מידיעות שפורסמו במהלך השבוע שעבר בקוריאה עולה שמספר יצרניות חלקים גדולות שמספקות רכיבים לסאנגיונג מוטור החליטו להמשיך לספק לה די רכיבים כדי להותיר את מערכי הייצור שלה פעילים, וזאת מתוך תקווה שבחודש וחצי הקרובים היא תשיג משקיע חדש.
בסוף דצמבר נאלצה סאנגיונג מוטור להפסיק למשך יומיים את הייצור במפעל המרכזי שלה, בעיר פיונגטאק שבפרובינציית ג'יונגגי, לאחר שספקיות המפתח שלה סירבו לשלוח לשם חלקים מחשש שהחברה תהיה חדלת פירעון. זאת לאחר שסאנגיונג לא עמדה בהחזר הלוואה שלה לבנקים, ובעלת השליטה בה – חברת מהינדרה ההודית – הודיעה שאין בכוונתה להזרים כספים נוספים לחברה.
רשימת הספקים המודאגים כללה את 'יונדאי מוביס', 'בורג וורנר', 'קונטיננטל', LG Hausys ו- S&T דינמיקס, חלקם חידשו את האספקה למשך מספר ימים ואחרים החליטו להמתין להתפתחויות.
כפי שפרסמנו כאן, סאנגיונג זכתה לפני כשלושה שבועות בהגנת בית המשפט הקוריאני מפני נושים כדי לאפשר לה להמשיך לפעול לכל הפחות עד ל-24 בפברואר, ולנצל את פרק הזמן הזה כדי למצוא משקיע חדש בחברה. מהינדרה ההודית, אשר מחזיקה בכ-75% מן הבעלות בסאנגיונג, הודיעה זה מכבר שהיא מעמידה למכירה את חלקה בחברה, אך עד כה לא מצאה רוכש.
כעת, כאמור, הכריזו ספקיות המשנה שהן מתכוונות לסייע לסאנגיונג לצלוח את תקופת הביניים הזאת בכך שיספקו לה חלקים למרות העננה שרובצת מעליה. "המפעלים שלנו פועלים באופן מלא", אמר גורם רשמי בסאנגיונג שלא לייחוס, "מאחר שספקי החלקים מספקים לנו רכיבים לעת עתה. עם זאת, זה מצב זמני מכיוון שטרם הושגה עסקה רשמית בנוגע לחידוש אספקת החלקים (שכבר הופסקה בחודש שעבר, כאמור)."
גורלה של סאנגיונג מוטור תלוי כרגע בהשקעה חדשה של משקיע חדש – ומבחינה זאת הוא תלוי על בלימה במידה הרבה יותר דרמטית מאי פעם בעבר. ב-1 בינואר אמרו אנשי מהינדרה שהם מנהלים שיחות עם משקיע בנוגע למכירת רוב אחזקותיהם בסאנגיונג מוטור, ושהם צפויים להשיג הסכם לא מחייב במחצית הראשונה של ינואר, ולסיים את ההליך עד ל-28 בפברואר.
מאידך, בקוריאה גוברים הקולות "להימנע משיקולים פוליטיים בהחלטה הממשלתית אודות גורלה של החברה", ובמילים אחרות לא להשקיע מכספי משלם המיסים הקוריאני בהצלת החברה. סאנגיונג, לדברי גורמים אלה, חייבת סכומים אדירים ו"איבדה את יכולת הטיפול שלה בחובות לאחר 15 רבעונים רצופים של הפסדים שנובעים ממכירות נמוכות והיעדר דגמים חדשים… החברה אמנם מפרנסת עשרות אלפי עובדים (באופן ישיר ובאמצעות קבלני המשנה שלה) ופרנסת משפחותיהם מונחות על כף המאזניים… אבל חייבים להפיק לקחים ממה שהוביל (אותה) למצוקה הנוכחית".
