"המחירים הנמוכים של נפט גולמי בעולם לא יחזיקו מעמד לאורך זמן, ובתוך כשנתיים הם עלולים לזנק מכ-70 דולר אמריקני לחבית כיום עד ל-150 דולר לחבית, כמו בתקופת השיא של שנת 2008". כך מזהירה חברת המחקר הכלכלי 'ברנשטיין מחקר'.
בשנים האחרונות נסחר הנפט במחירים נמוכים יחסית, וזאת בעיקר לאחר שארצות הברית הצליחה לגמול את עצמה במידה רבה מנפט שמקורו במזרח התיכון. בשנת 2016 החליטו אמנם החברות בקרטל הנפט OPEC לצמצם את התפוקה, וכך הביאו לעליית מחירים, אבל במהלך השנה האחרונה, למרות המתיחות סביב המפרץ הפרסי ואיראן, הצליחו האמריקנים לשכנע את עמיתיהם בסעודיה להגביר את תפוקת הנפט כדי לשמור על יציבות מחירים.
חברת המחקר וההשקעות ברנשטיין מזהירה מפני מציאות שתתקיים בעוד שנה וחצי עד שנתיים וחצי מהיום, ובה יתרחש זינוק חד במחירי הנפט הגולמי. לדעתם, הדבר ייגרם בגלל מספר גורמים, והראשון בהם הוא שכיום, לדעתם, אין כמעט פער בין כושר ההפקה של נפט בעולם לבין היקף הביקוש לנפט. מן הדוח שפורסם על ידם עולה שיצרניות הנפט לא ערוכות להעלות את התפוקה כדי לפצות, למשל, על עלייה נקודתית בביקוש אשר עלולה להיגרם כתוצאה מאסון טבע, פגיעה באספקה או חורף קר במיוחד.
שנית, למרות מאמץ מאסיבי של ממשלת סין להיגמל מנפט – בעיקר בתחום התחבורה – הביקושים לנפט בסין עדיין עולים באופן קבוע ורמת התפוקה הנוכחית לא מספיקה לעמוד בקצב הזה. שוק הרכב והתחבורה של רוב מדינות אסיה, ובעיקר בהודו, צומח גם הוא באופן קבוע ומהיר וכך נוצרת עלייה נוספת בביקוש לנפט.
סקטור נוסף, אשר אחראי כיום לכ-5% מן הצריכה העולמית של נפט, הוא ההובלה הימית. החל משנת 2020 נכנסת בתחום הזה לתוקף רגולציה מחמירה אשר תיאלץ את מפעילי האוניות להשתמש בדלק נקי יותר ודל גופרית כדי לצמצם את פליטת מזהמי האוויר. מהפך זה אולי נשמע צנוע אבל גם הוא צפוי להעלות עוד את הביקוש לנפט גולמי בעולם.
האנליסטים של ברנשטיין מזהירים שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר שבגללם צפוי זינוק במחירי הנפט הוא קיפאון בהשקעות בפיתוח מקורות נוספים לנפט ושל פצלי שמן, שאת ההיקף שלו הם מגדירים כ"נמוך ביותר מזה דור שלם". לפי הדוח של ברנשטיין כיום אחראיות 15 חברות בלבד לפיתוח 80% מרזרבות הנפט בעולם, ורק שתיים מהן – אקסון ו- BP – מראות שיפור בתחום.
בהקשר הזה לא מיותר להזכיר שבשנים 2007-2008, ערב המשבר הכלכלי העולמי, הגיעו מחירי הנפט הגולמי בעולם לרמה של 147 דולר לחבית, מה שהניע בשעתו יוזמות כמו 'בטר פלייס' בישראל ואת מאמצי ההתחשמלות של קבוצת רנו-ניסאן.
מה שהוריד לאחר מכן את מחירי הנפט היה ראשית לכל ההצטמקות של הכלכלה העולמית והפעילות הכלכלית בגלל המשבר, ובמקביל לכך פיתוח מהיר של מקורות חדשים לנפט ולתחליפי נפט. הירידה במחירי הנפט ציננה בעקבותיה גם את ההתלהבות ממכוניות חשמליות, אלא שזה קיבל תנופה משמעותית לאחר "פרשת דיזלגייט" וההכרזה של מספר מדינות באירופה על כוונתן לאסור מכירה של כלי רכב שמונעים באמצעות מנועי בעירה פנימית החל מן השנים 2025 (נורבגיה), 2030 (צרפת, גרמניה, סין) ועד 2040 (בריטניה).
אם התחזיות של ברנשטיין יתממשו הרי שזינוק מחודש במחירי הנפט יגרום, בוודאות, לזינוק מקביל בביקוש למכוניות חשמליות, אלא שהמטוטלת הזאת, לכשעצמה, יוצרת מצב פרדוכסלי של "ביצה ותרנגולת". כדי לפתח מקורות חדשים להפקת נפט נדרשים סכומי כסף עצומים, והמשקיעים נרתעים להשקיע אותם ככל שגדלה אי הוודאות לגבי עתיד שיטת ההנעה. ככל שהמשקיעים יסברו שתעשיית הרכב תצליח לפתח במהירות סוללות חדשות וכלי רכב חשמליים, וככל שהימצאותם של כלי רכב כאלה תצמצם את הביקושים לנפט – כך הם יותר יחששו מלהשקיע בהפקת נפט, מה שיגרום לעליה במחירי הנפט, וזה יגרור עליה בביקוש, וגם בהיצע, של כלי רכב חשמלי.
