שורה תחתונה תחילה

פורד אקספלורר ST הוא רכב פנאי גדול ושימושי שמצליח להרשים בזכות מנוע חזק ויכולת דינמית מפתיעה. למרות מחיר גבוה – ST היא הגרסה המועדפת והמשתלמת של אקספלורר בישראל.

עוד ב-TheCar
פורד פוקוס ST Line במבחן דרכים
פורד אדג' ST במבחן דרכים
פורד ברונקו: הסוס הבועט

פורד אקספלורר הוא התגלמות הרכב המשפחתי האמריקאי בעידן ה-SUV. מאז שהפציע, בראשית שנות ה-90, אקספלורר הוא הרכב הנמכר ביותר מסוגו בארה"ב. במידה רבה זה הכלי שניבא את אופנת הקרוסאוברים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והיה אחד מן המחוללים שלה.

במהלך חייו השתנה הכלי הזה יחד עם טעמי הקהל. מה שהתחיל כ-SUV מחוספס, תחליף "ג'יפ" שנבנה על בסיס שלדה נפרדת של טנדר, הפך לכלי חסר יומרות שטח אמיתיות אשר מבוסס על שלדה אחודה ("מונוקוק") עם גרסאות הנעה קדמית פופולריות ופחות יקרות. מה שנשמר, ושופר, לאורך השנים הוא מתכון של שפע מקום לשבעה נוסעים, אבזור רב, עיצוב "ג'יפי" ותנוחת ישיבה גבוהה ואופיינית לקטגוריה.

הדור החדש, השישי במספר, של אקספלורר נחת בישראל לפני כשנה, ועל אף שהעיצוב שלו דומה מאד לדור החמישי זה רכב חדש לחלוטין שמבוסס כעת על פלטפורמת הנעה אחורית. צו השעה הסביבתי, וגזירות זיהום האוויר שאוכפות אותו, הכתיבו שימוש במנוע קטן וחסכוני יותר – ארבעה צילינדרי מוגדש. המנוע הזה נלקח אמנם מ'מוסטאנג', והוא מפיק 300 כוחות סוס מרשימים, ובכל זאת קצת קשה לעכל מנוע קטן בכלי מגודל ששוקל שתי טונות.

פורד מציעה גם מנועי שש צילינדרים בגרסאות היברידיות (שטרם הגיעו לישראל), אבל לא מעט לקוחות שלה מעדיפים מנוע גדול ובשרני, ועבורם נוצרה גרסת ST ספורטיבית שתפורה כחליפה שלמה עם עיצוב ספורטיבי, מתלים קשיחים, והכי חשוב: הרבה יותר כוח.

שרירים אמריקאים

סממני העיצוב הספורטיביים עדינים מאד וכוללים שבכה קדמית שחורה עם תג ST, חצאיות צד, חישוקי 20 אינטש ספורטיביים (עם אופציה לחישוקי 21) וארבעה מפלטים שמבצבצים מאחור ומעניקים רמז למה שחשוב באמת. המנוע.

גם האמריקאים הפנימו את העובדה שמנועי V8 גדולים נמוגים אל דפי ההיסטוריה המוטורית, ול-ST, בהתאם, יש  V6 צנוע יחסית, בנפח 3.0 ליטר בלבד. אבל צמד מגדשי טורבו מפיקים ממנו 400 כוחות סוס ומה שחשוב יותר – מומנט בשרני של כ-55 קג"מ. ואכן, "בשרניות" היא מילת המפתח כאן. בשעה שהביצועים של אקספלורר 2.3 הבסיסי טובים למדי, אבל חסרים את תחושת המחץ – ששת הצילינדרים של ST מספקים חגיגה קרניבורית. תיבת הילוכים, תחזיקו חזק, עם עשרה (!) יחסי העברה מתרוצצת מהר כדי להגיע להילוכים גבוהים במאמץ לבזבז פחות בנזין, אבל לאחר השתהות של כשניה וחצי, והורדת 2-3 הילוכים, המנוע נכנס לטווח היעיל שלו ומייצר דחף מרגש.

