אהבת הארץ והחיבור לטבע מוטמעים מגיל ינקות – אבל לא תמיד קל לשאת תינוקות ופעוטות במנשא גב ולהיסחב במקביל עם כל הציוד הנחוץ. בעשור האחרון, ככל שהרשויות מאמצות ומיישמות את חוקי ההנגשה לבעלי מוגבלויות, נבנים בכל אתר ציבורי חדש או מחודש עוד ועוד שבילים סלולים ומרוצפים, וכולם יוצאים נשכרים.

אפשר להושיב תינוק או פעוט בעגלה ולאפשר גם לאזרחים הצעירים ביותר שלנו לטייל לאורך מסלולי הליכה ארוכים יחסית בלי לבחון את הסיבולת של הוריו, ובחלק מן האתרים בנויות גם פינות משחקים לילדים מעט יותר גדולים.
תינוקות וילדים יכולים לנשום אוויר וליהנות מן הנוף ממש כמו הגדולים, וכאשר מתחשק להם "לסגור מדפים" הם יכולים לתפוס תנומה. גם בעלי מוגבלויות יכולים לצאת לטבע ולשנות אווירה, ולטובת כולם בחרתי מספר אתרים מותאמים וטיולים שאני אוהב במיוחד.

בתקופה זאת של השנה, כאשר הכל רותח בכל המובנים, מומלץ מאוד לשים לב להנחיות פיקוד העורף מחד ולחזאי מזג האוויר מאידך. כאשר בוחרים לצאת למקומות קרובים מומלץ להשכים ולהקדים כדי ליהנות מכמה שעות חסד, ואז אפשר גם לשלב הליכה ספורטיבית ולדחוף מלפנים את עגלת הילד.

עם זאת, ברוב המקרים עדיף לצאת אחר הצוהריים כדי להגיע לאתרים לקראת ערב, לפני השקיעה, ואז אפשר גם לסיים את הטיול בארוחת ערב משפחתית באחת מפינות הישיבה, ומשם "ישר למיטה".

אל ירדניה

בצמוד לחופי הכנרת וליד נהר הירדן ישנם מספר אתרים מונגשים ושבילי הליכה סלולים, ואני בחרתי בכביש קטן שמוליך אל קבוצת כנרת – שביל שהוא קטע קצר של 'שביל ישראל'.

מול אתר הטבילה לצליינים נוצרים 'ירדניה' בנוי מבנה שמכונה 'בית המוטור'. כאן הוצבו בעבר משאבות שהזרימו מים אל בריכות הדגים וכיום אפשר להשתמש בו כנקודת ציון ולהחנות לצידו את הרכב ומשם לצאת להליכה על שביל כורכר נוח שמתאים לעגלות ילדים.

בין עצי אקליפטוס ענקיים, לצד בריכות דגים גדולות, מניעה רוח ערב קלה את העלים ומזמרת זמר נעים. אפשר להלך בין הבריכות ולהגיע עם אחד השבילים עד ל"קבר של בובה". לא לדאוג, זה לא יפחיד את הילדים הרכים אלא להיפך: כאן אפשר לספר להם על 'בובה' – פִּרְדָה (נקבת הפרד) שסייעה לחלוצי ההתיישבות, ויש אומרים שהיא הייתה כוח עבודה חשוב ושימשה גם כאוזן קשבת למתיישבים הראשונים. במקום מוצב שלט שמספר על חייה של 'בובה'.

כך מגיעים: ב'וויז': המושבה כנרת

אל גן רחל

החל משנת 1933 ניטע לחוף הכינרת מטע תמרים, מן הראשונים בארץ ישראל המתחדשת, על בסיס חוטרי תמר שהובאו ארצה מעיראק ואיראן. מן המטע הזה יוצאו לימים חוטרים חדשים שמהם ניטעו אלפי דונמים של מטעים בכל רחבי הארץ.

