צילומים: דובי זכאי
רוב הכלים הדו-גלגליים בישראל עסוקים בחיי היום יום שלהם במילוי משימות שימושיות, ולכל מי שרכב או רוכב אין כל צורך להסביר את מותר הדו-גלגלי על-פני קופסת המתכת ככל שמדובר בכלי תחבורה עירוני.
אבל כל קטנוע בנפח 250 סמ"ק ומעלה, וכמובן שכל אופנוע בנפח מנוע דומה, יכול להפוך אותנו לאנשים מאושרים יותר כאשר אנחנו מגשימים את ייעודו האמיתי: טיול רכיבה על כבישים שמתפתלים בין נופים משכרים.
כובד השנים לא הכהה אצלי את האהבה לדו-גלגלי, וכל מי שרכב בחייו יזדהה עם התחושה שרק רוכבים מכירים: שחרור, מגע הרוח על הפנים, תנועה על גבי הכלי ולא בתוך קופסא סגורה מתניידת, מראות נוף קרובים ולא ממוסגרים של טבע מסביב, תחושה מאד פיזית של העולם כולו, כמיהה להתמקד בזמן ובמקום שבו רוכבים ולא לחשוב על אף דבר שאיננו כאן ועכשיו.
אז אחרי הדיבורים לקחנו את החלק השני שלנו, חבשנו קסדות, מעילים וכפפות, ויצאנו אל אחד ממסלולי הרכיבה היפים והזמינים ביותר במרכז הארץ – בית-שמש לנס הרים.
הגענו מכיוון כביש מס' 1 אל כביש 38 שנמצא כעת במהלך אוברול רציני (שימו לב לעבודות, לשינויים בהסדרי התנועה ולנהגים המבולבלים מסביב), ורכבנו דרום-מזרחה אל עבר בית שמש.
לפני קרוב לשנתיים נפתח קטע כביש קצר לפני הכניסה לעיר עצמה ודרך חלק ממה שהיה בעבר אזור תעשיה קטן לפני העיר, וכעת הוא חוסך את הצורך להגיע עד לצומת הקניונים ו"חותך" ישירות לכיוון העליה לכיוון מערת הנטיפים (פנו שמאלה לפי השילוט לאזור התעשיה ומערת הנטיפים. פיספסתם? לא נורא – ממשיכים עד לצומת הקניונים ופונים שמאלה).
דרך אחרת, יותר מעניינת, להגיע אל כביש 38 (מכיוון צומת נחשון), מתחילה אף היא על כביש מס' 1 אך ממשיכה דרומה ממחלף שפירים (כביש 412) לכיוון צומת בית דגן ומשם על כביש 44 לכיוון רמלה, מי שרוכב מכיוון זה יחלוף על פני צומת נחשון וימשיך מזרחה לצומת שמשון, שם יפנה לכיוון בית שמש. אגב, מי שמגיע מכביש 1 ממערב יכול כמובן לפנות ימינה בלטרון ולרכב על כביש 3, ואז לפנות שמאלה.
המסלול שלנו מתחיל מיד ביציאה מן הככר שבקצה אזור התעשייה של בית שמש אל כביש 3866, עם תחילת הטיפוס לכיוון "מערת הנטיפים" (לפי השילוט).
הנוף נהדר, ולאורך הדרך ישנם עשרות, אם לא מאות, פינות חמד קטנות וגדולות, אתרים מוכרים ומעניינים כמו מערות הנטיפים עצמן (מתי ביקרתם לאחרונה?) או חניונים קטנים ומוצלים שבהם אפשר לעצור לקפה (אם מצטיידים מראש בתרמוס או ערכת קפה קטנה) או סתם ללגימת מים ונשימת אוויר צח.
יערות קק"ל נטועים לצידי רוב הדרכים, וברבים מן הישובים ישנם בתי עסק קטנים לייצור או ממכר של חפצים שונים, או בתי קפה ואוכל.
