שתי בקשות נפרדות לאישור תובענה ייצוגית באותו נושא הוגשו בשבוע שעבר לבתי המשפט המחוזיים בלוד ובחיפה, בטענה לכשלים סדרתיים נפוצים שגורמים ל"מגפה" של הרס מנועים חשמליים בדגמי מרצדס EQ.
חלק ניכר מן הטענות והתיאורים בשתי הבקשות זהים – בכל המקרים מתוארות תקלות דומות, נפוצות ויקרות מאוד לתיקון, אבל הן גם משלימות האחת את האחרת עם מספר פרטים שונים.
התקלה הנטענת נגרמת לדברי התובעים הייצוגיים בגלל כשל הנדסי באטימה פנימית במערכת הקירור של המנועים החשמליים, וזה מאפשר לנוזל קירור לחדור למנוע החשמלי – בדגש על מוליכי מתח גבוה – מה שגורם לקורוזיה, קצרים חשמליים, ובסופו של דבר להשבתה מוחלטת של המנוע.
התקלה הנטענת מתקיימת בסדרת דגמי EQ של מרצדס, חוד החנית של המהפכה החשמלית של היצרנית, בדגמים פופולריים כמו EQC, EQA ו-EQE, ובאחד המקרים שבו נדרשה החלפת שני מנועים ברכב בודד הסתכם הנזק ללקוח ב- 88,489 שקלים. במקרים אחרים נגרמו ללקוחות נזקים של 50-60,000 שקלים וישנם מקרים שבהם היצרנית נשאה בחלק מעלות התיקון או בכולה.
מנתוני משרד התחבורה, כפי שנחשפו בתביעות, עולה ששיעור החלפות מנוע בדגם EQC מגיע ל-32.3% מכלל המכוניות שנמכרו, כ-7.7% בדגמי EQA, ו-1.2% בדגמי EQB. לשם השוואה, התובעים טוענים שמאותם נתונים עולה גם שמבין כ-16,450 רכבי טסלה שנמסרו בישראל באותה תקופה תועדה רק החלפת מנוע אחת.
לתביעה צורפו תיעודי קריאות לתיקון שלדברי התובעים בוצעו מאותה סיבה באוסטרליה ובסין, ובהן נכתב שקיים סיכון מוגבר לשריפה. בחוות דעת הנדסיות שהוגשה נטען שחדירת נוזל הקירור גורמת ל"זליגת זרם בין מוליכי המתח הגבוה לבין גוף המנוע החשמלי, שהוא למעשה חלק אינטגרלי משלדת הרכב".
אצל אחד התובעים, בעלים של מרצדס EQC, נהרס מנוע ראשון כאשר הרכב הגיע ל-91,016 קילומטרים. כ-7,500 קילומטרים לאחר מכן נהרס גם המנוע השני באותו רכב. אצל בעלת מרצדס EQC אחרת נהרס מנוע כאשר הרכב צבר רק 36,412 ק"מ והיא "יצאה בזול" לאחר שנדרשה לשלם כ-50,000 שקלים תמורת החלפת מנוע אבל לאחר ויכוחים ופניות היא קיבלה הנחה של 75% ושילמה 17,256 שקלים "בלבד".
לבעלים שלישי של אותו דגם, כך נטען בתביעה, נאמר שהרכב שלו, עם 29,558 ק"מ בלבד, כבר לא מכוסה באחריות, אבל לאחר ויכוחים והעברת הרכב למוסך המרכזי אושרה לו החלפה ללא תשלום. עם זאת, התהליך הותיר אותו ללא רכב במשך שלושה וחצי שבועות.
שתי בקשות האישור נתמכות בחוות דעת של מהנדסי רכב ומומחי רכב (המהנדסים פרופ' ערן שר, ד"ר גדעון גולדויין, עידן בכר, אברהם פסטרנק ואברהם פאור), ורובם דיווחו על מציאת שרידי נוזל קירור, חלודה וקורוזיה מתקדמת בחלל הפנימי של המנוע, מה שגרם להתפוררות של מוליכים ולקצר חשמלי.
מסמכים טכניים של חברת ZF, אשר מייצרת את המנועים עבור מרצדס, צורפו לתביעה ומתארים עלוני מידע וערכות תיקון (Repair Kits) עבור מנועים אלה, שכוללות אטמים וחלקים ייעודיים למערכת הקירור.
התובעים טוענים שבמרצדס, וגם ב-ZF, היו מודעים כדי לתקלה ולמרות זאת לא בוצעה בישראל קריאת שירות יזומה להחלפת אטמים פגומים בטרם יגרם נזק בלתי הפיך למנוע.
סריקת ריקולים בדגמים האלה מן העולם מגלה לא מעט מאלה – חלקם קשורים ישירות לכשל שמתואר בבקשות האישור ואחרים למערכות קשורות. התוצאה, לדברי התובעים, היא שבעלי רכב במדינות שונות בחו"ל מקבלים טיפול ותיקונים על חשבון היצרנית, אבל בישראל נאלצים לקוחות לשלם מכיסם תמורת תיקונים.
במקרים אחרים, כך נטען, יבואנית מרצדס לישראל ביצעה "ריקול שקט" ובמקום להכריז על קריאת שירות רשמית ושקופה היא טיפלה בחלק מן הלקוחות באופן פרטני, לא אחיד, ו"מתחת לרדאר".
לא מיותר להזכיר שמחירה של מרצדס EQC מן הסוג שבו התגלו כשלים כאלה עמד בשעתו על כ-465,000 שקלים ויותר, סכום שמשולם תמורת "מוצר פרימיום של מותג פרימיום".
התובעים מבקשים מבית המשפט להורות ליצרנית וליבואנית לבצע בישראל ריקול רשמי לתיקון התקלות, להאריך את משך אחריות היצרנית ל-14 שנים או 210,000 ק״מ, ולהשיב לנפגעים כספים שהם נאלצו להוציא מכיסם לתיקון הנזקים.
לאן זה נוסע מכאן?
עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן הגישו את בקשת האישור שלהם לבית המשפט המחוזי מרכז, בלוד, ואילו עורכי הדין סאבר נסאר ובשארה עבסאוי הגישו את הבקשה בחיפה. ברוב המקרים שבהם מוגשות במקביל באותו נושא הן מאוחדות לתביעה אחת לאחר שעורכי הדין השונים מגיעים להסכמה ביניהם.
מעניין לציין שעל אף הבחירה של עורכי הדין במומחים שונים – כולם מגיעים לאותן מסקנות לפיהן הגורם המרכזי לכשל הוא פגם אטימה של מערכת הקירור שמאפשר חדירת נוזל קירור אל תוך חלל המנוע הפנימי. בתביעת נסאר ועבסאוי בדקו המומחים מנוע מפורק ולטענתם הכשל שזוהה על ידם הוא פגם של אטם.
המומחים בתביעה של מזרחי וסולן מפנים אל מסמכים טכניים של מרצדס שמצביעים על כניסת אוויר למערכת הקירור כתוצאה מכשל באטימה, וזה לכאורה גורם לעליית לחץ ועלול לגרום בסופו של דבר לדליפת נוזל קירור לתוך המנוע.
שתי בקשות האישור נשענות על טענות משפטיות דומות שכוללת בין השאר את עילות ההטעיה והפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חוק המכר, רשלנות, הפרת חובת תום הלב, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה.
בשלב הבא צפויות היבואנית והיצרנית להגיש לבית המשפט את תשובתן, או להגיע להסדר מוקדם יותר עם עורכי הדין, ומכאן עלולה הפרשה הזאת – כמו לא מעט פרשות דומות לה – להימתח על-פני שלוש עד חמש שנים בטרם תוכנע, תידחה או תסתכם בהסדר.
השאלה המסקרנת היא אם במקביל להתנהלות המשפטית מרצדס תיקח אחריות ותתקן על חשבונה מנועים פגומים, או שבעלי רכב ייאלצו להוציא מכיסם סכומי כסף משמעותיים כדי שלא להשבית את כלי הרכב שלהם.
נתקלתם בתקלה בדגמי מרצדס EQ או בכל דגם אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
עוד ריקול לדור השלישי של מנועי פיורטק
כריות האוויר ממשיכות לקטול: אופל וב.מ.וו קוראות לתיקון של 12.5 מיליון מכוניות
