Ad

10 ימים גורליים לעתיד GM קוריאה

העובדים מסתערים על משרדי ההנהלה והמנהלים מאיימים להעביר לסין את הייצור של 'טראקס'. פרפורי גסיסה או סף פתרון?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

העתיד של החברה שמייצאת לישראל דגמים כמו שברולט 'טראקס' ושברולט 'ספארק' עשוי להיות מוכרע בעשרת הימים הקרובים, וכמו תמיד במצבים דומים נראה שהמתח יישמר עד לרגע האחרון.

 

 

בסוף השבוע הסתערו אנשי איגוד העובדים של ג'נרל מוטורס קוריאה על משרדי ההנהלה הבכירה של החברה בסיאול, וזאת במחאה על פיטורי עובדים וסירוב ההנהלה לשלם לכלל העובדים את הבונוסים על עבודתם בשנת 2017. במהלך 15 שעות מצור הם חירבו רכוש במשרדים והזכירו לכולם את דרכי הפעולה האלימות, לפעמים, של ארגוני העובדים בדרום קוריאה.

העובדים מוחים בעיקר על כך שהנהלת החברה לא משתפת אותם בתוכניות שלה אודות עתיד הפעילות בקוריאה ובפרטי תוכנית ההבראה של החברה, אם בכלל קיימת כזאת, והם מאיימים לפתוח בשביתה כללית.

הנהלת החברה, אשר הוקמה בשנת 2002 על ידי ג'נרל מוטורס על שרידי 'דייהו מוטורס', שלחה מסרים באמצעות "גורמים מקורבים" לפיהם היא מתכוונת להעביר לסין את הייצור של 'טראקס' ולסגור קווי ייצור נוספים, מה שיוביל לעוד פיטורים.

גם אם נדמה ששני הצדדים "עושים שרירים" במטרה להגיע להסכם מתוך עמדה של כח – ברור שההתנהלות הזאת לא מגדילה את המוטיבציה של ממשלת קוריאה או של הבנק לפיתוח קוריאה, שנמצא בבעלות ממשלתית – להשקיע כסף נוסף בחברה הבעייתית.

במבט מרחוק נראה ששני הצדדים הלכו כל אחד צעד אחד רחוק מידי. איגודי עובדים מיליטנטיים היו – עד לפני מספר שנים – אחד הסמלים הידועים של המשק הדרום קוריאני, אם כי ההתארגנות עצמה, ושיטות הפעולה הלוחמניות – הן תגובות טבעיות לדרך שבה נוצלו העובדים עד לשנות ה-90 על-ידי הקונצרנים – צ'אייבולים – האדירים של המדינה.

בשנים האחרונות מאבדים איגודי העובדים בקוריאה מכוחם, בעיקר מכיוון שהכלכלה ככלל סובלת מרמת אבטלה גבוהה, בעיקר בקרב צעירים, אבל גם מכיוון שהאיגודים נתפשים כיום כמסגרות מוגזמות בהיקפן, בכוחן, ובעיקר בדרישות שהן מציבות בפני המעסיקים.

מצד שני, הנהלת ג'נרל מוטורס קוריאה לא יכולה להתחמק מן ההאשמות אודות ניהול כושל שהסב לה, למשקיעים ולעובדים הפסד מצטבר בסך 2.8 מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות, והעובדים מסרבים לשאת לבדם בתוצאות הכישלון הזה.

המצב הנוכחי של ג'נרל מוטורס קוריאה מזכיר מאד את ההתנהלות של מספר יצרניות רכב – בהן ג'נרל מוטורס "הישנה", קרייזלר, וגם אופל, פיאט, פיג'ו-סיטרואן ואחרות בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי של 2008-2009 – אז פנו לעזרת הממשלות בארה"ב, קנדה ובמערב אירופה. גם מנהלי ג'נרל מוטורס קוריאה וגם ארגוני העובדים מקווים כעת לקבל חבל הצלה מן הממשלה הדרום קוריאנית ומן הבנק לפיתוח קוריאה – אלא שתמיכה כזאת תלויה בין השאר בעבודה מחקרית-כלכלית שמבוצעת בימים אלה ביוזמת הממשלה ואמורה להסתיים רק בסוף אפריל.

אם הממשלה והבנק ייעתרו לבקשה מוכנה גם ג'נרל מוטורס עצמה, אשר משתמשת בקוריאה כבסיס ייצור חשוב מאד לכל העולם ובעיקר למדינות מזרח אסיה, להשקיע 2.8 מיליארד דולר בחברה, ואפילו להקצות שני דגמים נוספים לייצור בקוריאה. אלא שפרשנים כלכליים בקוריאה טוענים שגם ג'נרל מוטורס, ממש כמו העובדים מחד והנהלת החברה מאידך – מגזימה בדרישות שלה מן הממשלה הקוריאנית ומהמרת בעיקר על כך שבחודש יוני הקרוב יתקיימו במדינה בחירות מקומיות.