בשיוט נינוח יש ל-ST מספיק כוח להתנהל רגוע ולהאיץ בקלילות. האקשן מתחיל כאשר מתמקמים בואכה 3500 סל"ד, ואז האקספלורר שועט קדימה בקצב מפתיע לקרנף מגודל שכזה וגם בכלל. כאשר מאיצים מעמידה ל-100 קמ"ש קל להשאיר מאחור גם מכוניות ספורטיביות בעלות מוניטין, והלוויתן הכחול הזה לא מסתפק בזה ובאותה קלילות הוא יכול להכפיל את המהירות הזאת. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, במיוחד כאשר מציבים אותה במצב ספורט. פחות מוצלחת היכולת שלה להוריד הילוכים ידניות בנהיגה ספורטיבית, ואז היא לא מספיק מהירה וחלקה. מה שעוד יותר מפריע הוא צליל רועם של שרירים אמריקנים, והניסיון לנפק אותו באופן מלאכותי ממערכת השמע (המשובחת לכשעצמה), הוא, איך לומר, פאתטי.

ביצועים כאלה, וחוסר היכולת לעמוד בפיתוי, גובים מחיר בתחנת הדלק, עם 8 קמ"ל במבחן ו-10 קמ"ש לאחר התאפקות. בתנאים מהנים אנחנו מדברים על מושגים של  muscle car של פעם, אז אף מילה למחבקי העצים.

מחוף לחוף

התחושה האישית שלי היא שהקונספט של קרוסאובר/SUV ספורטיבי שגוי מיסודו. לא משנה כמה כוח תוסיף לכלים מגודלים כאלה – חוקי הפיזיקה הבסיסית לא מתכופפים למענו, ומרכז כובד גבוה כפול מסה, מחבלים ביכולת הדינמית. נתקלנו כבר בקרוסאוברים חזקים, מהירים ומפתיעים ביכולתם כמו אאודי RSQ3 למשל או פורד אדג' ST, אבל ההגדרות של מחלקות השיווק ויחסי הציבור לא יכולות לשנות את חוקי הכבידה.

פורד אקספלורר ST שייך לקבוצת הכלים המפתיעה. הוא לא התברך בניהוג ספורטיבי והתקשורת עם הנהג לא יוצאת דופן לטובה, אבל יש בו משהו אחר. תבינו, כאשר מדברים בדרך כלל על SUV אמריקני גדול וכבד כזה – הקשר היחיד בינו לבין "ספורט" הוא אם מסיעים בו את הילדים לחוג פוטבול. במקרה של ST תחשבו יותר בכיוון של קוורטרבק מאסיבי עם יכולת אתלטית מפתיעה.

השלדה של ST מתמודדת היטב עם הכוח הרב שלו, וזה מפתיע מכיוון שכאשר חושבים על רכב במשקל 2.2 טונות ממוצא יאנקי חושבים, בצדק, על משהו שימרח אותנו לתוך פניות מהירות. אקספלורר ST, שניגוד לציפיות האלה, נותר זקוף ולא מתבלבל. המתלים שלו מצליחים לייצב אותו גם בעת העברות משקל, ומערכת ההנעה הכפולהמגבה היטב את הנהג ומעבירה את הכוח למקום הנכון כדי לשמור על קו פניה, כך שקל לצאת מוקדם עם רגל על הגז.

גודלו ומשקלו של המפלץ מאלצים סגנון נהיגה כזה ודורשים בלימה מוקדמת כדי לרסן את המסה, וחייבים להיכנס לפניה במהירות נכונה, ואז לצאת ממנה בכוח הכוח. אם תפספסו ותגיעו מהר מידי תקבלו תחושה שהמסה לוקחת אתכם קדימה אל תת היגוי ואז תיאלצו לנווט בכוח את הספינה. ההגה מספק משקל טוב ותחושת דיוק, אבל במצבים כאלה, עם כל המשקל מקדימה ופניה מתהדקת – הוא מרגיש כבד מידי.