דוגמא אחת מתוך עשרות רבות למקום נחמד שאפשר לעצור בו למנוחה וקפה נמצאת מעט יותר מקילומטר לאחר תחילת הטיפוס: זהו חניון אחד מתוך מספר חניוני 'פארק עצמאות ארצות-הברית', ובו פינות ישיבה לפיקניקים וגישה למספר מסלולי טיול רגלי ביער שננטע באדיבות יהדות אמריקה.
משמאל לכביש (זהירות בחציה) יש חניון נוסף עם מרפסת נוף שמשקיפה אל חורבת חרז, ומכאן אפשר לצאת ברגל על שביל הליכה מעגלי שעובר בין גתות עתיקות ושרידים מתקופת בית שני.
למי שמגיע עם קבוצה ומבקש מקום להתאספות ומנוחה עדיף לבחור בחניון שממוקם כ-300 מטרים במעלה הכביש (גם הוא מעבר לנתיב הנגדי, יש לחצות בזהירות) – עם סככת צל רחבה וחורש טבעי של אלות מסטיק וכליל החורש. כאמור, רק דוגמא, יש עוד הרבה.
ממשיכים הלאה ופונים ימינה בככר הראשונה (מי שרוכב אל מערת הנטיפים פונה כאן שמאלה), וממשיכים לטפס לכיוון נס הרים ובר גיורא. מי שמחפש מקום מסודר לקפה יכול כמובן לעצור ב'בר בהר'.
מצומת נס הרים פנינו שמאלה, צפונה, אל כביש 386 לכיוון אבן ספיר וצומת כרם. אם זמנכם בידכם כדאי לעשות גיחה אל סמטאות עין כרם וכנסיותיה, ואם לא – פשוט פנו שמאלה, מערבה, אל הפיתולים המענגים של כביש 395 לכיוון קיבוץ צובה – שם אפשר לבקר בניקבת מים עתיקה.
ממשיכים על כביש שחולש על נוף מדהים, ואם יש זמן וחשק אפשר לקפוץ אל האנדרטה לתולדות ישראל, לזכר השואה ותקומת ישראל – 'מגילת האש', שבכניסה לישוב כסלון.
מ'ככר הסטף' אפשר לקפוץ למסלול הליכה נעים מאד בסטף, ולאחר החזרה משם ממשיך הכביש ויורד בפיתולים כשהוא חוצה יערות אורנים – כל הדרך למטה עד לצומת אשתאול, שם משלים הטיול שלנו מעגל כמעט מושלם בחזרה אל כביש 38 שיוביל אותנו בחזרה לכביש 1 או דרומה.
לסיבוב המעגלי הזה יתרונות רבים, הראשון בהם הוא האפשרות להתאים את משך הבילוי בו ובסביבתו למשך הזמן שבידינו: אפשר להשלים סיבוב רכיבה מהנה בתוך פחות משעה, ואפשר גם לבלות עליו יום שלם עם מספר רב של מוקדי עניין – ממבשלות בירה מקומיות ועד ביקור בגלריות או בחניוני פיקניק.
אחד החסרונות הוא צפיפות שלעיתים מאפיינת אותו והריבוי של כלי רכב ומשתמשים – תושבים מקומיים, רוכבי אופניים, רוכבי אופנועים שמגיעים כדי "להשחיז", נהגים בקורסי נהיגה ועוד ועוד, אם כי ברוב המצבים יש מקום לכולם ורק צריך לקחת בחשבון שכולם שם.
בכל מקרה חשוב לרכב ממוגנים עם ציוד מלא, ולשים לב למצב האספלט: חלקו אמנם נסלל לאחרונה ושופר, אבל חלקים אחרים עדיין זקוקים לכך וישנם לא מעט מקומות חלקים וכאלה ש"מרופדים" בחול ואבנים שהותזו עליהם מן השוליים.
בצידי רוב המסלול לא סלולים שוליים ולכן מסוכן לעצור בצד – למעט בחניונים המוסדרים, וכאשר רוכבים בזוג – אלא אם מדובר בקטנוע עם תא מטען מרווח במיוחד, מומלץ שהמורכב יהיה מצויד בתיק גב שבו אפשר לקחת ציוד (ובמקרה כזה חשוב שהתיק יהיה מהודק כראוי לגב).
הצעות נוספות לפעילויות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