אם מגיעים עם שני כלי רכב אפשר להשאיר אחד בכניסה למושבה כנרת ואחד בכניסה לשביל שמוליך אל גן רחל, ואז להמשיך ברגל על שביל מוסדר ונגיש שמתפתל בינות לעצים הוותיקים עד ל'גן רחל'. גן זה הוכשר לימים כדי להנציח את פועלה ומורשתה של המשוררת רחל ('ואולי לא היו הדברים', 'לא פעם, בקיץ', 'שי', 'רק על עצמי', 'יש ונדמה', 'גן נעול', 'אל ארצי', 'פגישה, חצי פגישה', 'זמר נוגה' – ועוד ועוד).

רחל קבורה לא רחוק משם בבית הקברות של קבוצת כנרת, שבו קבורים בין השאר מנהיגי העלייה השנייה ברל כצנלסון, שאול אביגור, אברהם הרצפלד ואחרים, כמו גם מנהיגים ציונים שנפטרו בגולה ועצמותיהם הועלו ארצה כמו משה הס, דב בר בורוכוב ונחמן סירקין. קבורה לצידה גם המשוררת והמוזיקאית נעמי שמר.

המסלול המונגש בין עצי התמר מתמזג עם מקטע נוסף של 'שביל ישראל', במושבה כנרת.

כך מגיעים: ב'וויז': גן רחל, כנרת.

בין צמח לאפיקים

אחד ממפעלי התחבורה המרתקים (והבודדים) בארץ ישראל בתקופה העות'מנית היה סלילת מסילות רכבת, בתחילה מיפו לירושלים, לאחר מכן מחיפה לדרעא, ולבסוף המסילות שהונחו לטובת הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה.

מקטע המסילה שמוכר לרבים כ"רכבת העמק" הוא למעשה "קו שירות" שנסלל כדי לאפשר את ההקמה של מסילה שהונחה בשטח ירדן של ימינו כדי לחבר בין טורקיה לבין מכה שבערב הסעודית. הגרמנים, שבנו את המסילות האלה עבור הטורקים, נזקקו לגישה אל נמל במזרח הים התיכון, ומכיוון שהצרפתים לא שיתפו איתם פעולה במסילה שיצאה מנמל בירות הם בנו, בין 1902 ל-1905, את השלוחה לחיפה.

המקטע המאתגר ביותר למהנדסים ולסוללים היה קטע מסילה באורך 73 קילומטרים בין צמח לדרעא שבדרום סוריה של ימינו. הפרש הגבהים בקטע הזה הוא 529 מטרים, ולאורכו נבנו 329 גשרים (!) ונכרו 8 מנהרות.
מקטע קצר והרבה יותר נוח בתוך הנתיב המאתגר הזה נסלל לאורך כ-3.5 קילומטרים בכיוון דרום-צפון מצומת צמח שבדרום הכנרת לבין כביש הגישה אל קיבוץ אפיקים.

ממש על תוואי המסילה המקורית נסללה והוכשרה טיילת שמותאמת להולכי רגל ולרוכבי אופניים, והיא מופרדת היטב מכביש 90 הסמוך בחגורת צמחייה רחבה. בין השאר נשתלו גם עצים שמצלים על חלק מן השביל, כך שהטיול לאורך השביל קל, נוח ונעים, ואפשר ליהנות מן הנוף המרהיב של רמת הגולן מחד והרי הגלעד מאידך.

כך מגיעים: ב'ווייז': צומת צמח

עוד על ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל

אל פארק עירוני נשר

רבים מכירים את "פארק נשר" כ"פארק הגשרים התלויים", וזה לבד מספיק כדי לגרות את הדמיון של הילדים היותר גדולים במשפחה.
כשמו כן הוא – פארק נשר צמוד לעיר נשר שנטועה על המורדות הצפון-מזרחיים של רכס הכרמל, והוא מוקף בחלקו בכביש מספר 705 שמוליך מכביש 752 (יגור – צ'ק פוסט) אל שכונת דניה שבחיפה. לב ליבו של הפארק הוא מקטע של נחל קטיע, יובל של נחל נשר, והנוף במקום עוצר נשימה עד כדי כך שעוד בתקופת המנדט הוחלט להפוך אותו לשמורת טבע.

