלית סינית ממותג עממי וציפה להתנהגות כביש של ב.מ.וו סדרה 3, ואם יש מישהו כזה נשמח אם הוא יספר לנו איפה הוא קונה את מה שהוא משתמש בו.
אז כשמדברים על "התנהגות כביש" של מכונית ששוקלת 2.5 טונות כשהיא טעונה בנוסעים – צריך לתאם ציפיות ולהתאים אותן לקטגוריה ולמתחרות. התנהגות הכביש של HT לא חריגה לטובה אבל שקולה לכל מתחרותיה.
אחרי נהיגה מעלה ומטה על כמה מן הכבישים המפותלים היותר מפורסמים במקומותינו אפשר לסכם ולומר ש"הנאה" לא מתארת את התנהגות הכביש של HT אבל בוודאי מותר לומר שהיא צפויה. נקודת התורפה היא שליטה בגלגול הגוף ובשיכוך ההחזרה – וזה מפני שהמשקל כבד והדגש הוא על נוחות נסיעה.
אם מתעלמים מעודף רעש רוח במהירויות גבוהות מתקבלת מכונית שמשככת היטב את פגעי מע"צ וגם את אלה של הרשויות המקומיות. היא נוחה, שקטה לרוב ואפשר אפילו לומר "מפנקת".
אבזור, בטיחות
אין טעם שנעתיק לכאן את רשימת האבזור – היא מופיעה כולה בקטלוג – אבל בגדול לא שמנו לב למשהו שהיה חסר לנו. יש ברכב הזה אפילו בישום אם זה חסר למישהו, וכן נחמד לציין את פונקציית העיסוי במושבים הקדמיים.
כאמור – לא בוצע מבחן ריסוק באירופה ולכל הפחות לא פורסמו תוצאות, ישנם מספר אזכורים מסין שמדברים על תוצאות טובות.
שורה תחתונה
בסוף שנת 2025 התפוצצה סוף סוף בועת המחירים בשוק הרכב הישראלי והסתבר – כפי שכתבנו לא מעט – שמחירי הרכב החדש בישראל נופחו בלא הצדקה. קשה לדעת האם ההתפכחות הזאת תיישר את המחירים בשנת 2026 ואיך טסלה תתנהג במורד הדרך – אבל במונחים של שנת 2025 – HT הציע מחיר מאוד מפתה ביחס לרכב גדול, מפנק, מודרני, עם 8 שנות אחריות וגב של יבואנית רכב מבוססת.
Aion היא חטיבת הרכב החשמלי וה"חכם" של קבוצת GAC הממשלתית אשר למדה לייצר רכב מודרני משיתופי הפעולה שלה עם טויוטה ועם הונדה – שתי "מורות" ראויות בכל קנה מידה, ואם צריך ומותר להמר נראה שכיצרנית רכב יש לה עתיד בשוק שלנו. זה לא בהכרח מבטיח שתהיה המשכיות לסדרת HT, וזאת נקודה שחשוב לדעת עליה.
היתרונות הברורים של HT הם גודל חיצוני מרשים, מרחב פנימי מפנק, איכות חומרים גבוהה, אבזור ומחיר.
התנהגות הכביש סבירה ביחס לרכב חשמלי בממדים האלה.
החסרונות הם ראשית לכל ניסיון לא מוצלח להתחכם, בעיקר בכל מה שקשור לממשקי המשתמש, פעלתנות יתר של מערכות הסיוע לנהג, טווח נסיעה סביר אבל לא מפיל והיעדר ציון בטיחות אירופאי.
לקריאה נוספת:
