לולא שמענו וראינו את המפלץ הכחול רועם ודוהר היינו עלולים לחשוב שמדובר בפרויקט גמר בפקולטה לעיצוב המוצר. יצאנו לכרמל כדי לראות מה מתחבא מתחת לסבכת הצינורות הכחולים של עאדל זאהר, ומצאנו 8V אדיר ומתלים הידראוליים ייחודיים להפתיע
במבט מלפנים נראה 'הכחול הגדול' של עאדל זאהר כמו חרק אקזוטי שמציץ בך עם שש עיניים, מוגן על ידי קליפת שריון מקומרת וחסונה למראה. קשה להבדיל בין ארבעת פנסי החזית לבין שני מסנני האוויר העגולים. האם זו הסוואה מתוחכמת של חרק המגן על עיניו בעזרת אשליה אופטית אשר התפתחה באלפי שנות אבולוציה? האם קימורי הברזל הכחולים הם קישוט אומנותי או צינורות שלדה פונקציונאליים? האם הגלילים הצהובים הם תמיכות חיזוק או איברים פועמים?
כדי לתהות על טיבו של הכלי המסקרן הצפנו לעוספיה. זאהר מפעיל בכפר מסגריה מכאנית גדולה, ובעברו גם נרשמה תקופת עבודות באומנות שיש. כאומן בנשמתו היה העיצוב של 'הכחול' חשוב לזאהר כמעט כמו תפקודו בשטח. אי אפשר שלא להתפעל מיצירת האמנות המכאנית, ומפתיעה עוד יותר העובדה שתאוות השטח הופיעה אצלו רק לפני ארבע שנים.
באותו זמן רכש זאהר כמה רכבי 'אביר' שחוטים בכדי להרכיב מהם רכב נוסע. היציאות הראשונות לשטח הבהירו לו שעם האביר הסטנדרטי הוא לא יגיע רחוק. החבר'ה עם הג'יפים היו מטפסים בשטח ללא מאמץ ואילו הוא קרטע אחריהם, מג'עג'ע, מתחפר, ומתחרפש על כל מתלול.
זאהר שרבט על מפית נייראת רכב חלומותיו תוך שהוא מקפיד לבסס את חוסנו המבני על מארג של קשתות מעוגלות. לשיטתו, מבנה הקשתות, שהיה טוב לכנסיות באירופה ולבתי אבן ערביים בכרמל, חייב לעבוד גם בשטח. ברכב שלו מתמזגת שלדת הצינורות בקישוטים עיצוביים, חיבור הרמוני שלא מבחין בין רכיבים מתפקדים לבין אלמנטים קישוטיים. מכאן כלוב ההתהפכות המקומר, החלון הקדמי שבנוי משתי קשתות בעיצוב 'עיניים', ואפילו הגג שעשוי מלוח מתכת מחורר. פסלון הבולדוג המזדקר בחזית משלים את תפיסתו של זאהר לרכב כוחני בעל שיניים…
המכונה
הסרנים נעקרו מאחד האבירים המתפוררים: דנה 70 מאחור ו-60 מלפנים. הדיפרנציאל האחורי רותך לעולמי-עד (מה שנקרא בעגת המסוקסים נעילת 'זיקה', על שם אלקטרודות הריתוך), מלפנים יש נעילת 'בולסטר' נשלטת. גם תיבת ההעברה שייכת ל'אביר' אלמוני. לאחר כמה מחזורי ניסוי-וטעייה ריסוק-ושבר, התקין זאהר ציריות מחוזקות מייצור עצמי, וצלבים שנתרמו על-ידי משאית 'דאף' נטושה. על הכוח אמון מנוע 8V מוזן קרבורטורים 7400GM שמספק 420 כ"ס ושמונה מפלטים פתוחים מנקזים מתחתית המרכב את גזי הפליטה ולא טורחים להצניע דציבלים רבים. כל לחיצה מרעידה לבבות ומעניקה למפלץ הכחול נוכחות אקוסטית מדהימה. זה בטח לא רכב חשאי לפעולות קומנדו בעורף האויב…
תיבת הילוכים 400H אוטומטית מעבירה את הכוח לגלגלים, ועל ההיגוי מופקדת מערכת הגברה הידראולית ותיבת הגה של… מלגזה. המנגנון הזה, אגב, קליל כנוצה ומדויק כמו טיל בליסטי שאיבד את כל החיישנים…
עד כאן לא גילינו מפרט חריג בסצנת מפלצות העבירות, אבל מערכת המתלים הצהובים כבר לקוחה מסיפור אחר, וייחודי. זאהר תכנן וייצר מתלים הידראוליים נטולי קפיצים או בולמי זעזועים סדרתיים (פוקס, קינג ושאר צינורות המקובלים בבראנז'ה). כל בולם מבוסס על בוכנה ראשית ארוכה שבתוכה שילוב של שמן וגז חנקן אשר מאוכסנים במיכל חיצוני. בנוסף לבוכנה הראשית נמצאת בוכנה נוספת שאחראית על הנמכה כללית של המרכב לצורך נסיעה מהירה ומדויקת יותר. המתלים יוצרו במסגריית הבית ומהלך המתלה שלהם 38 ס"מ. מערכת הבולמים מאפשרת הרמה והורדה אינדיווידואלית של ארבע פינות המרכב, כך שהחרק הכחול-צהוב מתנדנד ומתכופף לכל עבר תוך שהוא מקצר ומאריך את בסיס הגלגלים שלו (עד מקסימום של 312 ס"מ). היכולת להטות את המרכב כנגד שיפועי צד מעניקה תוספת ביטחון במצבים קיצוניים.