לאחר שנים של הזנחה שוקם שטח הפארק החל מסוף שנות ה-90, ובשנת 2004 הוקם גשר תלוי באורך של 70 מטרים מעל אפיק נחל קטיע. כעבור מספר שנים הוקם ממזרח לגשר הראשון גשר תלוי נוסף, כפול באורכו, ומשני צידי האפיק הוכשרו וסומנו שבילי הליכה. בתחילת השנה הנוכחית (2024) בוצעו בפארק עבודות הגנה מפני אש והוא נסגר למבקרים למשך חודשים אחדים, ובמקביל נסלל בו שביל בטון חדש שנחנך ממש לאחרונה.
נחל קטיע, אגב, זורם מגובה של כ-400 מטרים מן המורדות הצפוניים של הר טללים, לצד כביש 705 ואוניברסיטת חיפה, ומתמזג עם נחל נשר.

שבילי ההליכה בפארק מסומנים היטב ומתפתלים בתוך חורש ים תיכוני סבוך וחורשות אורנים. אחד ממסלולי ההליכה האלה, שמסומן בסימון שביל ירוק, מוקדש לזכר סגן אורי בינמו, יליד נשר, שנהרג בפעילות מבצעית בשנת 2005 ועוטר בציון לשבח. בכניסה לפארק מוצב אתר הנצחה לזכרו.

הכניסה לפארק חופשית אולם החניה בכניסה בתשלום, ובפארק עצמו מצבים שולחנות ומתקני משחקים לילדים. אפשר לבחור בין מסלול הליכה באורך 1,500 מטרים לבין מסלול באורך 2,500 מטרים עד לגשרים התלויים.

כך מגיעים: הכניסה לפארק מתוך שכונת רמות יצחק בנשר. ב'וויז': פארק נשר.

אל נחל ציפורי

אחד ממסלולי הטיול הידועים והאהובים בצפון נמתח לאורך נחל ציפורי, ולפני שנים אחדות בוצעו בו עבודות הנגשה שכללו בין השאר סלילת שביל בטון שמעניק תחושת ציפה על המים כשהוא חוצה במספר נקודות את הזרימה בנחל.

למרות שיש זרימת מים בנחל בכל ימות השנה – מן הסתם אין לצפות לזרימה מרשימה מידי בימי הקיץ, אבל המסלול נגיש, מונגש, ותמיד יפה. מי הנחל נובעים ממספר מעיינות לאורכו ונוספת להם הזרמת מים מטוהרים ממתקני טיהור.

גבעות מרשימות תוחמות את הערוץ והעמק שבתוכו הוא חרוץ יפה ומהנה לטיול. השביל יוצא מן הישוב ראס עלי שלצידו סלול מגרש חניה מסודר וממנו יורדים אל מסלול מוסדר שמגיע עד ל'טחנת הנזירים'. משם אפשר לחזור באותה דרך או להמשיך צפונה אל כיוון ה'נפתול הגדול' של נחל ציפורי.

לקריאה נוספת: טיול לסופ"ש: אל מסלול המשפחות המחודש בנחל ציפורי

כך מגיעים: ב'וויז': ראס עלי

אל פארק רמת מנשה

רמות מנשה הוא אחד האזורים היפים ביותר בישראל ואנחנו שבים אליו בכל הזדמנות. לא מכבר נחנך שם פארק מרהיב ונגיש ובו מסלול היקפי שסלול לכל אורכו בבטון ומוצבים לצידו פינות ישיבה עם ברזיות.

המסלול, באורך כ-2,500 מטרים לאורך נחל השופט ומספר יובלים נוספים – זורם לאורך כל ימות השנה ומתאים מאוד לטיול נינוח עם ילדים. בין האטרקציות: מעיינות נובעים ויובלים שמתמזגים עם הנחל, מסלול מוסדר היטב עם גשרי אבן, נקודות תצפית מוסדרות וחניה נוחה.

כך מגיעים: ב'וויז': פארק רמת מנשה.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

לקריאה נוספת

טיול לסופ"ש: אל פארק עין נון שמדגים איך יהיה טוב בארץ שלנו
טיול לסופ"ש: פשוט לנהוג
טיול לסופ"ש: אל נקודת האמצע של צפון הנגב