מאז המינוי של קובי שבתאי למפכ"ל המשטרה – בסוף שנת 2020, ועד לאמצע השנה שעברה – שזה המועד האחרון שמרכז המחקר והמידע של הכנסת הצליח לאסוף לגביו נתונים – מספר גניבות הרכב בישראל יותר מאשר הוכפל. מעט לאחר מכן, באמצע שנת 2021, החלו מחירי ביטוח הרכב בישראל לטפס, ומאז הם רשמו זינוק של 28.5% – כמעט פי שניים מן העלייה הממוצעת של פרמיות ביטוח הרכב באירופה.
מוקדם יותר השבוע פרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת נתונים אודות גניבת כלי רכב בישראל, הישגי האכיפה של משטרת ישראל ועלויות פרמיות הביטוח – וזאת לבקשתה של חברת הכנסת מירב בן ארי לקראת דיון בנושא גניבות רכב בוועדה לביטחון לאומי. הדיון זומן מפני שכל בעל רכב בישראל מרגיש היטב את הזינוק במחירי הביטוח, וזה כולל אגב לא רק את מי שמבטח את מכוניתו מפני גניבה או תאונה היות שבלי קשר לביטוח ה"מקיף" חייבים כל בעלי הרכב לשלם את "מס ביטוח החובה", שאליו נתייחס בהמשך.
הנתון הכואב ביותר בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא זינוק של כמעט 30% בעלות הממוצעת של פרמיית ביטוח הרכב, ואפשר לקפוץ כבר כעת לשורה התחתונה ולומר שרוב התוספת שאנחנו משלמים נגרמה בגלל זינוק במחירי הרכב – שמשפיע על היקף הפיצוי בתאונות מסוג "טוטאל לוס" (אובדן מוחלט) ובגלל זינוק בהיקף גניבות הרכב ובגניבות של חלקי רכב.
וכיצד נלחמת משטרת ישראל בגניבות הרכב? כאשר מביטים במספרים היבשים התשובה היא: "לא טוב".
עד לשנת 2020 נרשמה ירידה עקבית במספר גניבות הרכב ואלה צנחו לרמה של 8,742 דיווחים באותה שנה. מאז, למרות מגפת קורונה והסגרים, נרשם זינוק במספר הגניבות לכל אורך הקדנציה של מפכ"ל המשטרה הנוכחי, קובי שבתאי.
בשנת 2021 חל זינוק של יותר מ-40% בדיווחים על גניבות רכב (מספר הדיווחים למשטרה תמיד יותר נמוך ממספר הגניבות בפועל מפני שלא מעט בעלי רכב לא סומכים על המשטרה ולא טורחים לדווח), ובשנת 2022 חל זינוק של 33% נוספים. גנבי הרכב חגגו גם בשנה שעברה ומשנת 2022 ל-2023 חל זינוק נוסף של 17.1% במספר הדיווחים על גניבות רכב. משנת 2020 ועד לסוף שנת 2023 זינק מספר הדיווחים על גניבות רכב בישראל ב-218.4%.
גניבות רכב אינן תופעת טבע לא מוסברת אלא "תעשייה" שאפשר לנטר, לאתר ולחסל, ומבחינות מסוימות אפילו יותר קל לעשות את זה מאשר לנטר, לאתר ולחסל פעילי טרור: רוב הגניבות נועדו לצורך פירוק חלקים לצורך מכירתם למוסכים פיראטיים – וקל יחסית לאתר את המקומות שאליהן מגיעות המכוניות הגנובות ואת הגורמים שסוחרים ומשתמשים בחלקים שמפורקים מהן.
בין השנים 2017 ועד לאמצע 2023 נגנבו בישראל כ-85,000 כלי רכב, ולמשטרה היה ידוע על יותר מ-10,500 בני אדם שקשורים ל"תעשיית גניבות הרכב". כנגד כ-9,500 מהם פתחה משטרת ישראל תיקי חקירה.
כמה מאותם 9,500 תיקים "הבשילו" לכתבי אישום של המשטרה? כ-5,330 בלבד. ומהי העבירה שמיוחסת לרוב הנאשמים? "שימוש ברכב ללא אישור הבעלים". אגב, כ-61% מן החשודים בגניבות רכב הם אזרחי ישראל וכ-44% מן הגנבים שכנגדם הוגשו כתבי אישום הם פלסטינאים.
