ממשלת צרפת, על אף שיש לה אינטרסים פוליטיים וכלכליים ביצרניות הרכב המקומיות, החלה לחקור לעומק בחודש יוני האחרון את הכשלים הסדרתיים המרובים במנועי פיורטק שהותקנו במכוניות מדגמי פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל, ולאחר מכן גם במותגים נוספים של קבוצת סטלנטיס. לעומת זאת, משרד התחבורה הישראלי – שלכאורה לא אמור להיות לו שום אינטרס חוץ מאשר טובת אזרחי מדינת ישראל – בוחר להפקיר אותנו בכך שהוא נמנע מביצוע חקירות בתחום הזה.
לאחרונה אף הודיע משרד התחבורה לבית המשפט באופן רשמי שהוא לא מתערב בשיקולים של יצרניות רכב – למרות שאלה יכולים להיות שיקולים מסחריים קרים וציניים.
בשבוע שעבר פורסם בצרפת מכתב רשמי שכתבה הגב' קתרין בית' (Catherine Bieth) – מנכ"לית השירות לפיקוח על שוק הרכב במשרד התחבורה הצרפתי (SSMVM) – שמאשר שהרשות הממשלתית הזאת פתחה בחקירה בנושא, וכבר זיהתה שני כשלים סדרתיים פוטנציאליים.
המכתב נשלח על-ידה ב-6 באוקטובר אל מארגני קבוצת נפגעי הפרשה בצרפת, וזאת לאחר שהרשות שבראשה היא עומדת קיבלה 425 דיווחים של בעלי רכב שנפגעו מן הפרשה. לדברי הגב' בית', החקירה נפתחה ביוני 2025 עם פניה אל יצרנית הרכב בדרישה לקבל מסמכים ונתונים טכניים רלוונטיים לחקירה. ראש ה-SSMVM מציינת שנתונים שסופקו על-ידי היצרנית כבר אפשרו לרשות לזהות שתי סיבות אפשריות לתקלות במנועי פיורטק, אולם כרגע אלה השערות שצריכות להיבחן באמצעות בדיקות מעבדה וניתוחים נוספים.
ה-SSMVM, כך מסבירה בית', מבצע כעת את הבדיקות הנחוצות כדי לאשר או להכחיש את קיומם של הפגמים שזוהו לכאורה מתוך קריאת החומר הטכני – בדגש על צריכת שמן מנוע מופרזת. כחלק מן החקירה ינותחו גם נתונים שמאוחסנים במערכות אלקטרוניות של כלי רכב שסבלו מכשל במנוע, ואת זה תבצע חברה מתמחה בשיתוף עמותת קורבנות הפרשה.
אם החקירה תגלה שהיצרנית אחראית לכשלים הסדרתיים, ושצעדי התיקון שבהם היא נקטה עד כה לא מספקים – יש לרשות הממשלתית הזאת סמכות להטיל עליה לבצע "צעדי תיקון מחייבים".
לא מיותר להזכיר שבצרפת כבר מתנהלת תביעה ייצוגית כנגד יצרנית הרכב באותו נושא, ושחברי קבוצת הנפגעים פנו מוקדם יותר השנה אל DGCCRF – רשות ההגנה על הצרכן והגנת התחרות אשר מקיימת במקביל חקירה משלה.
בצרפת המדינה לא מיהרה להתערב בפרשה, ונדגיש שוב שממשלת צרפת היא לא רק אחד הבעלים (כיום של אחוז אחזקות קטן) של יצרנית הרכב, אלא גם צריכה לדאוג לאלפי עובדי החברה במדינה. מכאן נובע מניע פוליטי חזק לשמור על האינטרס של יצרנית הרכב. בסופו של דבר נפתחה חקירה בתגובה ללחץ ציבורי שהופעל על-ידי עמותת Victimes du PureTech (קורבנות פיורטק) אשר מנהלת בין השאר קבוצת פייסבוק ייעודית עם יותר מ-56,000 חברים.
חברי העמותה אספו, תיעדו והגישו לרשויות 425 תלונות מפורטות של בעלי רכב, ויחד עם תלונות נוספות שנשלחו באמצעות הפלטפורמה הממשלתית SignalConso זה יצר מסה קריטית שגם הממשלה הצרפתית לא יכולה להתעלם ממנה.
עוד ריקול לפיורטק דור שלישי
כפי שפרסמנו כאן, הצרות של מנועי פיורטק לא הסתיימו לאחר שהיצרנית נטשה את התכנון הכושל של רצועת תזמון סינתטית שטבולה בתוך שמן המנוע והחליפה אותה בשרשרת מתכת.
בכתבה שפרסמנו ב-19 בספטמבר השנה תיארנו סדרת כשלים בדור השלישי של מנוע זה, ושניים מהם נגעו לאפשרות לדליפות דלק (אחת ממעגל בלחץ נמוך והאחרת ממערכת הלחץ הגבוה). השבוע פורסם בגרמניה ריקול משמעותי נוסף שקשור לסיכון לדליפת דלק בחיבור שבין משאבת הדלק בלחץ גבוה לבין מסילת ההזרקה. בנוסף להרחבה של מספר כלי הרכב שנדרשים לתיקון מעניין לציין שעל-פי פרסום באירופה קיים שוני בתיאור התיקון שנדרש. בריקול הקודם נכתב שאנשי המוסכים יבחנו את מצב הרכב ובמידת הצורך יחזקו אום או בורג סוררים, אבל בריקול החדש נדרשת כנראה החלפה של צינור הדלק כולו.
הריקול החדש חל על דגמי פיג'ו 308/408/3008/5008 שיוצרו בין פברואר 2023 ועד למאי 2024, דגמי סיטרואן C5 איירקרוס ו-C5 X שיוצרו בין נובמבר 2023 ועד ליוני 2024, ודגמי אופל גרנדלנד ואסטרה, וכן DS4, שיוצרו במהלך תחילת שנת 2024.
נזכיר שיבואני פיג'ו-סיטרואן-DS ואופל לישראל טוענים בתוקף שכל המכוניות שרלוונטיות לישראל מבחינת הצורך לתיקון כשלים סדרתיים זומנו על-ידי היצרנית לתיקון, ומכיוון שבארץ פורסמו עד כה רק ריקולים כאלה לחלק מדגמי פיג'ו – משתמע מכך שלטענת היבואנית הכשלים האלה לא קיימים במכוניות מדגמי סיטרואן, DS ואופל שנמכרו בישראל.
משרד התחבורה לא עובד בשבילכם
כפי שפרסמנו כאן, יצרנית הרכב קיבלה על עצמה אחריות פומבית לחלק מן הכשלים הסדרתיים במנועי פיורטק והקימת פלטפורמת פיצויים במדינות מרכזיות באירופה, אבל לא בישראל. הפלטפורמה האינטרנטית באירופה מאפשרת לבעלי רכב שנפגעו מן הכשלים במנועי פיורטק להגיש בקשה לפיצוי, אבל בארץ לא הוקמה פלטפורמה דומה בעברית לבעלי רכב ישראלים. חלק מבעלי הרכב הנפגעים קיבלו טיפול או פיצוי לאחר שפנו אל יבואנית הרכב, חברת לובינסקי, ואחרים נדחו בטענות שונות – אך זאת מבלי שיצרנית הרכב פרסמה בארץ באופן פומבי ורשמי את הקריטריונים לקבלת תיקון או פיצוי.
אגב, יבואנית הרכב טוענת שהיא עושה דברה של היצרנית ואין לה אפשרות בחירה, ולכן הביקורת שלנו מופנית מצד אחד כלפי היצרנית ולא כלפי היבואנית, ובעיקר כנגד משרד התחבורה שמאפשר לקיים תחום אפור שבו יכולות יצרניות הרכב ויבואניות הרכב לעשות מה שמתאים לאינטרסים שלהן בלי שום פיקוח ממשלתי. הגוף היחיד שצריך לתת דין וחשבון לאזרחי ישראל הוא המשרד הממשלתי שחלק מן התואר שלו הוא "הבטיחות בדרכים" ואחד מתפקידיו הוא לדאוג לאינטרסים של בעלי רכב.
בתשובה לבקשת תגובה שהעברנו למשרד התחבורה בקשר לתקלות סדרתיות הובהר לנו פעם נוספת שמבחינת משרד התחבורה יצרניות הרכב יכולות לעשות מה שבא להן לעשות. "הכרזת ריקול (קריאה חוזרת)", כך נאמר לנו (ולא בפעם הראשונה), "הינה באחריות הבלעדית של יצרן הרכב".
