שירת מלאכים, כך לפי אמונה נוצרית, ליוותה את לידתו של ישו, והיא נקראת 'נואל' – כשמו של חג המולד בשפה הצרפתית. באותם ימים יצאה הוראה מן הקיסר הרומאי אוגוסטוס לספור את כל תושבי הפרובינציה, וכל בית אב חויב להתפקד בעירו עם כל המשפחה. הוריו של ישו, יוסף ומרים ההרה, יצאו מנצרת אל העיר בית לחם, שם לא נמצא להם מקום בפונדק. מרים כרעה ללדת באסם סמוך, ושליח האלוהים, ישו התינוק, נולד בתוך אבוס.

אגדה מספרת שמיילדת בשם סלומה הטילה ספק בכך שהרך הנולד הוא שליח האל, ועל כך שילמה במטבע קשה ובו במקום: בעת ששלחה את ידה לסייע בלידה היד קפאה ונותרה מאובנת. ישו נולד וסביבו התרוננה שירת המלאכים, והמיילדת הספקנית והמסכנה הבינה את גודל טעותה. כדי לכפר על כפירתה היא גלתה אל מערה שנמצאת – הכל לפי האמונה כמובן – בסמוך לישוב שקף בחבל לכיש, שם חזרה בתשובה וחיה חיי נזירות סגפניים. יש גם מוסר השכל לסיפור הזה, ומעניין את מי הוא משרת: לאחר שסלומה האמינה בכל ליבה שישו הוא אכן שליח האל – הופשר הקיפאון, ידה שבה לקדמותה, והיא אף הועלתה לדרגת קדושה.

איש באמונתו יחיה, אבל אנחנו, לכל הפחות, הרווחנו אתר חביב נוסף שאליו אפשר לטייל בארץ ישראל: 'מערת סלומה הקדושה' היא אחד האתרים המקודשים לנוצרים, או לחלק מהם, וכמותה פזורים ברחבי ארץ הקודש – ערש הנצרות – עשרות אתרים ומקומות שנחמד לבקר בהם בכל השנה ועל אחת כמה וכמה סביב חגיגות חג המולד.

קורונה ימח שמה פגעה אנושות בתיירות בארץ ובעולם והיא משבשת מזה כשנתיים את שגרת החיים ומונעת התכנסויות, ובכל זאת ישראלים רבים – בני כל הדתות – מתכנסים וממלאים חללי כנסיות ככל שמתירות התקנות, והכל כדי לשמוע את מיסת חצות ואת מזמורי החג ביום שלמחרת. השירה ה"מלאכית" והשמיימית כובשת לבבות ויש מי שמגיעים אל ערים וכפרים נוצריים כדי לספוג מאווירת החג, לחזות ברחובות ובבתים המקושטים, ולברך בחג שמח את האזרחים הנוצרים.

בסוף השבוע הזה נבקר במדגם זעיר של אתרים ומקומות שבהם אפשר לשמוע את המיסה וליהנות – ככל שמתירים כללי ההתכנסות – מאווירת חג המולד.

מעיליא הוא כפר ערבי נוצרי ששוכן בסמוך לעיר מעלות-תרשיחא. זה כפר ציורי בכל ימות השנה ועל אחת כמה וכמה כשהוא מקושט בקישוטי החג. משני צידי כביש הכניסה ניצבים עצים מקושטים בתאורה מיוחדת, ודגם שמייצג את האסם שבו נולד המשיח ניצב בכנסיה שניצבת בראש הכפר. הבתים מקושטים בנורות צבעוניות וגם בחזיתותיהם ניצבים עצי אשוח. סמלי כוכב נופל מאירים באור ניאון מהבהב כשהם תלויים על הבתים.
בחזית הכנסייה היוונית היפה, בחלקו העליון של הכפר, יש רחבה ולצידה מגדל פעמונים, גם הוא מקושט ועטוי חג, וילדי הישוב מסתובבים עם פעמון גדול כשהם לבושים בבגדי סנטה קלאוס ומזמינים את התושבים אל הכנסייה. חובבי ארוחת החג מוזמנים אל מסעדת 'אל רביע' (פירוש שמה: האביב) שממוקמת בתחנת הדלק שבכניסה לכפר. מרים, בעלת המקום, מכינה מאכל מסורתי – חזה עוף ממולא, שמצטרף אל שאר המאכלים הממולאים שמאפיינים את ארוחות החג. יש מי שעטיפת המאכל הממולא מזכיר לו את הבד שעטף את ישו התינוק.

נצרת מהווה את אחד המוקדים המרכזיים לחגיגות החג ושם נערכת אחת המיסות הגדולות. 'כנסיית הבשורה' היא הגדולה מבין הכנסיות והיא קולטת קהל רב, ומבקרים רבים פוקדים גם כנסיות אחרות, כך שאנשים רבים מהלכים ב'דרך הצליינים'. שוק חג המולד נפתח מספר ימים לפני החג עצמו, ובעיר מתנהלות תהלוכות ומנגנות תזמורות נוער ואחרות. חגיגת האורות בעיר עצומה, הכנסיות פתוחות ביום וגם בלילה, וביום שבת נערכת התהלוכה המרכזית ברחוב הראשי של העיר.

מי שמחפש מקום מעט יותר שקט ולא פחות שמח יכול לחגוג בחיפה. עיקר הפסטיבל נערך בשדרות בן גוריון – הרחוב הראשי של העיר התחתית, שמקושט כולו בעצי אשוח שמסוככים על עשרות המסעדות המקושטות. מיסה גדולה נערכת בכנסיית 'יוחנן המטביל' שבה בנוי אולם ענק עם אקוסטיקה מעולה, וגם בכנסיית 'סנט לוקאס'. החגיגה זולגת משדרות בן גוריון אל תוך המושבה הגרמנית, ואפילו הגנים הבאהיים, שכמובן לא קשורים לאירוע הזה מבחינה דתית – תורמים את יופיים לאווירה הקסומה. מיסת חצות נערכת גם ב'כנסייה הלטינית' שבשדרות המגינים 80 בעיר התחתית, ובכנסיית 'סטלה מאריס' על ראש הכרמל.

בסמוך לעיר בית שמש, בכנסיית בית ג'מאל, פורצות "הנזירות השתקניות" בשירה מופלאה בחג המולד. בימים כתיקונם עורכות נזירות אלה את תפילותיהן בנפרד, אבל אחת לשנה, בערב חג המולד, הן מתכנסות יחד למקהלה שמימית במנזר הנשים היפה. מי שרוצה לחזות במעמד המיוחד צריך להגיע מוקדם ולעלות אל הקומה השנייה לפני חצות. חשוב גם להישאר במקום עד לסיום המיסה כדי שלא להפריע לטקס.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי