חברת נוקיה הפינית דיווחה על מכירת חברת המיפוי שלה, HERE, לקונסורציום שמונה בשלב זה את שלוש יצרניות הפרימיום הגרמניות – ב.מ.וו, מרצדס ואאודי, ועתיד לצרף לשורותיו שותפים נוספים.

הקונסורציום הגרמני גבר, תמורת 3.2 מיליארד דולר שאותם ישלם לנוקיה ברבעון הראשון של 2016, על-פני מתחרות אחרות שחשקו בחברת המיפוי, בהן 'אובר' ו'באידו' – שידועה בכינוי "גוגל הסינית".

מבחינת יצרניות הרכב מדובר ברכישה אסטרטגית אשר מעבירה אותן מן הצד של לקוחות שתלויים בשירותי מיפוי של ספק חיצוני אל הצד המבטיח יותר של מי שעשויים לשלוט באספקת המידע לשירותי המיפוי הללו – אם אכן יצליחו לנהל נכון את העסק ולצרף אליו את רוב יצרניות הרכב האחרות.

HERE היא ספקית שירותי המיפוי של שלוש היצרניות הגרמניות והמידע הדיגיטלי שהיא אוגרת, מטייבת ומספקת ללקוחותיה מניע את מערכות הניווט שמותקנות אצלן.
גורם חשוב אחר באותו שוק, אשר נצבע בחודשים האחרונים יותר ויותר כמי שמתחרה בתעשיית הרכב ואולי אפילו מאיים עליה, היא חברת גוגל, שהיא בין השאר הבעלים של שירות המפות של גוגל – Google Maps, ושל חברת 'וויז' הישראלית שנרכשה על-ידה.

אלא שמה שיקבע את קצב ההתפתחות של כל המתחרות בתחום, ובעיקר את טיב המידע שהם יוכלו לספק, הוא בעיקר מספר המשתמשים בכל שירות, וכמות המשוב שתתקבל מהם – ומכאן האינטרס העיקרי של הקונסורציום החדש לצרף לשורותיו כמה שיותר גופים, ובעיקר כמה שיותר יצרניות רכב נוספות.
גורמים שמקורבים לעסקה מסרו אתמול ל'בלומברג' ששיחות ראשוניות בעניין זה כבר התקיימו עם מספר יצרניות רכב, בהן למשל ג'נרל מוטורס, "שאותתו על נכונות לשקול הצטרפות".

פרנק בילר, אנליסט בחברת LBBW, המשיל אתמול ל'בלומברג' את מאגר המידע למאגר מים כאשר אמר: "ברגע שמכוניות יתחילו להפיק נתונים ולספק אותם לבריכה, עדיפה לי בריכה גדולה, ואני רואה בעסקה הזאת יותר הזדמנות מאשר סיכון".

בכל מקרה, ובעיקר כדי לעודד שותפים נוספים להצטרף, הרוכשים מתכוונים להשאיר את HERE עצמאית, עם מנכ"ל משלה, ולאפשר לה להמשיך לפעול גם בתחומי העיסוק האחרים שלה, בין השאר מול לקוחותיה הגדולים האחרים כמו החברות SAP, אמזון, סאמסונג ומיקרוסופט, כמו גם מול צרכנים פרטיים.

בסרטון וידאו שהועלה לאתר החברה אמר אתמול שון פרנבק (Fernback), נשיא החברה, שהיא "תהיה ניטראלית ותתפקד כמו שוויץ של עולם המיפוי".

נוקיה יוצאת מהעסק

חברת נוקיה, בעבר האורים והתומים של תעשיית הטלפונים הניידים וכיום חברה שמחשבת מסלול מחדש, הייתה בין הראשונות להבין את הערך העצום של מיפוי כבר לפני כ-15 שנים, אבל במבחן התוצאה נכשלה ביישום שלו.

נוקיה נכנסה לעולם הניווט בשנת 2001 כאחת השותפות המרכזיות לקונסורציום המיפוי התלת-ממדי TellMaris, ולאחר שרכשה את כולו בשנת 2006 היא החלה להציע בטלפונים שלה את יישום הניווט Smart2Go, שרץ בשעתו (לפני עידן האנדרואיד וה-iOS) על טלפונים מתוצרת נוקיה ועם מערכת ההפעלה Windows Mobile.
בשנת 2007 רכשה נוקיה תמורת שמונה מיליארד דולר את חברת NAVTEQ, שהייתה אחת הספקיות העיקריות של מפות דיגיטליות למערכות ניווט לרכב, לטלפונים ניידים ולפלטפורמות אחרות, ולתוך חברה זו היא איחדה בשנים הבאות מספר חברות קטנות נוספות שאותן רכשה כדי להשיק את שירות המיפוי Nokia Maps.

