יצרניות הרכב הקוריאניות מצליחות בישראל, ובעולם בכלל, בין השאר בזכות תדמית טובה של אמינות, סחירות, ושירות לקוחות. אלא שקיה ספורטאז' משנות הדגם 2012-2021 יוצר, איך לומר את זה בעדינות? סדקים עמוקים בתדמית הזאת.
במסגרת הסכם פשרה שהושג בין יצרנית הרכב קיה והיבואנית שלה לישראל לבין עורכי דין שהגישו תובענה ייצוגית בשם קבוצה פוטנציאלית של עשרות אלפי בעלי ספורטאז' הוסכם שקיה לא תודה בקיום כשל סדרתי באחד הקרוסאוברים הפופולריים ביותר בישראל, ולמרות זאת תחליף דאשבורדים שלמים לקבוצת נפגעים מצומצמת.
הבעיה: כל בעל רכב נדרש לשלם 2,574 שקלים להחלפת הדאשבורד, ולא בטוח שזה יפתור את הבעיה שלו.
הסכם הפשרה פורסם כבר בחודש מאי השנה וככל הידוע אף מיושם בפועל, אבל טרם פורסמה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שאמור לאשר אותו.
צריך לומר כבר בתחילת הדברים שספורטאז' הוא אחד הקרוסאוברים הנמכרים ביותר בישראל בכלל, ובפרט בשנות הדגם שבהן מדובר, ושהבעיה שהתגלתה בדאשבורד עלולה – מעצם אופיה – לפגוע ברוב בעלי הרכב רק בעוד מספר שנים, ואז הם ימצאו את עצמם בפני שוקת שבורה.
לכן צריך להדגיש את השורה התחתונה: ההסדר שפורסם לא מועיל לרבים מבין הבעלים של קיה ספורטאז' בישראל, ואף עלול לגרום להם יותר נזק מאשר תועלת.
בכתבה שלפניכם נתאר את מהלך הדברים כפי שהוא מתגלה במסמכים שנדונו בבית המשפט ונחשפו לציבור, נציג את הבעיה שממנה עלולים לסבול בעתיד עשרות אלפי בעלי רכב בישראל, ולמרות שלא נעסוק בביקורת משפטית נדגיש בקווים כלליים ולשם המחשת הבעיה כמה מן המגבלות של תובענות ייצוגיות ככלי שנועד לשרת את הציבור.
לקוראים שהם בעלי קיה ספורטאז' משנות הייצור 2012-2021 מומלץ לשים לב לשורה התחתונה, ולהקפיד לתחזק את כלי הרכב שלהם באופן שמתאים לטענות היצרנית. לכלל הקוראים מומלץ לשים לב ליתרונות של תובענות ייצוגיות אך בעיקר לעקב אכילס שלהן.
סדקים באיכות הייצור
ראשיתה של הפרשה כאשר הגב' נסאר ח'ולוד גילתה סדקים על חלקו הימני-עליון של הדאשבורד ברכב שלה, קיה ספורטאז' שעלה על הכביש בשנת 2015. הסדקים נמצאים באזור שמתחתיו נמצאת כרית-האוויר שמול הנוסע. בנה של נסאר, עלי, פנה לטענתו אל שני מוסכים ברשת השירות של חברת טלקאר, יבואנית קיה לישראל, וביקש לתקן את הפגם. לטענתו בקשתו נדחתה, לכן הוא בדק את הנושא יותר לעומק והבין שהוא לא לבד בעסק הזה: פגמים דומים נמצאו על-ידו בכ-13 כלי רכב נוספים מאותו דגם.
