ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, מעוטר בכל שנה בישראל בפריחה נהדרת של עצי השקד, "שקדיות" כפי שאלה מכונים במקומותינו. ישנם מספר מקומות בארץ שממש "לובשים 'שמלת כלולות' לבנה" וזוהרת בזכות עצי שקד רבים שפזורים בהם, מכוסים בפרחים לבנים.
בתקופה זאת של השנה אני מתאמץ לפקוד מקומות שבהם נטוע מספר רב של עצים בשטח מצומצם, וכל היופי הזה מרוכז ומראה הלובן מרהיב במיוחד. את התמונות הנהדרות האלה מלווה לפעמים פס קול מיוחד של מעוף דבורים עמלניות שממהרות ללגום מן הצוף של פרחי השקד, ולהתעטף באבקנים שאותם הן מעבירות אל פרחים אחרים. בכל שנה, תוך התעלמות נהדרת ממעשי ידי אדם, הטבע אומר את דברו בדיוק מושלם, ולא משנה אם הרדיו מטרטר לנו על 'תוכנית המאה', מגיפה קטלנית או על שר שחטא – השקדיה פורחת וכל השאר קדחת.
ברחבי ישראל ישנם לא מעט מקומות שתקופת הפריחה מהווה תירוץ מושלם לביקור ועל חלקם כתבנו כאן, למשל הכביש הישן אל צפת, חבל לכיש, עמק הארזים בכניסה לירושלים ועוד, אבל אחד המקומות שמתיימר לכבוש את פסגת טבלת פריחת השקד הוא שכונת עין כרם היפיפייה שבדרום מערב ירושלים.
עין כרם נזכרת כבר ב'תרגום השבעים' לספר יהושע ומזוהה כ'כרם' המקראית. הנוצרים קידשו את המקום כ'עיר יהודה' שבה נולד יוחנן המטביל ובנו בה מספר כנסיות ומנזרים ששמותיהם נקשרו בו ובבני משפחתו, וכמובן גם באם מרים ובבנה ישוע. הכפר שוכן בבקעה ומוקף הרים נישאים, ומפאת יופיו הנדיר חומדת אותו יד כרישי הנדל"ן באופן קבוע ואף מאיימת על אופייה הייחודי. פעם יש מי שמבקשים להקים רבי קומות על הגבעות הנהדרות, פעם מבקש הצבא להקים בה לא פחות מאשר בסיס, ואפילו רוסיה של פוטין מתערבת בפסטורליה ומבקשת להסיט את קו הרכבת שעובר בסמוך למנזר גרוני (שמכונה גם מוסקוביה).
בינתיים מיוחדת עין כרם בכך שהיא מרכזת לתוך שטח קטן, מרחק הליכה קצרה, מספר רב של אתרים בעלי משמעות היסטורית שכולם שזורים לתוך מסבך סמטאות קסומות. יש בה מנזרים עתיקים, מבני מורשת ישנים, צמחיה ייחודית, גדרות אבן שמעטרות רחובות צרים מכדי להכיל תנועת מכוניות, וגם – איך לא – כמה וכמה מסעדות טובות. מה שלא כדאי זה לבזבז זמן ולחפש חניה לרכב בסמטאות הכפר, לרוב זה ממילא יסתיים בדו"ח, לכן צריך לשאוף ולהתחיל את הביקור בחניה הגדולה, התת-קרקעית והחינמית שבמרכז הכפר.
לא הרחק משם נובע 'מעין מרים' שסביבו התפתח במהלך הדורות הכפר כולו. על אף שהמעיין, כפי ששמו מעיד עליו, קדוש לנוצרים, במאה ה-19 נבנה מעליו מסגד שכיום סגור לתפילות. לפי המסורת הנוצרית זה המקום שבו נפגשה אימו של יוחנן המטביל, אלישבע, עם מרים – אימו של ישו, בשעה ששתי הנשים נשאו ברחמיהן את בניהן. תיירים נוצרים מגיעים למעיין בהמוניהם גם לתפילות וגם כדי למלא בקבוקים ב'מים קדושים'.