בשנת 2012 הוחלף שוב שם החברה, ומאז היא נקראת HERE. בסמוך לאחר מכן קיבלה נוקיה החלטה אסטרטגית לבצע שינוי כיוון נוסף ולהתמקד בתחומים אחרים – לכן מכרה את חטיבת הטלפונים שלה לחברת מיקרוסופט, והעמידה למכירה את שירות המיפוי HERE.

נכון להיום נוקיה היא אחד מארבעת שירותי המיפוי הגדולים בעולם, לצד שירות המפות של גוגל, OpenStreetMap וחברת המיפוי והניווט ההולנדית טום טום.
נוקיה וטום-טום הן שתי החברות המובילות בתחום הניווט ברכב באירופה, עם דומיננטיות ברורה לנוקיה שמערכותיה מניעות כ-80% ממערכות הניווט במכוניות חדשות.
לעומת זאת, השוק האסיאתי הענק נחלק בין סין – שם מגבילה הממשלה את הפעילות של חברות מיפוי זרות והוא נשלט על-ידי החברות AutoNavi ו- NavInfo, לבין קוריאה – שם שולטות יונדאי MnSoft, Citus ו-SK Planet, ויפן שנשלטת על-ידי Mapmaster (של טויוטה) ו-ZENRIN.

אבל למרות הדומיננטיות בשוק העולמי, HERE, במצבה הנוכחי, היא יותר כאב ראש עבור נוקיה מאשר מקור לרווחים – בעיקר בגלל פיספוס עצום של המודל העסקי שלה.
הרווח התפעולי של האופרציה הזאת קטן מאד מכיוון שעל אף ההכנסות המכובדות מענף הרכב גם ההוצאות גדולות מאד – בשל העלויות העצומות של איסוף מתמשך של מידע מדויק.

המודל של 'וויז', לעומת זאת, מדגיש את הבעייתיות של HERE מכיוון ש'וויז' אוספת את רוב המידע שלה בחינם – חלקו הקטן על בסיס דיווחי המשתמשים ורובו על בסיס המעקב האוטומטי אחרי קצב ההתקדמות שלהם.

HERE – למרות שהיא מותקנת כיום בעשרות מיליוני מכוניות – לא פיתחה כראוי את האופציה לשאוב מהן מידע בזמן אמת, בדומה למודל של 'וויז' כאמור – ולכן הוצאותיה התפעוליות כל כך גבוהות.
עם זאת – לאחר הרכישה על-ידי יצרניות הרכב, ובהנחה שאל הקונסורציום הזה תצטרפנה גם יצרניות רכב נוספות, עשויה האופרציה המחודשת לבנות יתרון יחסי עצום על-פני גוגל ו'וויז' היות שכיום מותקנים יותר ויותר התקני GPS ומצלמות במכוניות חדשות.

חיבור נכון של החיישנים המרובים אל שירותי 'מיחשוב ענן' יכול לטייב את נתוני המערכת עם מידע שייאסף פיזית בשטח על-ידי עשרות מיליוני כלי רכב וישודר אליהם בחזרה לאחר שעובד במחשבי החברה. כך ייאסף ויופץ מידע אמין יותר, ובזמן אמת, אודות עבודות בדרכים, תאונות, מצבי מזג אוויר קיצוני, עומסי תנועה ועוד. בטווח הארוך יותר צפוי המידע הזה לשמש כאחת מאבני הבניין החשובות לטכנולוגיית הנהיגה האוטונומית.

היות שבשנה שעברה נמכרו כמעט 17 מיליון כלי רכב עם מערכות ניווט מקוריות, ומספר זה צפוי לנסוק ל-25 מיליון עד לשנת 2012, הרי שלקונסורציום יצרניות הרכב ושותפותיהן יהיה מערך איסוף הרבה יותר גדול, ועם חיישנים יותר מתוחכמים, מאשר לגוגל – שמן הסתם מתכננת את הצעד הבא במאבק הזה.