בחודש נובמבר 2020 הגישו עורכי הדין אמיר ישראלי ועזמי נסאר בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנית הרכב קיה והיבואנית שלה לישראל. לטענתם מדובר בפגם ייצור סדרתי שעלול להימצא בעשרות אלפי כלי רכב מאותו דגם. לא זה המקום להתעמק בטיעונים המשפטיים שהועלו בבקשה (רובם, אגב, די סטנדרטיים בבקשות מסוג זה) אבל חשוב להדגים באמצעותה דברים כלליים ועקרוניים אודות תובענות ייצוגיות. ככלל, תובענות ייצוגיות צריכות ויכולות לשרת את הציבור ובמיוחד במקרים שבהם לאדם בודד אין משאבים או כדאיות כלכלית להיאבק משפטית בגופים גדולים וחזקים ממנו. הדברים נכונים שבעתיים בתחום הרכב במדינת ישראל לנוכח האדישות וחוסר העניין שמגלה הממשלה, ובפרט משרד התחבורה, בהגנה על זכויות בעלי הרכב.
הגשת תביעה ייצוגית היא משימה יקרה ולא פשוטה, ורוב עורכי הדין לא מתגייסים אליה מטעמים אלטרואיסטים: מי שמנהלים הליך יעיל, ומשיגים הישגים, יכולים להרוויח סכומי כסף מאד מכובדים. מנגד, נוסף לעלויות של ביסוס עילות תביעה מופעל על עורכי הדין לחץ זמנים: אפשר להגיש רק בקשה אחת בנושא מסוים, ומי שמגיש אותה ראשון יהיה ברוב המקרים מי שינהל את ההליך מראשיתו ועד לסיומו. מצב כזה עלול לגרום להגשה חפוזה מידי של בקשות, עוד לפני שנאספו כל הראיות שיכולות לתמוך בהן, ובכל מקרה הוא מותיר את כל כוח המשא ומתן עם הנתבעות בידי מי שהגיש את התובענה.
במקרה שלפנינו נתמכת הבקשה רק בחוות דעת של שמאי רכב שניכרות בה מספר נקודות תורפה, בעיקר בכל הקשור להצגת מבנה הרכב. התובעים לקחו את הדברים צעד אחד קדימה וטענו כנגד סכנה בטיחותית אפשרית אך זאת מבלי לבסס את הטענה על חוות דעת מקצועית.
במבחן התוצאה מכוונת הבקשה אל מקור שגוי לסכנה בטיחותית, ולא למה שמסתמן כסכנה שבאמת קיימת. בכתב התשובה שלהן טענו הנתבעות, במידה רבה של צדק, שכדי להוכיח את הפגם הנטען נדרשת חוות דעת של מומחה מתחום החומרים או של מהנדס רכב, ולכל הפחות לרמוז על מקור הכשל. עם זאת – אין מחלוקת בין הצדדים שהתופעה עצמה קיימת: על דאשבורדים של קיה ספורטאז' משנות הייצור הרלבנטיות מתגלים סדקים מכוערים שלא הולמים כלי רכב שיוצרו בשנות האלפיים. למעשה, הנתבעים בעצמם צרפו לתגובה שלהם תמונות של סדקים כאלה ואף הודו שהם מכירים את הנושא ושחלקים תקולים נשלחו על-ידי היבואנית הישראלית לבדיקה אצל יצרנית הרכב וספקיות החלקים שלה.
קשה להתווכח עם העובדה שסדקים על דאשבורד הם פגם אסתטי, ברור שזה לא מוסיף כבוד לקיה או לתעשיית הרכב הקוריאנית ולא משפר את התדמית שלהן, הגיוני להניח שעורכי הדין של הנתבעות ומנהלי החברה לא היו שמחים לגלות תופעה כזאת במכוניות שבהן הם עצמם נוהגים, ולא צריך להיות שמאי רכב כדי להעריך שמחיר המכירה של רכב שלא סובל מסדקים על הדאשבורד גבוה מזה של רכב ש"התברך" בו.
ירו לעצמם ברכב
התגובה של קיה וטלקאר לבקשה די מדהימה, בעיקר בחלקים שמהם אפשר להסיק שלדעתם מדובר בתופעה שכמעט צריך לברך עליה. כפי שקל לראות ולהבין ממבנה הסדקים שעל הדאשבורדים – הם קיימים לאורך קווי גזירה מוחלשים-במכוון שנועדו לאפשר פריצה קלה של המעטה העליון בעת ניפוח כרית-האוויר הבטיחותית. אנשי קיה טוענים שאזורים אלה הונדסו במכוון לשימוש בחומר מסוג פוליאוריטן תרמופלסטי (TPU), ושידוע להם – כפי שלטענתם גם אמור להיות ידוע לכולי עלמא, שבחומר הזה, כאשר הוא חשוף לשמש "ישראלית" ובא במגע עם חומרי פוליש, ווקס, חומרי ניקוי מקובלים או אפילו עם מבשמי אוויר או עם לחלקם התחתון של אביזרי רכב שונים – מתחולל שינוי במבנה הכימי שגורם להחלשתו ולהופעת סדקים.
