• Ad
  • תחנת הטעינה של אאודי היא פתרון שישראל עדיין לא מבינה שהיא צריכה
    אאודי מצליחה להקדים אפילו את הסינים עם פתרון יעיל וזול לטעינה מהירה לרכב חשמלי. מתי נראה את זה בישראל?
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    אאודי מרחיבה את רשת תחנות הטעינה המהירות שלה לרכב חשמלי עם השקת מרכז טעינה-מהירה תשיעי מסוגו, והפעם בעיר דיסלדורף שבמערב גרמניה.
    מרכזי הטעינה-המהירה של אאודי מציגים פתרון מאוד "ישראלי" בתפישה שלו, וכזה שגם כל כך מתאים לישראל: פשוט, חכם, זול, וכזה שבאותו כסף עונה על לפחות שלושה אתגרים שונים.

     

    חבל שזה לא פתרון שבאמת מגיע מישראל או מיושם אצלנו, אבל אפשר להתנחם בכך שהגרמנים שבנו אותו הצליחו להקדים אפילו את הסינים שמובילים את העולם החשמלי...

     

    מבחינה זאת חבל שזה לא פתרון שבאמת מגיע מישראל או מיושם אצלנו, אבל אפשר להתנחם בכך שהגרמנים שבנו אותו הצליחו להקדים אפילו את הסינים שמובילים את העולם החשמלי…

    אז ממה כל ההתלהבות?

    ראשית לכל מדובר ב"מרכז טעינה" שמאפשר לבעלי רכב חשמלי ליהנות מחוויה "פרימיומית" ומטעינה מהירה למדי: במקום לעמוד בשמש קופחת (או, במקרה הגרמני, בגשם ובשלג) המכונית מוכנסת לתוך אזור מקורה שמספק חוויית טעינה נעימה. לא פלא שאנשי אאודי טוענים שבאחד המתקנים הוותיקים שלהם, בעיר נורמברג, יש להם "שיעור של 70% לקוחות חוזרים".

    שנית, כל מרכז כזה מספק קצב טעינה מהיר למדי של 400 קילוואט, ולמרות שהסינים כבר יודעים לספק קצבי טעינה של 1,000 קילוואט צריך לזכור שרוב המכוניות החשמליות בעולם עדיין לא מסוגלות לקבל אפילו את מלוא ה-400 קילוואט.

    אבל הדבר הכי חשוב במרכז הטעינה של אאודי, וזה שהופך אותו לרעיון כל כך נחוץ במדינה מתפתחת כמו ישראל (בעבר מדינה מפותחת), זאת העובדה שהוא מתנתק את התלות של עמדות הטעינה מכושר האספקה הרגעית של רשת הטעינה המקומית. זה פותר את אחת הבעיות שמתהוות בעולם וגם אצלנו.

    אז איך זה עובד?

    האמת, זה די פשוט: החשמל "הארצי" לא מוזרם ישירות דרך עמדת טעינה אל רכב חשמלי אלא נאגר קודם לכן בסוללות "חיים שניים", כלומר כאלה שכבר עברו מחזור חיים ראשון ברכב חשמלי (או בכל שימוש אחר) והספיקה שלהם (SOC) כבר לא מרשימה כמו שהייתה כאשר יצאו מן המפעל אבל מספיק טובה לייעוד החדש שלהן.

    סוללות חשמליות שמוטמעות בתשתיות טעינה מאפשרות שלושה יתרונות חשובים, והראשון בהם הוא לספק עוצמת טעינה גדולה מזאת שמתאפשרת במקומות שבהם הרשת הארצית לא נבנתה מראש לעידן הרכב החשמלי. יתרון נוסף טמון ביכולת לטעון מספר כלי רכב במקביל, ויתרון כלכלי חשוב צומח מכך שבניהול נכון אפשר לאגור חשמל בשעות שבהן הוא זול ולספק אותו 24/7.

    אגב, אם הרעיון הזה נשמע מוכר זה בגלל שכבר כתבנו עליו בעבר בהקשר של סקודה, שגם שם שוקדים עליו. עם זאת, כיאה למותג יוקרה אנשי אאודי לקחו את כל זה לרמה אחת יותר גבוהה – עם אפשרות להזמנת טעינה מראש ועם מחסומי חניה חכמים שלא מאפשרים למקלקלי שמחות לחסום לכם את עמדת הטעינה.