במצערת פתוחה
הישיבה ברכב של זאהר נוחה ומרווחת. טיפסתי על הכלוב הכחול וגיליתי שהכי נוח להיכנס אל מושב הנהג דרך החלון הקדמי. התצפית קדימה פתוחה יחסית, אבל בשבילי הכרמל הצרים קשה היה לי לראות היכן ממוקמים הגלגלים. צריך היה לנחש את הדרך, ובעיקר להיזהר. ההגה ההידראולי חד ורגיש להפליא, וכבר לאחר נסיעה קצרה מתרגלים אליו. צמיגי ה-Super Swamper הענקיים לא עושים חסד עם הרכב. הם רחבים וישנים מדי, נטולי גמישות ואחיזה בשבילים חלקים. הייתי שמח לנעול אותם בביצות של לואיזיאנה, אבל לא בשבילים המאובקים של הכרמל. גם עם לחץ אוויר נמוך הם נוקשים, אבל 'זה מה שיש', אז נתתי גז.
מצחיק היה לראות את המפלץ מפרפר בגלגליו האחוריים וזורק זנב בכל נגיעה בדוושת הגז, כשכל לחיצת דוושה מרטיטה את הגוף בדציבלים צוהלים. מהר מאוד סיימנו עם השבילים והגענו לטריטוריה הטבעית של רכב עבירות קיצוני.
המפלץ הכחול אוהב מכשולים תלולים ושיפועי צד, שם הוא נעזר בשליטה הייחודית במתלים ההידראוליים. הכלי מטפס בזלזול כל סוללה או הצלבה, ממש כאילו מבקש "תנו לי עוד!"'. אז נתנו ככל שיכולנו וגילינו שזאהר לא עושה שום חשבון לכלי. הוא פותח גז על סלעי ענק ומתלולים תחוחים, בוטח לגמרי בחוסנם המכאני של המכלולים שאותם ייצר במו ידיו. "בטח" הוא צוחק לעומתי; "אחרי שכבר שברתי כמעט הכל אני יודע כעת שהכול עובד פיקס!" בין לקחי העבר כלולות גם בוקסות מתכתיות לסרנים ולתפוחים. בהתחלה התבסס זאהר על תושבות גומי שריככו ועידנו את הנסיעה, אבל הן התבלו והתפוררו מהר מאוד. עכשיו מצויד הכלי בבוקסות ותפוחי Heavy Duty, 'ברזל על ברזל'. זה מייצר נקישות בזמן הנסיעה, אבל מבטיח שמפרקי וגיאומטריית הכלי ישתמרו לאורך זמן.
בעתיד מתכנן זאהר להוסיף היגוי אחורי, ואולי גם למחשב את המתלים ההידראוליים. בעזרת ג'יירו קטן יחליט המחשב איזה מתלה למתוח ואיזה לכווץ, וניתן יהיה לשמור את המרכב מאוזן בכל מצב ושיפוע.
במבט הציפור
הכלי של עאדל זאהר כבר צבוע בגוונים המתאימים לקחת את 'איקאה' כספונסור ראשי, אבל זאהר לא מתכוון להיכנס לשדה הלוהט הזה. הוא בנה את מכונת העבירות להנאתו, ואת רוב המכלולים השיג בתקציב צנוע או בעבודה עצמית. הרכב יכול היה לעשות נפלאות בליגת העבירות כאשר תיפתח, אבל זאהר נרתע מההוצאות האדירות ומן ההתעסקות הנדרשת להומולוגציה של הרכב לדרישות 'חוק הספורט המוטורי'. ככל שהיינו רוצים לראות את זאהר מתחרה בליגת העבירות, כרגע נראה כי 'הכחול הגדול' ימשיך לשוטט בשדות הצייד הנצחיים. אנחנו נשמח לפגוש אותו בכל מקום וסוג שטח.