כך נכתב בתגובת קיה לתובענה: "חשיפה… לכימיקלים שונים בשילוב של השמש הישראלית עלולה להביא בחלוף הזמן לפירוקם של קשרי האורתן… כתוצאה נגרמים חריצים בחומר… החומרים שגורמים לנזק… הם בין היתר משטחים שניתן להניח או להדביק על הדשבורד כגון כיסויים, משטחים נגד החלקה… וכיוצ"ב. שימוש במשטחים אלו אינו מומלץ כלל הואיל והם עלולים להפריע לתפקודה של כרית האוויר בעת תאונה. בנוסף, משטחים אלו המכילים כמות גדולה של תוסף שמטרתו להעניק גמישות לחומרי פלסטיק… חומר זה נודד לשכבת ה-TPU של הדשבורד ובשילוב של טמפרטורה גבוהה גורם להיחלשות החומר, התעוותות שלו, ולפגמים במראה שלו… בנוסף, חומרי טיפוח, ניקוי ופוליש אשר לא מותאמים לשימוש בחלקי הפנים של הרכב… המכילים אמולסיית סיליקון, נפטול, נוגדי חמצון, בישום, כמות אלכוהול ברמה גבוהה, בטאין, נתרן טריפוספט ועוד, גורמים גם הם לאורך הזמן לאותו אפקט של פגיעה בשכבת ה-TPU".
בתרגום לעברית, אנשי קיה אומרים שהם בחרו במודע להשתמש בחומר רגיש ושהם יודעים שמגוון רחב של שימושים וחומרים נפוצים יגרמו באופן ודאי לסדקים! יתרה מכך: למרות שבתגובה שלהם הם כותבים ש: "קיה מקפידה להסביר ללקוחותיה כי אין להשתמש בחומרי ניקוי שאינם מותאמים לניקוי וויניל… שאם לא כן חלקים ברכב עלולים להינזק ולהתבלות" – הראיה היחידה שהם מצרפים ל"הקפדה" הזאת היא אזכור אגבי ונסתר בספר הרכב.
בעל קיה, כך מסתבר, אמור לדעת שאסור לו לנקות את הדאשבורד עם אף חומר שלא נוצר במיוחד לניקוי משטחי ויניל, אסור לו לקחת את הרכב שלו לשטיפה במכון לשטיפת רכב (בגלל החשש שמא ייעשה שימוש בחומרים לא מאושרים), ואסור לו להציב בתוך הרכב שלו עץ ריח או מכשיר שפולט מבשם אוויר, לא כל שכן לכסות את הדאשבורד עם משטח שיסתיר את הסדקים. לא זאת אף זאת: לטענת אנשי קיה – "סדק שהופיע כעבור עשור לא יכול להקים עילת תביעה" – כלומר שעדיף כנראה שלא להחזיק במכוניות מתוצרת קיה כאשר הן מתקרבות לשנתן העשירית.
אגב, אנשי קיה טוענים שעד למועד הגשת כתב התשובה שלהם הם נתקלו רק בעשרות בודדות של תלונות שנוגעות לסדקים בדאשבורד של קיה ספורטאז'. מצד שני – מן התגובה של קיה עצמה קל להבין שאנחנו נמצאים רק בתחילת העונה: נקודת התורפה (המכוונת) שהונדסה על ידם לדאשבורדים עלולה להופיע בשנים הבאות אצל לא מעט בעלי רכב נוספים, למשל אצל מי שנוהגים לשטוף את הרכב שלהם במכון שטיפה.
פשרת פירוס
רוב התביעות הייצוגיות המוצדקות מסתיימות בדרך-כלל בפשרה או בהכרעה של בית המשפט, וכך גם במקרה זה. באי הכח של הצדדים הגיעו להסכמה אשר ככל הידוע ממתינה לעמדת היועמ"ש לממשלה, והנוסח שלה פורסם בחודש מאי האחרון בשני עיתונים יומיים. אם במקרה לא שמעתם שהושגה פשרה, ולא ידעתם מה נוסח ההסכמה, ייתכן שזה קשור לכך שמעט מאד אנשים בימינו קוראים עיתונים יומיים מודפסים. אפשר גם לנחש שרק אחוז זעיר מתוך מי שבכל זאת קוראים עיתונים מתעמק במודעות שעוסקות בנושאים כאלה. במילים פשוטות: לקראת שנת 2023 צריכים אנשי משרד המשפטים לעדכן את האופן שבו מפורסם מידע לציבור – ודאי כשמדובר בהליך שנועד לייצג את הציבור.
במסגרת הסכם הפשרה שפורסם מתוארות בתמצית טענות התובעים והמשיבים, ונכתב ש"על אף התכחשותן של המשיבות לטענות… ומפאת רצונן להמשיך ולדאוג לשביעות רצון לקוחותיהן בישראל", נקבע ההסדר הבא: הימצאות סדקים תיבדק ותאושר (או לא תאושר) על-ידי מוסך מורשה של טלקאר, וזאת בכלי רכב מדגם קיה ספורטאז' משנות הייצור 2012 – 2021. רק אם יימצאו סדקים כאלה בכלי רכב בני 6 לכל היותר (כלומר משנות הדגם 2017 ואילך) או שנתיים ממועד אישור הסכם (כלומר עד לאמצע/סוף שנת 2024), יוכל בעל רכב לשלם 2,574 שקלים שתמורתם יוחלף הדאשבורד ברכב שלו. בנוסף, לקוח שהדאשבורד שלו יוחלף במסגרת הסדר זה יקבל גם הנחה צנועה במחיר חלקים מקוריים במסגרת טיפול 15 או 30 אלף – ובתנאי שהטיפול יבוצע במוסכי הרשת של היבואנית.
הסכם הפשרה בעייתי מהרבה בחינות, בראש ובראשונה מפני שהוא כובל אליו עשרות אלפי בעלי ספורטאז' בישראל שבכלל לא שמעו על התובענה הייצוגית או על התוצאה שלה, ואפילו לא מודעים לכך שהם עלולים להיתקל בבעיה כזאת ברכב שלהם בשנים הבאות. אותם בעלי רכב, בעלי רכב עתידיים, או גופי צרכנות שפועלים למען הצרכן – מושתקים מפעולה אפילו אם לא יכלו לדעת שכל הפרשה הזאת התנהלה בבית המשפט או שהם יכולים להתנגד להסכם הפשרה.
שנית, וחמור מכך, הפשרה מוגבלת ל-6 שנים מתאריך הייצור של הרכב, שהוא מוקדם לתאריך שבו הרכב עלה על הכביש בישראל. היות שברור לכל הצדדים שאצל בעלי רכב לא מעטים יתגלו סדקים כאלה רק בעוד מספר שנים – כל בעל ספורטאז' משנת דגם 2019 ומטה שיבחין בעוד שנתיים בסדקים על הדאשבורד שלו – יגלה שההסדר הזה לא מסייע ולא מועיל לו.
וזה לא הכל: אנשי קיה הרי מודים שסדקים על הדאשבורד נוצרים בגלל שינוי בהרכב הכימי של החומר שממנו הוא בנוי, וזה לא השתנה לכל אורך התקופה שבה יוצרו דאשבורדים כאלה. המשמעות היא שסדקים עלולים להתגלות בעתיד לא רק אצל מי שעדיין לא יודע על הבעיה אלא אפילו בכלי רכב שבהם יוחלפו דאשבורדים.
אז מה עושים, וכמה זה מסוכן?