מעברו האחר של הרחוב הצר צומח גן ירוק ומטופח על-פני מדרון, ובו נטוע בוסתן עצי פרי שמשובץ בספסלים לישיבה. הבוסתן המקורי הוקם כאן בשנת 1949 בידי רחל ינאית בן צבי לצד כפר נוער שבו גדלו והתחנכו ילדים יתומים וכאלה שנפלטו ממשפחות קשות יום. בבוסתן למדו הילדים חקלאות, וכיום זה מקום מושלם לטיול נינוח וריחני בזכות עבודת טיפוח ראויה לציון של בני המקום. בבוסטן צומחים עצי שקד לרוב, ובכל בוקר שישי, כבר ב-08:30, מגיעים לכאן מתנדבים ועוסקים בטיפוח המקום עד לשעות הצהריים. גם מבקרים מזדמנים מוזמנים להפשיל שרוולים ולעזור.
חובבי הליכה יכולים לטפס בכביש צר ומפותל ממעיין מרים והמסגד ועד לכנסייה הרוסית. זאת עליה תלולה אך מתגמלת: ממעלה הגבעה נשקפים מראות נוף מרהיבים של השכונה כולה, ולמרות שהכמרים בכנסייה הרוסית לא נלהבים להזמין פנימה מבקרים – תמיד כדאי לנסות. בקצה הכביש התלול סלולה רחבת חניה קטנה שממנה נמתח שביל צר למרגלות הר אורה. בתום הליכה קצרה בת כחמש דקות מגיעים אל מערה גדולה שנקראת, איך לא, 'מערת עין כרם'. לצד המערה נטוע עץ תאנה גדול ומכאן עולים על שביל 'סובב עין כרם' שמוליך במסלול שמשיק לבית החולים 'הדסה', 'שביל הכלניות' ואל מסלול שמוביל ל'עין שריג' ואל 'עין חודק'.
בחזרה לשכונה מגיעים אל הכביש הראשי, ושם, לצד חנות ירקות, נמצא כביש צר במיוחד אשר מטפס במעלה תלול אל 'כנסיית יוחנן המטביל'. כנסייה קתולית זאת, שבנויה ברחוב 'השער', נקראת גם 'כנסיית יוחנן בהרים' והיא נבנתה לראשונה בתקופת מסעות הצלב ונחרבה. על-פי המסורת הנוצרית נמצאת ביסודות הכנסייה הזאת אבן גדולה שלתוכה נבלע יוחנן המטביל בעת שהמלך הורדוס ציווה להרוג את כל ילדי בית לחם והסביבה.
במאה ה-19 נבנתה על חורבות הכנסייה המקורית כנסייה גדולה יותר ובה שתי קפלות גדולות, וקירותיה מדופנים באריחי קרמיקה כחולה שהוענקו במתנה על-ידי מלך ספרד. בחצר הגדולה נמצאים 21 לוחות ענקיים שעליהם חרוטה "תפילת בנדיקסוס" בשפות שונות.
אחד המקומות היפים ביותר בשכונת עין כרם הוא מנזר 'נוטרדם דה סיון' ('האחיות מציון'), אשר נבנה בשנת 1861 בידי היהודי המומר, יליד צרפת, אלפונס מאריה רטסיבון. המקום נבנה כבית יתומות לבנות נוצריות שנמלטו מן הפוגרומים שביצעו מוסלמים בנוצרים בלבנון, ובחצר שלו בנויה אכסנייה יפה שבה מתקיימים קונצרטים. בסמוך לשם יש בית קברות קטן, אשר בימים אלה משובץ ברקפות, ובו קבור בין השאר גם רטיסבון.
את הביקור בעין כרם כדאי לקנח בהליכה לצד עצי השקד ב'עמק התימנים', רחוב פסטורלי שמקושט, כמובטח, בפריחת השקדיות המרהיבה מעל נחל עין כרם.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 1 לכיוון ירושלים ופונים דרומה במחלף הראל אל כביש 3965 לכיוון הקסטל וקניון מבשרת. ממשיכים דרומה עד לכיכר השנייה שפוגשת את כביש 395, ואיתו מזרחה עד לעין כרם.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