כמעט מיותר להזכיר שתעשיית גניבות הרכב "מפרנסת" לא רק את ארגוני הפשע אלא גם את ארגוני הטרור ושברבים מן הפיגועים שמבוצעים על-ידי טרוריסטים נעשה שימוש בכלי רכב גנובים.
לנו זה עולה יותר
אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת "עשו סלט" מן הנתונים שעל בסיסם בנו את הדוח שלהם, ובמבחן התוצאה נראה שהם לא לגמרי הבינו את ההבדלים בין "ביטוח חובה" לבין ביטוח "מקיף", ועל הדרך הם גם לא התייחסו בכלל לביטוח צד ג'.
רמז ראשון לסלט הזה טמון בדוח במשפט "קיימים הבדלים מהותיים בין מנגנון ביטוח החובה באירופה ובישראל המקשים על ההשוואה, ועל כן מחיר ביטוח חובה באיחוד האירופי מובא כנקודת ייחוס כללית". למעשה, ההבדל החשוב ביותר, והסיבה שנדרשת הפרדה מוחלטת בין כל התייחסות לביטוח חובה לבין התייחסות לביטוח "מקיף", הוא ש"ביטוח חובה" בישראל כשמו כן הוא: מדובר במס (לכן זה נקרא "חובה") ולא בביטוח.
"ביטוח החובה" נועד להטיל על בעלי הרכב את כל העלויות של טיפול בפציעות ונפגעי גוף כדי שהעלות הזאת לא תיפול על המדינה, ולכן נקודת ההתייחסות ל"ביטוח" הזה היא מספר תאונות הדרכים עם נפגעים או סך התגמולים שחברות ביטוח שילמו לנפגעים. אין שום קשר בין ביטוח החובה לבין גניבות רכב אלא במקרים הנדירים שבהם אדם נפגע במהלך גניבת רכב.
למרבה האבסורד, אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כוללים בדוח שלהם גרף שמצביע על צניחה של כ-30% במספר תאונות הדרכים ל-1,000 כלי רכב, ומכיוון שכל כלי רכב נדרש לשלם ביטוח חובה (ולכן אין משמעות לגידול בהיקף צי הרכב) – זה אומר שסך הפיצויים שחברות הביטוח אמורות לשלם היה אמור לרדת ולא לעלות.
לפי הדוח – חברות הביטוח אמנם הפסידו כ-200 מיליון שקלים בסעיף ביטוח החובה בשנת 2022, אבל בשנה שלפני כן הן הרוויחו מן המס הזה 161 מיליון שקלים, בשנת 2020 הן הרוויחו ממנו 418 מיליון שקלים, ובשנת 2019, תחזיקו חזק – הן חילקו ביניהן מיליארד ו-150 מיליון שקלים שהן גבו אגב מס החובה הזה מכל בעלי הרכב בישראל. כאמור – כל החגיגה הזאת כלל לא קשורה לגניבות רכב.
כפי שנכתב בתחילת הדברים, הגורמים שייקרו את העלויות של חברות הביטוח בשנים האחרונות הם ראשית לכל ההכפלה במספר גניבות הרכב וכן זינוק במחירי המכוניות החדשות ובמחירים של חלקי רכב.
ממשלת ישראל – ובעיקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה ניר ברקת, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – יכולים להפחית את יוקר המחיה בישראל ואת מחירי ביטוח הרכב, וזאת ראשית לכל באמצעות מלחמת חורמה בגנבי הרכב ובתעשיית הסחר בחלקי רכב גנובים.
בנוסף, מחירי חלקי הרכב בישראל התייקרו במהלך מגפת קורונה ומשבר השבבים שהתרחש בעקבותיה – אבל כעת אין סיבה שהמחירים הגבוהים יהפכו ל"נורמלי החדש" בענף. משרד הכלכלה, באמצעות רשות התחרות, יכול לפעול לפירוק המונופולים והגברת התחרות ביבוא חלקי רכב – ולצורך זה נדרשת גם פעולה של משרדי האוצר והתחבורה.