סאנגיונג כבר עברה שורה ארוכה של משברים כלכליים במהלך ההיסטוריה שלה, אבל אף פעם לא נמצאה בסיטואציה שבה כל העולם סביבה משתנה ואין, למעשה, כל ערך לטכנולוגיות שבידיה. אם לא די בכך – הסיטואציה הזאת מתרחשת בשעה שכל כלכלות העולם חוות משבר כלכלי חריף כתוצאה מוירוס קורונה. חלק מן הקולות בדרום קוריאה טוענים שבעידן שבו יצרניות ענק מתאחדות זו עם זו כדי לשרוד, יצרניות רכב סיניות מתחילות לייצא לעולם, ובאופן כללי קיים עודף עצום בכושר הייצור העולמי – תמיכה ציבורית ביצרנית רכב לא צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה הקוריאנית.
הטרגדיה של סאנגיונג, אשר בעיניי קוריאנים רבים "נשדדה" על-ידי יצרנית הרכב הסינית SAIC אשר הייתה בעלת השליטה בה בין השנים 2004 ל-2009, היא שגם מהינדרה, שקנתה את שרידיה בשנת 2011, לא הגיבה נכון למהפכות שמתרגשות על שוק הרכב העולמי. בשנה שעברה היו למהינדרה תוכניות להשקעה ניכרת בסאנגיונג, בין השאר במטרה להפוך אותה לראש חץ לייצוא רכב לארה"ב.
אלא שמהינדרה לא מיהרה להשקיע במחקר ופיתוח ולשים יד על טכנולוגיות מתקדמות בתחום הרכב החשמלי – מה שיכול היה להיות מבוצע, למשל, באמצעות שיתוף פעולה עם יצרניות רכב סיניות או חברות טכנולוגיה סיניות, ואז החל משבר קורונה שגרם למועצת המנהלים של מהינדרה לבטל את תוכניות ההשקעה בסאנגיונג.
אם לא די בכך, במהלך העשור האחרון הכריעו יחסי העבודה בסאנגיונג את יכולות הניהול של ההודים, ובין השאר הוחזרו לעבודה כ-2,000 עובדים שפוטרו קודם לכן במהלך תוכנית ההתייעלות שנכפתה על החברה לאחר פשיטת הרגל הקודמת שלה. באפריל הקרוב צפויות אמנם בחירות לראשות שתי הערים הגדולות והחשובות בקוריאה – סיאול ובוסאן – וזה יוצר לחץ פוליטי להימנעות מדרמות של פיטורי עובדים – אך, כאמור, בקוריאה נשמעים קולות שמזהירים את הממשלה להימנע מבזבוז כספי משלמי המיסים על חברה עם סיכויי הישרדות זעומים.
אביר לבן או עשן לבן?
מהינדרה, כך פורסם כבר לפני כשבועיים, מנהלת משא ומתן עם מפיצת כלי הרכב האמריקנית HAAH אשר מעוניינת, כך לפי דיווחים שונים, לרכוש 50% ממניות סאנגיונג. קומאר גואנקה, מנכ"ל מהינדרה שמכהן גם כיו"ר סאנגיונג, אמר, כאמור, ב-1 בינואר שעבר שהחברה נמצאת במגעים עם משקיע ומצפה לחתום על הסכם לא מחייב למכירת המניות כבר בשבוע הקרוב. לדבריו, אם העסקה תיסגר מהינדרה תוסיף להחזיק בנתח של 30% או פחות מן הבעלות בסאנגיונג, ותנסה למקד את החברה בפיתוח וייצור כלי רכב חשמליים שמיועדים לנהיגה בשטח. אם העסקה לא תצליח, סאנגיונג תועבר לניהול פשיטת רגל.
לא מיותר להזכיר שחברת HAAH פועלת בתחום היבוא וההפצה של כלי רכב לארה"ב ב-35 השנים האחרונות, ובתקופה האחרונה עסוקה במיזם חדש לייצור "כלי רכב לקטגוריית הסמי-פרימיום" בארה"ב עצמה. מטבע הדברים, לחברה כזאת אין ידע או יכולת מיוחדת בתחומים שנחוצים להשלמת הצרכים של סאנגיונג – למשל גב טכנולוגי, אבל ההיפך הוא הנכון: סאנגיונג יכולה לספק ל-HAAH בסיס ייצור שעליו היא יכולה להניח יד בנזיד עדשים.
שאלת מיליון הדולר, או – נכון יותר – מיליארד הדולר – היא אם ל-HAAH יש כיסים מספיק עמוקים, או יכולת משמעותית לגיוס הון, כדי לתמוך בחברה קוריאנית לא רווחית.