אבל אם אתם באמת רוצים לדעת עד כמה אתם לא מעניינים את אנשי משרד התחבורה קבלו את המשפט הזה: "כל גורם בעל עניין רשאי לפנות ליבואני התוצרים הרלוונטיים לקבל מידע מוסמך ומדויק" – ללמדנו שהמנטליות של משרד התחבורה היא "תעזבו אותנו בשקט".
ההתנהלות הפרו-פאסיבית של משרד התחבורה הישראלי הגיעה לאחרונה לשיא אבסורדי מאין כמותו כאשר הוגשה העמדה שלו (ולמעשה – עמדת הממשלה) לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך תביעה ייצוגית שבו נטען שיצרנית רכב לא ביצעה בישראל ריקול שהיא ביצעה בחו"ל, וזאת על אף שאותה תקלה קיימת גם בארץ (במקרה זה מדובר במכוניות מתוצרת ב.מ.וו).
עמדת הממשלה, שמשתרעת על פני חמישה עמודים, עוסקת רובה בפרשנות משפטית (שלא התבקשה) לגבי המקרה עצמו ובציטוט מתוך "חוק שירותי רכב" – וזאת מבלי לומר במפורש מה היא "עמדת המאסדר", כלומר מה לדעת משרד התחבורה צריך לקרות כאשר יצרן רכב בוחר לבצע ריקול במדינה אחרת ולא לבצע אותו בישראל. בעמדת הממשלה – כפי שהוגשה לבית המשפט והשפיעה על התוצאה הסופית של ההליך – אין ולו רמז קל ללקיחת אחריות או הדגמת חובתה של המדינה לדאוג לשלום אזרחיה.
שיא האבסורד בעמדה שהוגשה לבית המשפט הוא הציטוט הזה: "מטענות הצדדים", נכתב ב"עמדת המדינה" – "עולה כי היצרן לא הכריז תקלה בטיחותית סדרתית, ולא סבור שקיימת תקלה מסוג זה על הרכב מושא בקשת האישור. לאור האמור לעיל, היבואן אינו רשאי לפרסם הודעת קריאה חוזרת לבעלי הרכבים. אין באמור כדי לאשר או לשלול את האפשרות לקיומה של תקלה כלשהי ברכבים אף אם היא לא מסווגת כתקלה בטיחותית סדרתית".
בעברית קלה, מה שממשלת ישראל אומרת לבית המשפט זה ש"אי אפשר לשלול את האפשרות לקיומה של תקלה סדרתית", אבל אם יצרן הרכב "לא סבור שיש תקלה" אז אנחנו – המדינה – צריכים לקבל את עמדתו מבלי לחקור, לבדוק או לחלוק עליה.
אם זה לא היה עצוב זה יכול היה להיות מצחיק, מפני שאם מדינת ישראל הייתה מכילה בדיוק את אותה גישה, למשל, על יבוא של מוצרים מחו"ל היה אפשר לסגור מחר בבוקר את מכון התקנים ולסמוך על מה שהיצרנים אומרים, לפטר את שומרי המכס בנתב"ג ולסמוך על כך שכל מי שנדרש לעבור ב"מסלול האדום" יעשה את זה, ולשלוח לפנסיה מוקדמת את הממונה על שוק ההון.
המנטליות של משרד התחבורה לפיה אין לו אחריות לפקח על כך שבעלי רכב בישראל יקבלו לכל הפחות את מה שמקבלים בעלי רכב בחו"ל עברה כל גבול, ונראה שפרשת מנועי פיורטק, פרשת מנועי הדיזל מתוצרת פיג'ו-סיטרואן ופרשת הכשל הסדרתי במערכות האוריאה הן קו פרשת מים שדורש התערבות של נציגי ציבור למען הציבור – על הראש של משרד התחבורה והאינטרסים הלא ברורים שלו.
נתקלתם בתקלה סדרתית שהיצרנית והיבואנית לא לוקחות עליה אחריות? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
איגוד צרכנים צרפתי מזהיר מפני רכישת מכוניות משומשות עם מנועי פיורטק של פיג'ו, סיטרואן ואופל
ארגון נפגעי מנוע פיורטק בספרד הגיש 3,200 תביעות משפטיות נגד יצרנית הרכב
גילוי נאות: חברת דוד לובינסקי הגישה כנגד הח"מ תביעת לשון הרע בעקבות פרסום כתבה בנושא מנוע 'פיורטק'.