כאשר שומרים על הכללים מגלים שאקספלורר מייצר קצב מרשים לא רק בקו ישר. ההנאה והחיוך מתקבלים לא מעצם הקשר עם הכלי (בכל זאת, לא מדובר רודסטר קלת משקל) אלא מכיוון שהלוויתן הכחול הזה הוא בעצם כריש. תאורטית, העברת הכוח של ההנעה הכפולה, אשר מניעה את הגלגלים האחוריים תחילה ורק אז, בעת הצורך, רותמת את הקדמיים – אפשר לגרות את אקספלורר ST למשחקי זנב קלים. במציאות זה דורש פרובוקציה אינטנסיבית ולא פחות מכך – כישרון של נהג בשליטה בהתפתחויות לא צפויות, וכבר שיתפתי את דעתי על כלי רכב גדולים, כבדים וגבוהים.

יכולות ה"שטח" של ST מוגבלות לשבילים, לא רק בגלל שכל פגיעה בחלקיו העדינים תעלה ים כסף אלא מפני שזוויות המרכב, מהלך המתלים הקצר ופרופיל הצמיגים לא באמת הונדסו כדי לרדת מן האספלט.

ל-ST אין מתלים אדפטיביים ולכן נדרש כיול קשיח שפוגע בנוחות הנסיעה. הכלי הזה לא חובב בורות עירוניים עמוקים ולא מצליח להעלים אותם אבל לא יוצר תחושה של נוקשות מענישה. רמת השיכוך משתפרת ככל שעולה המהירות, ובשיוט בין עירוני היא טובה בסך הכל, מה גם שבידוד הרעשים מוצלח.

פרק סיום

פורד אקספלורר ST בולט ומתעלה מעל מתחרים בקטגוריה הקטנה יחסית של רכבי פנאי "פול סייז" עם 7-8 מקומות. כל מתחריו, כולל אקספלורר עצמו בגרסאותיו הרגילות, פונים לקהל שזקוק לרכב גדול למטרת הסעת נוסעים, ואלה מבקשים בעיקר נוחות, אבזור, ולרוב גם תדמית יוקרתית ביחס לרכבי פנאי מקטגוריית גודל נמוכה יותר.

ST מוסיף למשוואה ביצועים מרשימים באופן אבסולוטי, עם יכולת דינמית מפתיעה, והוא עושה את זה בלי להיות צעקני ומושך אש כמו דגמים ספורטיביים אחרים. ביננו, מי יחשוד בפוטנציאל חוליגני ברכב הסעות?

הבעיה היא שעם תג מחיר של 385 אלף שקלים נמצא אקספלורר ST עמוק מאד במחוזות הפרימיום, ואל אזורים אלה הוא לא מתגלגל עם סמל מותג מתאים. חמור מכך: בשכונה של 400 אלף שקלים מקובלת תחושת פרימיום מוקפדת, וזה ממש לא הפורטה של אקספלורר. איכות החומרים שלו לא מרשימה (במיוחד באזור הקונסולה המרכזית), וזה מסגיר את מוצאו ואת המיצוב שלו בארה"ב כרכב עממי. באותה גזרת מחיר תקבלו הרבה יותר פרימיום ופינוק כמעט בכל כלי ררכב מתוצאת גרמניה.

מצד שני, ST מאובזר לעייפה, עם כל מערכות הבטיחות האקטיביות שבנמצא ועם פריטים כמו קירור ועיסוי למושבים, חימום לשורת המושבים השניה, קיפול חשמלי למושבים בשורה השלישית, והנעה מרחוק. אלה פינוקים שנמצאים ברשימת התוספות היקרות בכלים הגרמנים. בנוסף יש גם לוח מחוונים דיגיטלי מלא ומסך מולטימדיה אנכי דמוי אייפד, ואלה לא מוצעים בשאר גרסאות האקספלורר בארץ.

עבור מי שמוותר על סמל סטטוס על הגריל הקדמי ויש לו כמעט 400 אלף ש"ח בעובר ושב יש מעט מאד מכוניות שיכולות לשלב בין כח מרגש, יכולת דינמית טובה ושימושיות כרכב משפחתי. אלה יכולים להתאים ללקוחות שעברו את הגיל של פוקוס ST (או שהילדים שלו לא מספיק גדולים כדי שיוכל לעבור למוסטאנג). ואחרי כל זאת, השיקול של מי שכבר החליט שהוא הולך על פורד אקספלורר שונה מאד. תוספת המחיר עבור גרסת ST היא 30 אלף שקלים בלבד יחסית לאקספלורר 2.3 כפול הנעה, ונראה שזה די פותר את הדילמה.