    במרכז הטעינה יש ארבע עמדות טעינה מהירות שכל אחת מהן מסוגלת לספק, במקביל לאחרות, קצב טעינה של עד 400 קילוואט, והוא פתוח לכל בעלי הרכב החשמלי ולא רק ללקוחות אאודי. עם זאת, בשעה שלקוחות אאודי משלמים 35 סנט (אירו) לקילוואט, בעלי רכב אחר משלמים 60 סנט.

    המתקנים של אאודי מודולריים ואפשר להתאים אותם למיקום שבו הם מותקנים ולהיקף הפעילות הצפוי. כולם אוגרים את האנרגיה שלהם בסוללות ליתיום־יון שאנשי החברה פרקו ממכוניות מבחן שמסרו את נשמותיהן.

    למתקן בדיסלדורף יש קיבולת אגירה של מגה־ואט־שעה אחד (MWh) ולטענת אאודי זה "מספיק לטעינה של 60 כלי רכב ללא הפסקה", ואילו בעיר נורמברג הוקם מתקן דומה עם סוללות עם תכולת אנרגיה של 2.45 מגהוואט שעה.
    אגב, כשמדברים על "60 מכוניות" צריך לקחת את זה בספקנות הראויה: אאודי מתייחסת לטעינה ממוצעת חלקית ולא לטעינה מלאה, ובכל מקרה מספר המכוניות וקצב הטעינה שלהן תלויים בפרופיל הטעינה הספציפי של כל רכב ובקיבולת של הסוללות שלו.

    בפועל, רוב המכוניות החשמליות שמתגלגלות כיום על הכבישים לא מסוגלות עדיין לנצל קצב טעינה של 400 קילוואט אלא משנות את מהירות הטעינה שלהן בהתאם למגבלות של הסוללה ושל מערכת הניהול שלה, ובהתאם לגורמים נוספים כמו טמפרטורת הסוללה, מצב הטעינה (SOC) ועוד. אגב, לשם השוואה, רוב עמדות הטעינה המהירות בישראל מאפשרות טעינה בקצב של 60 עד 150 קילוואט בלבד.

     

    שבכל תחנה משולבים אמצעים שמקלים את תהליך הטעינה לכל המשתמשים, בדגש על בעלי מוגבלויות, למשל באמצעות כבלי טעינה שנתמכים על ידי זרוע שמפחיתה את המשקל שבעל הרכב סוחב בכ-60%, ועוד.

     

    אז מה הבשורה?

    ברמת בעל הרכב הבודד אאודי יכולה להבטיח רמה גבוהה יותר של זמינות והפחתת תורים באמצעות מערכת ההזמנות של המרכז והגמישות של קצבי הטעינה, בדגש על "חלונות זמן" קבועים מראש לכל רכב ספציפי. כמו התור שהזמנתם לדואר, למשרד הפנים או לבנק – כך אפשר להזמין חלון זמנים באמצעות אפליקציה ולקבל "שמירה פיזית" של "חלון טעינה". מחסום הכניסה למתחם ייפתח עם זיהוי לוחית הרישוי של מי שהזמין טעינה.

    ברמה הלאומית, ולכל הפחות המקומית, אאודי משפרת את הניצולת של רשת החשמל, פחות מעמיסה עליה, ואף בונה לעצמה מבנה עלויות פחות יקר שמאפשר לה לנצל את שעות השפל של צריכת חשמל.
    בנוסף, "חיים שניים" או שימוש חוזר בסוללות רכב כאמצעי לאגירת אנרגיה הוא אחד הרעיונות הכי מדוברים בכלכלת הסוללות: במצבים שבהם הסוללה כבר לא אידאלית לשימוש ברכב עדיין יש לה שנות שירות נוספות כמערכת אגירה.

     

    מקדימים את הסינים

    אאודי הם לא הראשונים או היחידים בעולם שחשבו על הקונספט הזה אבל ככל שאנחנו הצלחנו לחקור ולבדוק – הם מקדימים את הסינים וזה הישג מרשים בזכות עצמו.

