רפורמת הדגל של שר התחבורה נועדה להוזיל את מחירי המכוניות ועלות התחזוקה, ומאז יולי 2013 מנסה ועדת הכלכלה של הכנסת להשלים את אישורה. לצד תמיכה כמעט גורפת מצד חברי הכנסת, כמה מהם החלו להביע חשש מכך שהרפורמה עלולה דווקא לפגוע בתחרות – ומי שישלם על כך יהיה הצרכן

לפני שנה בדיוק, בסוף יולי 2013, החלה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בהצעת חוק של משרד התחבורה, אשר נועדה להגביר את התחרות בכל ענפי שוק הרכב. שר התחבורה, ישראל כץ, הגיע לדיון הראשון שקיימה הוועדה, והבהיר לחברי הכנסת מה משמעות המשימה הניצבת לפניהם.

"זאת מהפכה מאוד גדולה", הצהיר השר כץ, "ברגע שהיא תתממש תוך תקופה לא ארוכה, ברגע שזה יסתיים… המשמעויות והשינויים יתחילו לבוא לידי ביטוי מאוד משמעותי במגוון התחומים, עד להיווצרות התחרות… בסך הכול מתח הרווחים הוא נאה, העוסקים בענף משתכרים היטב ויש כאן מקום להעביר חלק מהרווח הזה לרשות הציבור".

שנה לאחר מכן, ולאחר שקיימה 16 דיונים, אישרה ועדת הכלכלה מעט יותר ממאה סעיפים בהצעת החוק, מתוך קרוב ל-200. ההבטחות של השר כץ, אודות הוזלה של עד 25% בעלות הכוללת של בעלות על מכונית, נשארו בגדר הבטחות בלבד, וככל שחולף הזמן גם התומכים (הרבים) בהצעת החוק מתחילים לחשוש מכמה מתוצאותיה – ובעיקר מיצירת סבך עצום של דרישות ותקנות חדשות שייפגעו דווקא בבעלי עסקים קטנים.

למעשה, יש כבר מי שמביע בגלוי חשש מכך שהרפורמה תביא בסופו של דבר לעליית מחירים בחלק מענפי שוק הרכב, ובעיקר בתחומים כמו תחזוקה במוסכים ורכישת חלקי חילוף.

"עומס כלכלי שאי אפשר לעמוד בו"
הנה דוגמה קטנה לסרבול הביורוקרטי שעלולה ליצור הצעת החוק הממשלתית: בפרק העוסק ברישוי מוסכים, קבע אחד מסעיפי הצעת החוק כי תנאי לקבלת רישיון להפעלת מוסך יהיה הצגת הוכחה לכך שלרשות בעל המוסך עומד "מנהל מקצועי המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור".

ומה הבעיה בכך? דרישה להעסקת מנהל מקצועי היא כמובן ראויה וחיונית, אך הדרישה שהוא יהיה נוכח במוסך בכל השעות שבהן ניתן שירות לציבור עלולה ליצור בעיה – בעיה שלא תפגע במוסכים גדולים ומבוססים, אלא דווקא במוסכים קטנים שמעסיקים מעט עובדים.

למשל, מה יעשה בעל המוסך כאשר המנהל המקצועי שהוא מעסיק נקרא לשירות מילואים? "כיוון שהמנהל המקצועי הוא האחראי לטיב הפעולות ולטיב התיקון שמבוצע במוסך, הכלל הוא שהוא צריך להיות נוכח בשעת התיקון ובשעת מסירת כלי הרכב המתוקנים, משום שאם רכב יוצא לא תקין, עליו האחריות", הסבירה נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה את הגיונו של הסעיף, בדיון שנערך לפני כשבועיים.

"לעניין ההיעדרות", המשיכה נציגת הלשכה המשפטית של המשרד, "… אנחנו לא מוכנים, כשאנחנו באים לביקורת ושואלים איפה המנהל המקצועי, יגידו שהוא חולה, (ש)הוא במילואים. זה דבר שאנחנו לא יכולים לסבול אם כי זה הרבה פעמים כורח המציאות".

יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, ניסה להסביר לחברי ועדת הכלכלה את הבעיה שעלולה להיווצר. "זה פשוט מטיל עומס כלכלי שאי-אפשר לעמוד בו", אמר לחברי הכנסת, והציע פתרון: "אנחנו מציעים שיהיה ממלא מקום לתקופה מוגבלת, אפילו אם תגבילו את זה לחודש. אם אדם יוצא למילואים או שהוא בחופשה, אפשר להגביל את זה לחודשיים בשנה. כשמנהל מקצועי אינו נוכח אתה לא יכול לשלוח לטסט, לאשר טסטים, אתה תוקע את המוסך".

ועדת הכלכלה המשיכה לדון בסעיף (שהוא למעשה רק תת-סעיף אחד – מתוך ארבעה – בסעיף ראשי) עוד דקות ארוכות, ובסופו של דבר הוחלט לקבוע חריג לכלל שתנאיו ייקבעו על-ידי שר התחבורה. ומה הבעיה בכך? בהצעת החוק יש עשרות סעיפים שדורשים קביעת תנאים ודרישות מקצועיות על-ידי שר התחבורה. גם אם יצליחו השר ופקידיו לעמוד בנטל, הבעיה תהיה יצירה של מנגנון סבוך של תנאים, שידרוש אכיפה מצד משרד התחבורה והבנה והטמעה מצד העוסקים בענף.

"כל כך הרבה ביורוקרטיה ותנאים"
כאשר הדרישות והתנאים החדשים יאושרו, סביר להניח שהראשונים שיוכלו לעמוד בהם יהיו עסקים גדולים: יבואני הרכב, מוסכים המשתייכים לרשתות גדולות וחברות ליסינג והשכרה. לכולם לשכות משפטיות, יועצים משפטיים ו"סתם" עורכי דין בתשלום. אך מה יעשו בעלי עסקים קטנים, למשל – כפי שתיאר זאת ח"כ יצחק וקנין בוועדת הכלכלה – "מוסך עם שלושה עובדים"?

בעלי עסקים קטנים עלולים למצוא עצמם מפרים את החוק החדש ללא כוונה, פשוט בגלל מורכבותו והדרישות הרבות שהוא עתיד להציב בפניהם. מנגד, מי שיצליח להבין את כל התנאים החדשים, עלול להידרש להוציא סכומי כסף לא מבוטלים על-מנת לקיים את כל הדרישות של החוק החדש.

ומי ישלם על כך? יתכן שבעלי עסקים ייספגו חלק מהעלות הכרוכה בעמידה בתנאי החוק החדשים, אך בהחלט יתכן שחלק מהעלות "תגולגל" אל הצרכנים – אותם בעלי רכב, שמחכים כבר יותר משנה להוזלות של עשרות אחוזים במחירי מכוניות, טיפולים במוסכים וחלקי חילוף.

מפני הסכנות שעלול ליצור החוק החדש הזהיר ח"כ ברוורמן, שתמך בהצעת החוק של משרד התחבורה בכל הדיונים שקיימה ועדת הכלכלה, ואף סייע רבות לקידומה. "הרוח כאן, של הכנסת, היא לתמוך כדי להביא להישג שמציע החוק, דהיינו, תחרות בתחום יבוא ומכירת כלי רכב כדי שהצרכן יצא נשכר מהורדת מחירים", הבהיר ברוורמן, אך מיד סייג את דבריו – "מצד שני, אני מסתכל עליך אבנר (פלור – סמנכ"ל משרד התחבורה, ש.ה). שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה ביורוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב".

דבריו של יו"ר הוועדה נותרו ללא מענה, ובהמשך חזר עליהם ח"כ ברוורמן בבהירות: "הדבר שאני חושש ממנו ואני אומר אותו כאן, שלא נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף ביורוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה יקרה, הצרכן ישלם".