יותר משלוש שנים לאחר שהוצגה לראשונה בתערוכת פריז 2016, ויותר משנתיים וחצי לאחר שהחלה להימכר במערב אירופה, הואילו אנשי ניסאן להתחיל לשווק גם אצלנו, בישראל, את ניסאן מיקרה "החדשה לגמרי".
לאורך כל אותה תקופה נמכרה אצלנו אחת המכוניות הזולות והישנות במגוון הדגמים של יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן כשהיא מיובאת מן המפעל של רנו בהודו, וזה אולי מתאר את האופן שבו נתפש השוק שלנו בעיניי היפנים.
מיקרה (Micra), אשר יש שמשבשים את שמה וקוראים לה בטעות "מייקרה", היא אחד מדגמי הלואו-קוסט של ניסאן. למרות זאת היא נחשבה בעבר הלא מאד רחוק לאייקון עיצובי, וזאת בזכות המראה המתוק של הדור השלישי שלה (2002-2010). דור זה התבסס בשעתו על פלטפורמת B של רנו-ניסאן, שעליה בנויים גם דורות 2-4 של רנו קליאו, רנו קפצ'ור המקורית ומספר דגמים נוספים.
דור רביעי של מיקרה, אשר נמכר בישראל במהלך רוב שנת 2019, הושק באירופה כבר לפני תשע וחצי שנים (!) ונבנה על בסיס שדרוג של פלטפורמת B הוותיקה (אשר חוגגת כיום 17 שנים). כאחת המכוניות הזולות במגוון דגמי ניסאן יוצרה בשעתו מיקרה הזאת בשישה מפעלים ברחבי העולם, ושווקה ב-160 מדינות, כך שזה אחד הדגמים הנמכרים והנפוצים ביותר של ניסאן. מכונית זאת קיבלה ציון פושר למדי, של 4 כוכבים בלבד, במבחני הריסוק של Euro-NCAP.
בתחילת 2017, כאמור, החלו מדינות מערב אירופה לקבל את הדור החמישי של ניסאן מיקרה, אשר מבוסס אמנם על פלטפורמת V (שהיא השיפור של פלטפורמת B) אבל עבר שדרוג דרמטי גם בעיצוב, גם של המכלולים הבטיחותיים, וגם מבחינת הממדים. מכונית זאת מיוצרת גם היא במפעל של רנו, אבל בצרפת ולא בהודו (שם מוסיפה להימכר המכונית הישנה).
שני ההבדלים החשובים ביותר בין הדור הרביעי של מיקרה (זה שמוכר אצלנו) לבין הדור החמישי שלה (זה שמכירתו אצלנו החלה כעת) הם מקום הייצור ואורך בסיס הגלגלים של המכונית. אחוז ניכר (לפחות 60%, לעיתים גם יותר) מן התכולה של מכונית מגיעה לרוב מספקים שפועלים במדינה שבה היא מיוצרת, ואין צורך להסביר מדוע ספקים הודים מייצרים לפי סטנדרטים נמוכים יותר מאשר ספקים אירופאים – ומה הן ההשלכות על איכות המוצר הסופי.
אורך בסיס הגלגלים משפיע על המרחב הפנימי של המכונית, ואחת מנקודות התורפה של מיקרה דור 4 היא המרחב במושב האחורי שלה, מרחב הכתפיים ומרחב הראש מאחור. למעשה, למרות שמיקרה מוצבה בישראל עם מחירי מחירון שמיקמו אותה בקטגוריית הסופר-מיני (למשל מול סיאט איביזה וטויוטה יאריס), מבחינת הממדים שלה זאת מכונית מיני מוגדלת, כלומר שהיא מתמודדת בכלל מול קיה פיקנטו, יונדאי i10 ושברולט ספארק.