    אגב, לטענת אאודי המתחמים האלה הונדסו מראש באופן מודולרי שדורש מינימום עבודות תשתית באתר עצמו. לדבריהם, אפשר להקים כל תחנה כזאת מהר ובלי להידרש לפתרונות יקרים בשטח, ואפילו להעביר תחנה ממקום למקום בהתאם לצורך ולתנאים המשתנים בסביבה עירונית.

    חשוב להזכיר שממשלת סין משקיעה בשנתיים האחרונות משאבים לאומיים ופרטיים בפתרון דומה אבל מאוד שונה: רשת ארצית של תחנות להחלפת סוללות. לפתרון כזה יש מורכבויות אחרות עם יתרונות וחסרונות שונים מאוד.

    אצלנו, בישראל, ישנם אזורים עירוניים רבים שאין בהם מקומות חניה ייעודיים או פרטיים ואי אפשר להקצות כאלה על חשבון חניות ציבוריות. פתרון מנוהל מן הסוג הזה, למשל בבעלות עירונית או ציבורית, יכול להקל על מחסור בטעינה ביתית.

    מי עוד במשחק הזה?

    במקביל לאאודי הקימה קבוצת רנו, בשיתוף עם Connected Energy, מתחמי טעינה ציבורית באזורי חניה ומנוחה שלצד כבישים מהירים, וגם הפתרון הזה מבוסס על סוללות משומשות.

    גם מרצדס וב.מ.וו הציגו קונספט דומה אבל עדיין לא הפכו אותו לרשת ארצית, ואילו סקודה, כאמור, מקדמת פתרון דומה שאותו היא מכנה "Power Hubs", אלא שבינתיים הוא מוגבל רק לרשת הסוכנויות שלה ומספק הספקי טעינה של עד 150 קילוואט.

    אאודי מנצלת כמובן את החגיגה כדי להפוך את האתרים האלה לחיזוק החוויה שהיא מעניקה ללקוחות שלה, ולא פחות חשוב – כ"נקודות מגע" עם בעלי רכב שעדיין לא נוהגים במכוניות מתוצרתה. לצורך זה הם בונים מתחמים מפוארים יחסית שכוללים מתקנים לאוכל, שתייה ולשירותים, ובמקרה הספציפי של הקמפוס בדיסלדורף – גם תצוגות של שונות שפועלות שם.

    הגרמנים מספרים גם שבכל תחנה משולבים אמצעים שמקלים את תהליך הטעינה לכל המשתמשים, בדגש על בעלי מוגבלויות, למשל באמצעות כבלי טעינה שנתמכים על ידי זרוע שמפחיתה את המשקל שבעל הרכב סוחב בכ-60%, ועוד.

    וזה, אגב, אקורד סיום שלא קשור לנושא הכתבה אבל משהו שצריך להניע לפעולה את כלל בעלי הרכב החשמלי בישראל. האם לא הגיע הזמן לדרוש מן הרשויות שמאפשרות התקנה של עמדות ציבוריות לשפר באופן דרמטי את הנגישות של כל העמדות האלה?

    כמעט כל עמדות הטעינה הציבוריות שאנחנו מכירים ברחבי ישראל לא בנויות באופן שמקל על החיים של בעלי מוגבלויות, ולמען האמת אפילו מקשות את החיים של כולנו: מה כל כך קשה לדרוש שמעל ומסביב לכל עמדה כזאת תותקן לכל הפחות סככה נורמלית שתספק קצת צל?

     

    מה כל כך קשה לדרוש שמעל ומסביב לכל עמדה כזאת תותקן לכל הפחות סככה נורמלית שתספק קצת צל?

     

    לקריאה נוספת:

     

    מה באמת התחדש השנה ומה יתחדש בקרוב בסוללות לרכב חשמלי?

     

    טעינה ציבורית לרכב חשמלי: ההבטחות והמציאות

    רבע מן המכוניות החדשות שנמכרו בעולם ב-2025 מחושמלות. אז למה מספרים לכם על עצירה במכירת מכוניות חשמליות?

    תחקיר: בכמה באמת מתקצר הטווח של רכב חשמלי לאחר 5 שנים?

     

     

     

     

    תמונה של גיל מלמד

    גיל מלמד

    עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.