רנו אמנם מעולם לא הציפה את פלח השוק החשוב של קרוסאוברים משפחתיים עם קאדג'ר שלה, אבל כבר בשנה שעברה היא הפסיקה אפילו להתאמץ והותירה שם חלל. השבוע, במסיבת עיתונאים, חשפו אנשי היבואנית – קרסו מוטורס – את מחליפו הזמני של קאדג'ר במקומותינו – כלי שממלא מקום עד לבואו של 'אסטרל'.
קוראים לו ארקנה (Arkana), הוא מיוצר על-ידי רנו-סאמסונג בדרום קוריאה, והוא נוחת אצלנו כמעט 4 שנים לאחר שהוצג לראשונה. כלומר, לא בדיוק. האמת היא שהכלי שהושק בשנת 2019 ונקרא 'ארקנה' נועד על-ידי רנו לשוק הרוסי והמזרח אירופאי, הוא יוצר ברוסיה והיה קרוסאובר שהתבסס על פלטפורמת Bo המיושנת של רנו-ניסאן. בשנת 2020 הושקה בדרום קוריאה מכונית אחרת, מקבילה מבחינת הגודל, אשר מבוססת על פלטפורמת הסופר-מיני החדשה יותר של הקבוצה – CMF-B – והיא נקראת סאמסונג XM3. דגם זה, הקוריאני, הוטבל במערב אירופה עם הסמל של רנו ועם שם הדגם ששימש במקביל את השוק המזרח אירופאי – 'ארקנה'. לא שזה ממש משנה לנו אבל ימיו של 'ארקנה' הרוסי היו ספורים: הוא יוצר במסגרת האופרציה הרוסית שבבעלות רנו, אבל לנוכח פלישת רוסיה לאוקראינה הוטלו חרמות ואיסורים על מסחר עם רוסיה ורנו נאלצה למכור את אחזקותיה שם תמורת רובל בודד ולהסתלק מן המדינה.
בקיצור, ארקנה "שלנו", ואתם יכולים לקרוא לו סאמסונג XM3 בלי שהוא ייעלב – נחשב קרוסאובר קומפקטי אך התברך במידות נדיבות: אורך של 457 ס"מ ובסיס גלגלים של 272 ס"מ. מאפיין העיצובי המרכזי שלו הוא קו גג נמוך ואחוריים משתפלים בסגנון "קופה", וזאת בהשראת דגמי X4 ו-X6 של ב.מ.וו. העניין הוא שלמרות הממדים הנדיבים, וכאמור לעיל, הגוף הגדול הרי יושב על פלטפורמה קטנה וזולה, זאת שמשמשת למשל את מכונית הסופר מיני של רנו – 'קליאו', ואת 'קפצ'ור' החדש. קאדג'ר, רק לצורך הפרוטוקול, נבנה על פלטפורמה קומפקטית סטנדרטית ויקרה יותר, וכך גם המחליף שלו.
הבשורה של ארקנה, מעבר לעיצוב, היא יחידת ההנעה: לראשונה מעולם (אצלנו) רנו מציעה יחידת הנעה היברידית מלאה, וזאת אותה מערכת היברידית שתגיע בעתיד בדגמים נוספים כמו 'אסטרל' החדש (מחליפו האמיתי של קאדג'ר) שצפוי להגיע ארצה בסוף השנה.
יחידת ההנעה ההיברידית של רנו שונה מאלה שמוכרות לנו מדגמי טויוטה ויונדאי. היא משלבת בין מנוע 1.6 ליטר אטמוספרי לשני מנועים חשמליים: אחד משמש כמתנע חשמלי והאחר צמוד למנוע הבנזין ויש לו שני יחסי העברה. אלה משווים את מהירות הסיבוב של שני המנועים המניעים, וכך נמנע הצורך במצמד. בהתאם לכך, לארקנה אין תיבת הילוכים קונבנציונלית אלא ארבעה יחסי העברה קבועים ביציאה ממנוע הבנזין, ואת זה יש לכפול בשני יחסי ההעברה של המנוע החשמלי. כך מתקבלים בסך הכל שמונה "הילוכים" בתוך תיבת הילוכים רציפה למעשה. אם מישהו חושב על פורמולה 1 הוא לא שיכור.
יחידת ההנעה ההיברידית מספקת 143 כוחות סוס משולבים (94 כ"ס ממנוע הבנזין ו-69 כ"ס מהמנועים החשמליים) ומומנט מרבי של 21 קג"מ. סוללת ליתיום-יון בקיבולת של 1.2 קילוואט שעה אמורה לספק טווח נסיעה חשמלי מלא של עד 3 ק"מ, ולצמצם את תצרוכת הדלק הממוצעת אל סביבות הנתון הרשמי של 20.8 ק"מ לליטר.
ארקנה מוצע אצלנו בשתי רמות גימור עיקריות: הבסיסית עולה 150 אלף ש"ח – כלומר כ-15 אלף ש"ח פחות מגרסאות הבסיס של יונדאי טוסון וקיה ספורטאז' החדשים, ובמחיר הזה כלולים לוח מחוונים דיגיטלי מלא, בקרת אקלים מפוצלת, תאורת LED מלאה בחזית וחישוקי 17 אינטש. מפרט הבטיחות כולל בלימת חירום אוטונומית, מערכת מניעת סטיה מנתיב ותאורת אור גבוה אדפטיבית. מי שיוסיף 10,000 שקלים יקבל גם בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה מפני תנועה בשטחים מתים, מערכת מולטימדיה משודרגת, משטח טעינה אלחוטית, בורר מצבי נהיגה וחישוקי 18 אינטש.
Made in Korea – ON/OFF
לרנו ולקרסו מוטורס יש היסטוריה לא לגמרי קוהורנטית עם יבוא ושיווק כלי רכב שמיוצרים על-ידי החטיבה הקוריאנית שלה, שאותה היא רכשה מסאמסונג בשנת 2000. הדגם שנמכר כאן (עם הפסקה) לאורך התקופה הארוכה ביותר היה הקרוסאובר רנו 'קולאוס' – שידוע גם בשמו הקוריאני סאמסונג QM5 (ובדור השני שלו QM6). אבל באמצע העשור הקודם רנו ניסתה ללא הצלחה לשווק אצלנו גם את סאמסונג SM5 תחת השם רנו לאטיטוד.
מפה לשם, רנו לא באמת הצליחה להשתלט על האופרציה הקוריאנית שלה, אשר ידעה בעיקר ירידות ומורדות, והשנה היא מכרה כשליש ממנה לג'ילי הסינית, בתקווה להפיח רוח רעננה במיזם המקרטע הזה. אלה, אגב, חדשות מצוינות מפני שג'ילי אמורה לא רק לסייע בפיתוח הדגמים אלא גם לשכלל את הייצור במפעל של החברה בעיר בוסאן, ומותר גם להניח שהסינים מבינים את המנטליות הקוריאנית טוב מכפי שהצרפתים מבינים אותה.
לקריאה נוספת:
ג'ילי בדרך לאמריקה: קונה נתח מרנו-סאמסונג קוריאה
