13 שנים. זה חלון הזמנים המרבי שהקציב אתמול (ד') האיחוד האירופאי למנועי בעירה פנימית חדשים כאשר דחה את הדרישה של קבוצת לובי של תעשיית הרכב להעניק לו ארכה נוספת.
בהצבעה שהתקיימה אמש בפרלמנט האירופאי בבריסל הצביעו 339 נציגי מדינות האיחוד נגד בקשת הדחיה לעומת 249 שתמכו בה ו-24 שנמנו, והתוצאה היא שכל מדינות האיחוד האירופאי יאמצו איסור מכירה של מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית החל משנת 2035. חברי הפרלמנט אימצו את התוכנית האירופאית 'חבילת Fit 55' שהציבה יעד של צמצום הפליטות הממוצעות של ציי הרכב ביחס לנקודת המוצא (שנת 2021) ב-15% עד לשנת 2025, 55% עד לשנת 2030 וב-100% עד לשנת 2035. הם דחו, כאמור, תיקון שהיה מאפשר להגיע בשנת 2035 לצמצום של 90% בלבד מן הפליטות, ומבלי לקבוע מועד לאיסור מוחלט של מכירת מנועי בעירה פנימית.
חבילת הפעולות שכלולה בהסכם האירופאי מסמנת את סוף עידן מנוע הבעירה הפנימית באירופה כ-150 שנים לאחר הולדתו, ומעודדת מעבר מהיר יותר אל כלי רכב חשמליים וכאלה שמונעים באמצעות מימן. בתעשיית הרכב מעריכים שככל שיגבר הביקוש למכוניות חשמליות כך יגדל ההיצע שלהם ומחיריהן יצנחו.
צריך להדגיש ולומר שהמהלך של האיחוד האירופי מכוון לתעשייה ולא לאזרחים: החל בשנת 2035 יהיה אסור למכור מכוניות עם מנועי בעירה אבל עדיין יהיה מותר לנהוג ולנסוע בהן, ובעלי רכב יוכלו לשמור ולהשתמש בכלי הרכב הישנים שלהם ללא הגבלה (למעט כניסה אל ישובים שייאסרו זאת). מצד שני, לא מעט מדינות גדולות ומובילות באירופה, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה (שלא חברה באיחוד האירופאי) קבעו כבר יעד קרוב יותר, והאיסור הזה יחול בשטחיהן כבר בשנת 2030. גם הודו, סין, קוריאה ומדינות נוספות קבעו תאריכי יעד להפסקת מכירת מנועי בעירה.
הפרלמנט האירופאי קיבל החלטה חשובה נוספת באותו הקשר, וזאת אוסרת על מתן "זכויות אוויר נקי" לדלקים סינטטיים אשר לטענת תעשיית הדלק מאפשרת להמשיך להשתמש במנועי בעירה עם דלקים שהשפעתם הסביבתית הכוללת לא מוסיפה פחמן לאטמוספירה. ארגוני הגנת הסביבה, שמתנגדים למהלך כזה, טוענים שמדובר בקומבינה מזיקה גם מפני שדלקים סינטטיים עדיין גורמים לפליטת תחמוצות פחמן, ובעיקר מפני שמדובר במאמץ שמסיט את תשומת הלב מן המטרה העיקרית שהיא מעבר לתחבורה מאופסת פליטות.
בשלב הבא, ב-28 ביוני, צפויים שרי איכות הסביבה של מדינות האיחוד לאשר רשמית את החלטת הפרלמנט האירופאי ולהפוך אותה לחוק, והנוסחים הסופיים של חקיקה זאת צפויים להיות מסוכמים על לסתיו הקרוב. בשולי הדברים חשוב להזכיר שמכוניות נוסעים אחראיות ל-12% בלבד מפליטות הפחמן באירופה, אם כי תחבורה באופן כללי – כולל משאיות ורכבות – היא המקור הגדול ביותר לפליטות פחמן באירופה. מגזר התחבורה האירופאי צורך 65% מהנפט, שכמעט כולו מיובא.
כרגיל, אי אפשר שלא להזכיר את אוזלת ידן של ממשלות ישראל מאז שנת 2008, ובפרט מאז שנת 2012: כבר ב-2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה "ללמד את העולם להיגמל משימוש בנפט" ובין השאר לעבור לתחבורה חשמלית, והחלטה זאת חזרה על עצמה בשורת החלטות ממשלה משנת 2012 ועד 2021.
למדינת ישראל בשנת 2022 אין תוכנית מעשית להפסקת המכירה של מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית, והמשמעות היא שאנחנו עומדים לקבל כאן החל מסוף העשור לא מעט מכוניות שאי אפשר יהיה למכור יותר באירופה.
לקריאה נוספת:
מנוע הבעירה הפנימית: כרונולוגיה של מוות ידוע מראש