עורך הדין אמיר ישראלי, אחד ממגישי התובענה, פתח בנובמבר 2020 קבוצת פייסבוק בשם "תביעה ייצוגית – סדקים בדשבורד קיה ספורטאז", וכיום חברים בקבוצה שהוא מנהל 925 חברים, חלקם ודאי בעלי רכב רלבנטי.
מאז ה-16 ביוני השנה אין אמנם ב"פיד" יותר מידי עדכונים אודות התקדמות ההליכים אבל יש בה דבר אחד מטריד מאד. לפחות פרופיל משתמש אחד (שאמנם נושא את כל הסממנים של פרופיל פיקטיבי אבל זה לא באמת משנה) – מציע בפוסטים ובתגובות לפוסטים קישור לרכישת כיסוי קוסמטי שאפשר להניח על חלקו העליון של הדאשבורד כדי להסתיר את הסדקים.
ככל שאפשר להבין מתגובת היצרנית לבית המשפט – עצם המגע של משטח כזה עם החומר שממנו עשוי הדאשבורד עלול לגרום לסדקים או להחמיר אותם (בהנחה שטענת היצרנית נכונה ושהמשטח מכיל חומרים שמשנים את ההרכב הכימי של הפלסטיק), אבל זה החלק הפחות בעייתי.
הנחה של כל פריט על גבי משטח שממנו אמורה לבקוע כרית-אוויר בטיחותית במהירות של מאות קמ"ש בעת תאונה – יוצרת סיכון מיותר ואף עלולה לגרום למוות או להחמיר פציעה. בכך – ולא בעניין האסתטי, ייתכן שטמונה סכנת חיים של ממש. לא קשה לדמיין מצב שבו פתיחת כרית אוויר מטיחה את ה"שטיח" בראשו של הנהג וגורמת לפציעה קשה.
יצרנית רכב שמודעת לאפשרות שייווצרו סדקים במוצר שלה צריכה גם להיות אחראית לכל פתרון שמומצא כדי להתמודד עם התופעה, ולעשות ככל יכולתה כדי למנוע פתרונות מסכני חיים. אחריות כזאת, לעניות דעתנו, מונחת גם לפתחו של כל מי שמצוי בפרטי ההליך המשפטי.
בשורה תחתונה, כדי לצמצם את ההיקף הצפוי של התופעה, טלקאר וקיה חייבות לפרסם באופן אפקטיבי הודעה לכל בעלי הספורטאז' בהווה ובעתיד ולהסביר באופן מפורש אילו חומרים עלולים לגרום להיווצרות סדקים ומה הפעולות שצריך לבצע כדי להימנע מכך. בנוסף, בהנחה שאכן קיימת סכנה – באותה הודעה יש להסביר לבעלי הרכב שאסור להם לכסות את הסדקים באף דבר שעלול למנוע פעולה תקינה של כרית-האוויר.
בנוסף – הסדר פשרה ראוי, במקרה הספציפי הזה – יושג אם קיה תיקח אחריות למשך תקופה של 15 שנים מיום ייצור הרכב, ולצורך זה לא נדרשת התערבות של בית משפט. אם אנשי קיה כנים בתגובה שלהם לבית המשפט, והם באמת דואגים לשביעות רצון הלקוחות שלהם, הם יכולים להודיע חד צדדית שהם עומדים מאחורי המוצר שלהם, ושאפשר לסמוך על תוצרת קוריאה.
אם אתם בעלי קיה ספורטאז' משנות הדגם 2012-2021 וכבר נוצרו אצלכם סדקים על הדאשבורד אנא שלחו אלינו צילום שלהם לכתובת הדוא"ל editor.thecar@gmail.com
ההמלצה שלנו היא לא להניח על הדאשבורד אף דבר שעלול לפגוע בפעולת כרית-האוויר במקרה של תאונה.
אם הדאשבורד אצלכם תקין, וכדי שלא ייווצרו עליו סדקים בעתיד, חשוב להקפיד שלא לנקות אותו עם אף חומר אלא רק בסמרטוט טבול במעט מים. אם נוצרו אצלכם סדקים למרות ההמלצה הזאת – אנא כתבו וספרו לנו על כך.