לדברי אותם פרשנים, ההחלטה של ג'נרל מוטורס קוריאה לסגור את המפעל שלה בעיקר גאנסאן, שבדרום המדינה, אחד מארבעת מפעלי החברה שם, נועדה לא רק כדי להפעיל לחץ על העובדים אלא בעיקר כדי להפחיד את הממשלה עם איום לפיו החברה מתכוונת להעביר את כל הייצור שלה לסין.

כך או אחרת, כפי שפרסמנו כאן, המועד החשוב הבא בפרשת ג'נרל מוטורס דרום קוריאה הוא ה-20 באפריל – מועד שבו חייבת החברה להזרים קרוב למיליארד דולר כדי לשלם חובות לקבלני משנה של החברה, משכורות שוטפות לעובדים וכן פיצויים לעובדים שפוטרו לאחרונה ולאלה שמעוניינים לעזוב את החברה במסגרת תוכנית פרישה מרצון.

אם החברה לא תזרים את הכסף בזמן היא תיקלע לפשיטת רגל, ולכן עשרה הימים הקרובים הם טווח הזמן שבו חייבים שלושת הצדדים להגיע להסכם. במסגרת הקשחת העמדות מאיימים הצדדים "לשבור את הכלים" – ובתרחיש הגרוע ביותר זה עלול להביא לסגירת החברה, אבל גם אם יימצא פתרון, למשל באמצעות הקצאת סיוע ממשלתי מיידי – הנזקים לחברה הקוריאנית הולכים ונצברים עוד לפני הכרזה על שביתה כלשהי.

מאז תחילת השנה צונחות המכירות של ג'נרל מוטורס בקוריאה – דבר טבעי לנוכח החשש אודות עתיד החברה, וכתוצאה מכך נסגרו כבר 16 סוכנויות ברחבי המדינה, מתוך כ-300 שהיו לחברה. מנהל בכיר ברשת ההפצה של החברה בקוריאה אמר לסוכנות הידיעות המקומית שגם "280 הסוכנויות הנותרות לא יחזיקו מעמד זמן רב אם המכירות החודשי יישארו ברמה של בין 5,000 ל -6,000 יחידות, שכן רף המכירות המינימלי חייב להגיע לפחות ל -10,000 יחידות כדי לשמור על פעילות".

יורים או בוכים?

שני התסריטים הברורים היחידים שאפשר לחזות בשלב זה הם מבצע הצלה של הממשלה הקוריאנית מחד, או סגירה של ג'נרל מוטורס דרום קוריאה מאידך – ושני המצבים נראים אפשריים בהחלט.

לממשלה הדרום קוריאנית, שממילא נמצאת תחת לחץ אדיר של זליגת ייצור וידע טכנולוגי לכיוון סין – יש כמובן אינטרס לשמר מקומות עבודה ומפעלי ייצור במדינה, ויש לה מגוון כלים שבעזרתם היא יכולה להציל את החברה.

מצד שני, 77% מן הבעלות בג'נרל מוטורס קוריאה שייכת לג'נרל מוטורס ורק 17% לבנק הקוריאני KDB, בעוד שהבעלות בקבוצת יונדאי-קיה היא קוריאנית לחלוטין. לא מן הנמנע, לכן, שבפוליטיקה הפנימית הדרום קוריאנית מופעלים על הממשלה לחצים "שלא להשקיע כספי ציבור בחילוץ כלכלי של חברה בבעלות זרה".

השיקול של ג'נרל מוטורס אמריקה צפוי להיות קר: האם "לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע", או לחתוך את ההפסדים ולהיפטר מן החברה – ממש כפי שעשתה עם אופל לפני שנה. אפשר, בהקשר הזה, לנחש שלאמריקנים יהיה יותר קל להיפטר מחברה בת 16 מכפי שהיה קשה להם להיפטר מן הבעלות בת כמעט 90 שנים באופל.

צריך להניח שההחלטה שתתקבל בדטרויט תתבסס על ההערכות שקיימות שם אודות עתיד הייצור בקוריאה, והעלויות שלו, לעומת עלויות הייצור בסין או בהודו, ובל נשכח שאמריקנים לא ממש זקוקים ליכולות המו"פ של המרכז הקוריאני שלהם, למרות שרק לאחרונה ויתרו על היכולות של מרכז המו"פ של אופל בגרמניה.

אם הממשלה הקוריאנית תצא מגדרה כדי לתמוך בהסכם שבו גם הנהלת ג'נרל מוטורס קוריאה וגם ארגוני העובדים "יירדו מן העץ" ויסכימו ביניהם על מתווה להמשך פעילות בריאה של החברה – השוק הישראלי יוכל להמשיך לקבל מכוניות שברולט שייוצרו בקוריאה.

לעומת זאת, אם הצדדים "יישברו את הכלים" החברה תיכנס להליך של כינוס נכסים שבסיומו – סביר מאד להניח – יימכרו שרידי החברה ליצרנית רכב סינית או הודית אשר תוכל לנצל את הידע והטכנולוגיה הקוריאנית, אבל תייצר שם  מוצרים אחרים לגמרי.

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad