אף פעם לא נעים כשרכב מתקלקל, ובגלל יוקר המחיה בישראל גם לא זול או קל לתקן תקלות ברכב. אלא שחשוב להבחין בין תקלות שנגרמות בגלל רשלנות של בעל הרכב או הנהג לבין תקלות שבעל רכב לא יכול למנוע גם אם יעשה הכל "לפי הספר". בכתבה זאת נסביר מה ההבדל בין סוגים שונים של תקלות ומה אפשר לעשות כאשר נפגעים מתקלה סדרתית.
תקלה סדרתית בקצרה:
תקלה שנובעת מטעות הנדסית של מתכנני הרכב או נגרמת בעקבות תקלת יצור, וכתוצאה ממנה נגרם כשל שמשפיע על יותר מ-1% מכלי הרכב שיוצרו באותה סדרת ייצור.
ליצרניות הרכב יש תהליכי בקרת איכות פנימיים קפדניים שבאמצעותם הן מגלות כשלים סדרתיים. לפעמים הן מצליחות לאתר את כל כלי הרכב מסדרת הייצור שנפגעה עוד לפני שהמכוניות עזבו את שטח המפעל, או לפני שהן נמסרו ללקוחות – ואז, ברוב המקרים, הן מתקנות את התקלות לפני מסירת הרכב.
במקרים אחרים יצרניות מבינות שקיים כשל סדרתי כאשר הן מקבלות דיווחים מרשת השירות שלהן, או בעקבות תלונות של לקוחות, או כאשר הן נחשפות לממצאים של חקירות שמבוצעות על-ידי גופים חיצוניים. תקלות סדרתיות עשויות להתגלות ימים ספורים לאחר שכלי הרכב נמסרו ללקוחות או רק כעבר כמה שנות שימוש.
יצרניות מטפלות בתקלות סדרתיות באחת משלוש אפשרויות: משלוח הודעת שירות למערך השירות שלהן באמצעות 'אשגר שרות' (TSB), הכרזה על "קריאת החזרה" (Recall) ובדיקת כל המכוניות שלגביהן קיים חשד לכשל הסדרתי, או התעלמות מן הבעיה בתקווה שאף לקוח או רשות ממשלתית לא ישים לב לתופעה. בשתי האפשרויות הראשונות דואגות היצרניות לתקן על חשבונן את התקלה, ובמידת הצורך להחליף מכלולים פגומים.
מנקודת מבטו של בעל הרכב, אם התגלתה תקלה שלא כתוצאה מהזנחה (למשל אי ביצוע טיפול תקופתי במועד) ולא בגלל פגיעה פיזית (למשל תאונה או כניסה אלימה לבור בכביש) – מומלץ לבדוק אם זאת תקלה סדרתית או סתם חוסר מזל.
ההבדל בין תקלה שיצרנית לוקחת עליה אחריות לבין "סתם תקלה" עלול להיות עשרות אלפי שקלים.
תקלה סדרתית בפירוט:
בכל כלי רכב יש עשרות מכלולים עיקריים שחלקם בנויים ממאות רכיבים. התכנון ההנדסי של כלי רכב ושל מערכות ותתי-מערכות ברכב הוא תמיד פשרה בין חוזק מבני, משקל, סוג החומר, נוחות הייצור וככיוצא באלה לבין מחיר החלקים והמכלולים. גם תהליכי הייצור של הרכיבים והמכלולים מייצגים פשרה בין שאיפה לצמצם את העלויות כדי שיתאפשר להציע רכב במחיר תחרותי, לבין רצון לבנות כלי רכב אמין עם מינימום תקלות.
לכל מכלול ברכב יש אורך חיים סביר, ואף חלק לא שורד לנצח. ישנם חלקים שנועדו להתבלות ולהיות מוחלפים – למשל צמיגים ומצברים, וחלקים שיש להחליף לצורך תחזוקה כמו שמן, מסננים ומצתים.
לעומת זאת יש חלקים שלא אמורים להתבלות או להתקלקל כמו חלקי מרכב, שמשות, פלסטיקה וריפוד וכיוצא באלה. כפועל יוצא – לכל רכב יש הוראות תחזוקה וסדר טיפולים תקופתיים שחשוב להקפיד עליהם, ובמהלכם מוחלפים שמנים, מסננים, רפידות בלמים, מערכות תזמון וחלקים מתבלים שונים.
הקפדה על הנחיות היצרניות – בין אם ברשת השירות של היבואניות ובין אם במוסכים מורשי משרד התחבורה – חשובה גם הרבה אחרי תקופת האחריות ראשית לכל כדי למנוע בלאי מואץ ונזקים שונים, אבל גם כדי לאתר, במהלך הטיפול, תקלות שונות לפני שהן מתפתחות וגורמות לנזקים גדולים.
אף פעם לא נעים להיתקע עם הרכב או לספוג נזק של אלפי שקלים בגלל כשל משמעותי, אבל זה לא בהכרח מעיד שמדובר בתקלה סדרתית. בגלל המורכבות של מכלולים ותהליכי ייצור – תקלות בכלי רכב הן בלתי נמנעות. יחד עם זאת, חשוב להבדיל בין תקלות סדרתיות שנגרמות בגלל בעיית תכנון או ייצור לבין תקלות נקודתיות שנגרמות בגלל בלאי טבעי או תחזוקה לקויה.
במכוניות שהיו בבעלות קודמת לא תמיד אפשר לדעת אם הן תוחזקו כראוי ולפי הוראות היצרנית. ייתכן שבעל רכב משומש משלם את מחיר "תחזוקת השבר" של אחד הבעלים הקודמים של הרכב. תקלה נקודתית, להבדיל מתקלה סדרתית, יכולה להיגרם כאשר רכיב כלשהו הגיע לסוף מחזור החיים המתוכנן שלו, או כאשר רכב לא תוחזק בהתאם להוראות התחזוקה.
למשל – נורה בפנס הרכב תישרף במוקדם או במאוחר ויש להחליף אותה, ואורך החיים הממוצע של מצבר הוא כשלוש שנים. לעומת זאת, מנוע ייהרס אם לא יוחלף בו שמן או אם לא יהיה בו מספיק שמן, או אם יש דליפת נוזל ממערכת הקירור. מנוע עלול להיהרס גם בגלל שימוש במסנני שמן או אוויר מאיכות נמוכה, או בגלל שמסננים נסתמו מפני שלא הוחלפו במועד. כל אלה נופלים בהגדרה של "תקלה נקודתית".
למי שמקפיד לבצע טיפולים לפי הוראות היצרנית אנחנו ממליצים לשמור תיעוד של כל הטיפולים שכולל גם את פירוט הרכיבים שבהם נעשה שימוש. זה עשוי לסייע ברגע האמת, וחשוב מכך: זה עוזר לעשות סדר ולהקפיד לבצע טיפולים שגרתיים במועדיהם.
אבל אם שמים בצד את רכיבי ה"בלאי" כמו מצבר, צמיגים, רפידות ודיסקיות בלמים, בולמי זעזועים, תושבות מנוע, מצמדים, מגבים וכיוצא באלה – ומקפידים לטפל ברכב בהתאם לסדר הטיפולים של יצרנית הרכב – כל שאר המכלולים אמורים לתפקד היטב לאורך כל חיי הרכב.
מה זאת "תקלה סדרתית"?
לרוב כלי הרכב בעולם יש "מחלות אופייניות" ולכן קיים תחום אפור בין "תקלה נקודתית" ל"תקלה סדרתית". לכל כלי רכב יש גם נקודות תורפה ספציפיות ותקלות שעשויות להתגלות בעקבות שימוש אינטנסיבי או אגרסיבי במיוחד. אבל כאשר רכב מטופל "לפי הספר" ולמרות זאת נגרמת תקלה משמעותית – כדאי לבחון אם מדובר בתופעה רחבה שנוגעת למספר גדול של כלי רכב דומים, או לא. למען הנוחות מקובל לקבוע שתקלה נחשבת כסדרתית אם היא מופיעה לפחות ב-1% מכלי הרכב מאותו סוג, אבל זאת לאו דווקא הגדרה חוקית או מחייבת.
כאשר יצרניות רכב מגלות תקלות סדרתיות הן עשויות לטפל בהן "מתחת לרדאר", כלומר באופן כמעט חשאי ומבלי ליידע את הרשויות או את הלקוחות. במקרה כזה הן שולחות "ביוליטין שירות" (TSB) לרשת המוסכים שלהן, וכאשר רכב מוכנס למוסך לצורך טיפול כלשהו (תקופתי או מזדמן), מוקפצת הודעה במחשב רשת השירות עם התרעה אודות צורך בביצוע בדיקה ספציפית.
אנשי המוסך אמורים לבצע את הנחיית השירות, כלומר לבדוק את הבעיה ובמידת הצורך לתקן את התקלה על חשבון היצרנית, ולעיתים מבצעים את הבדיקה והתיקון אפילו בלי ליידע את הלקוח. הבעיה היא שיצרניות הרכב לא מחויבות לפרסם את "אשגרי השירות" שלהן באופן פומבי. לכן, מי שמטפל במוסך מורשה משרד התחבורה שאינו מוסך רשת של יבואנית הרכב – לא יקבל טיפול כזה לפי הנחיות היצרנית ועל חשבונה. בעל רכב כזה עלול להידרש לשלם תמורת תיקון תקלה שהיצרנית לקחה עליה אחריות, גם אם "מתחת לרדאר", כאמור.
במקרים שבהם יצרניות רכב מגלות תקלה סדרתית שעלולה לגרום לתאונה או לפגיעת גוף הן מחויבות לפרסם "קריאה בחזרה" או "קריאת שירות" ("recall") לכלל המכוניות שעלולות להיות מושפעות מכך.
בין אם מכונית טופלה ברשת השירות או לא, הודעת יצרנית הרכב מופצת דרך היבואנית אל משרד התחבורה ודרכו, בדואר, אל כלל בעלי הרכב שבהם נדרש תיקון. במקרה כזה אין לבעל הרכב ברירה: כדי לעבור את מבחן הרישוי ("טסט") הבא עליו להביא קודם לכן את הרכב אל מוסך מורשה יבואן כדי לבצע בדיקה או תיקון של התקלה, וזה מבוצע על חשבון יצרנית הרכב.
ישנם, כאמור, מצבים שבהם יצרנית מחליטה לבצע "ניהול סיכונים" ולמרות שידוע לה על תקלה סדרתית היא מחליטה לא לתקן אותה בכלל או לתקן רק כלי רכב שנמכרו במדינות שבהן הרגולטור פועל למען האזרח (רמז: לא ישראל). במקרים כאלה עלול בעל רכב לגלות שהמנוע ברכב שלו התקלקל, או שנגרם נזק למערכת שהרכב לא יכול להמשיך לנסוע בלעדיה, והוא נדרש לשלם בין אלפי שקלים לבין עשרות אלפי שקלים כדי לתקן את התקלה ולהשמיש את הרכב.
אם אתם נדרשים לתקן תקלה יקרה – רגע לפני שתגישו את כרטיס האשראי במוסך נסו לברר אם יצרנית הרכב לקחה אחריות על אותה תקלה. בשלב ראשון כדאי להכניס את הרכב למוסך מורשה יבואן ולבדוק עם אנשי המוסך ממה נובעת התקלה והאם היא מוכרת להם כ"תופעה". במקרה כזה אפשר לבדוק כבר במוסך, או בטלפון אל מחלקת השירות של היבואנית אם היצרנית לוקחת אחריות על תיקון התקלה.
כדאי לבדוק כאן באתר אם בעלי רכב נוספים סובלים או סבלו מאותה בעיה וכיצד טיפלו בה, ואם אין אצלנו התייחסות לבעיה דומה בדגם דומה – מומלץ לשלוח אלינו שאלה באמצעות טופס מתאים. כדאי גם לבדוק במקומות נוספים אם בעלי רכב אחרים נתקלו באותה בעיה.