אורך בסיס הגלגלים של המכונית החדשה ארוך ב-7.5 ס"מ מאד משמעותיים מזה של המכונית הישנה, והיא רחבה כעת בכמעט 8 ס"מ (!) מן הדגם היוצא. זה מעלה את מיקרה מקטגוריית המיני אל קטגוריית הסופר-מיני מבחינת הממדים, וכעת היא יכולה להתמודד מולן כשווה מול שוות. המכונית החדשה אמנם נמוכה ב-5.5 ס"מ מן המכונית היוצאת, בשני המקרים (גם בדור הקודם וגם בחדש) זה נובע בעיקר משיקולי עיצוב, אבל היא ארוכה יותר ב-17.4 ס"מ – מה שמשפר מאד גם את רמת ההגנה שלה בעת תאונה וגם מצמצם מאד את מידת הקטלניות שלה כלפי הולכי רגל.
אז איך קורה שישראל, שרואה את עצמה כמדינה מערבית מתקדמת, ממשיכה לקבל מוצר הודי נחות בשעה שעמיתינו האירופאים מקבלים מזה יותר משנתיים את המוצר האירופאי המתקדם יותר?
יבואני ניסאן לישראל מסבירים ש"ההחלטה מתי לשווק את הרכב בישראל נובעת ממספר רב של שיקולים, ביניהם: שיקולים מסחריים שלוקחים בחשבון עלויות של הדגם, מוכנות בישראל, התאמה לתקינה, התאמה לחריגות זיהום אוויר, תקנות בטיחות ועוד", וקשה שלא למצוא את ההסבר הזה משעשע עד מאד. מכוניות שנמכרות במערב אירופה עומדות בכל דרישות התקינה הישראליות ובהן גם "חריגות זיהום אוויר", "תקנות בטיחות ועוד" – ולכן אפשר לשים את הדברים האלה בצד.
החלק הקולע יותר בתגובת היבואנית הוא שההחלטה למכור בישראל דגם הודי ישן, במקום דגם אירופאי מתקדם, נובעת "משיקולים מסחריים", ואולי גם מ"מוכנות בישראל" (שלא לגמרי ברור מה זה אומר), או – בעברית פשוטה יותר: אם הציבור הישראלי מוכן לקנות מוצר זול ונחות – מדוע ולמה שלא נמכור לו את זה?
אגב, בתגובה מאוחרת יותר שקיבלנו נמסר ש"רק אחרי שנתיים הושקה גרסה אוטומטית", וגם זה נכון חלקית. ראשית לכל, גרסה אוטומטית (תיבה רציפה) הושקה באירופה כבר בתחילת 2019 עם מנוע ה-1.0 ליטר הנוכחי. שנית, חיבור בין תיבה אוטומטית למנוע ה-900 סמ"ק שלא יובא לישראל קיים בדגמים אחרים של רנו-ניסאן, והיצרנית יכולה הייתה להציע אותו לשוק שלנו אם היא הייתה מוצאת בכך עניין.
מה הרווחנו ומה הפסדנו?
מיקרה החדשה הושקה במקור, לפני כשנתיים וחצי, עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 900 סמ"ק, אבל סביר להניח שליצרנית הייתה בעיה עם תקני זיהום האוויר המחמירים באירופה. לכן, עם המעבר לתקני WLTP, הוחלף בסוף השנה שעברה המנוע הזה במנוע טורבו-בנזין תלת-צילינדרי בנפח 1.0 ליטר שמספק 100 כ"ס. כמו עם הדגם היוצא, גם המכונית החדשה מוצעת עם תיבת הילוכים ידנית או עם תיבת אוטומטית-רציפה (CVT), כאשר באופציה הידנית מכוון המנוע למומנט (כח) של 16.3 קג"מ ואילו בגרסה האוטומטית הוא מספק רק 14.7 קג"מ – בין אם כדי להגן על התיבה או כדי לייצר פחות זיהום אוויר (או משתי הסיבות גם יחד). כך או אחרת, המנוע מדורג ברמת זיהום אוויר 9/10.
בישראל מוצעות שתי רמות אבזור. ברמה הבסיסית, שמוצעת עם התיבה הידנית והאוטומטית, מותקנת בארץ מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב והתרעת התנגשות (אשר מזכה בהטבת מס), וזאת גרסה שקיבלה רק 4 כוכבים במבחני הריסוק של Euro-NCAP במהדורת 2017 (מאז הוחמרו הקריטריונים של מבחנים אלה).
רמת האבזור הגבוהה יותר, שמוצעת רק עם התיבה הרציפה, מגיעה עם מערכות מקוריות של סיוע לנהג (גרסה זאת קיבלה בשנת 2017 חמישה כוכבים). ההבדל המשמעותי ביותר בין שתי הגרסאות הוא יכולת הבלימה האוטונומית של הדגם המאובזר (כמו גם היגוי אקטיבי למניעת סטייה מנתיב נסיעה), ובמילים פשוטות: גרסאות הבסיס לא מסוגלות לבלום את עצמן בעצמן.
השדרוג המשמעותי ביותר בין שני הדורות הוא, כאמור, המרחב הפנימי של תא הנוסעים, אבל שיפור חשוב לא פחות הוא העיצוב החיצוני המודרני והנעים יותר לעין של המכונית החדשה. עם זאת, היות שמיקרה מגיעה לישראל כשנתיים וחצי לאחר תחילת המכירה שלה – הרי שהיא קרובה מתמיד למועד מתיחת הפנים של אמצע החיים. סביר להניח שניסאן תשיק מתיחת פנים למיקרה האירופאית באביב או בקיץ 2020, כלומר שגרסה מחודשת שלה תוצג בז'נבה במרץ, או בפריז בספטמבר 2020.
מה שהפסדנו, ועם חלב שנשפך כבר אין מה לעשות, זאת מכונית מאד יפה שיכולה הייתה להציב את ניסאן בקדמת הבמה בפלח השוק של מכוניות סופר-מיני בישראל – אם לא בשנת 2017 אז לכל הפחות ב-2018 ו-2019. במקום זאת, אנשי ניסאן יפן ויבואני המותג לישראל העדיפו למצב את המכונית שלהם כמכונית 'לואו-קוסט' לציי רכב, לחברות השכרה ולמחפשי מציאות אשר אולי לא לגמרי הבינו מה הם קונים. כאמור, מיקרה מוצבה בישראל כמכונית סופר-מיני למרות שהיא אמורה הייתה להתמודד בשעתו מול קיה פיקנטו, יונדאי i10 וסוזוקי אלטו/סלריו.
בפרק הזמן שבו נעדרה מיקרה החדשה מן השוק שלנו התקיימה החלפת דורות בפלח השוק של מכוניות סופר-מיני. לישראל הגיעו כבר סיאט איביזה, פולקסווגן פולו, יונדאי i20 וטויוטה יאריס חדשות (או מחודשות) ובעולם הושקה רנו קליאו חדשה על בסיס פלטפורמת CMF המודולרית החדשה, פיג'ו 208 ואופל קורסה על בסיס פלטפורמה מודולרית, הונדה ג'אז וטויוטה יאריס חדשות לגמרי ועוד. במילים אחרות, מיקרה החדשה אחרה את הרכבת ובמקום להתייצב בראש היא נדחקת כעת למרכז או לאחורי השורה.
מחירי מחירון
מוקדם כרגע לנבא אם אנשי ניסאן ויבואניה ימשיכו למצב את מיקרה כמכונית לחברות השכרה וציי רכב (סביר שכן) או אם הם ינסו להביא באמצעותה קהל גם פרטי למותג החשוב שלהם. ככל שאפשר לשפוט לפי מחירי המחירון הרשמיים, שפורסמו אתמול, הרי שהם מיישרים קו עם המתחרות העיקריות.
הגרסה הבסיסית הידנית של מיקרה החדשה מוצעת כעת תמורת 80,000 ש"ח, הגרסה האוטומטית הבסיסית מוצעת תמורת 100,000 ש"ח, ואילו כל רוכש פרטי שמעוניין במכונית הזאת לא יוכל להסתפק במכונית שאין בה מערכת בלימה אוטונומית ויצטרך לשלם 105,000 ש"ח.
לא מיותר להזכיר שמחיר המחירון של הדגם היוצא, באחרית ימיו (עם מנוע 1.2 ליטר אטמוספירי ותיבה רציפה) היה אמנם 100,000 ש"ח, אבל המכונית נמכרה בשוק ה"0 ק"מ" תמורת כ-63,500 ש"ח, כלומר שמי שמנסה למכור כיום מיקרה משומשת מתמודד עם מחירי משומשות לא מאד גבוהים.
