• Ad
  • טיול לסופ"ש: אל מחוזות הטמטום הפקידותי

    בין יבנה לרחובות, על גבעה שנישאת מעל אזור בעל ערך היסטורי רב, ניצב בית מרשים בן כמאה שנים. לא תאמינו מה עולל לו פקיד ערל לב
    אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים

    צילומים: דובי זכאי

    כאשר נתן אלתרמן חיבר את שירו המפורסם 'שיר בוקר' הוא לא יכול היה לדמיין אף בסיוט הגרוע ביותר שלו שבימינו יפעלו בישראל פקידים ערלי לב וחסרי בינה שיהפכו שורה משירו לאנדרטה לטיפשות. אבל כשהטמטום של פקידים כאלה מתחרה רק בשרירות הלב ובאטימות הביורוקרטית מתקבלות לפעמים החלטות שמשמעותן כלפי כלל הציבור היא לא אחרת מאשר רוע צרוף.

     

    dubi zakai 5

     

     

    מצב כזה בדיוק שולח אותנו השבוע ל"טיול מחאה" אל פינת חמד מרהיבה שניצבת על גבעה שמתנשאת לגובה צנוע של 28 מטרים מעל לפני הים, אחת מן הגבעות הסמוכות לעיר רחובות שרגביה מלאים בהיסטוריה מרתקת.

    עד שנסלל כאן כביש 411 החדש הייתה הגבעה הזאת נסתרת מעין כל, אבל כעת, ממש בכניסה לרחובות, יכולים העוברים והשבים להבחין במבנה דו-קומתי יפה שנבנה בשנות העשרים של המאה הקודמת. בחזיתו, שפונה מערבה, בנויה מרפסת ענקית שמקושטת בקשתות ובעמודים. בעבר חלש המבנה הזה על הסביבה כולה, ובכל זאת נסתר מעין כל מפני שניצב לו מבודד בלב הפרדסים על אותה גבעה יפיפייה.

    לצד מרפסת העמודים נישאים עדיין שני דקלים מזן 'וושינגטוניה', צמרותיהם מתפרעת ברוח הקלה, והשביל הנוח שמוביל אל המבנה (מתאים לכל רכב) פולח את השדות החרבים של צמחיית הקיץ הישראלית.
    על רחבת העפר שלפני הבית נושבת רוח נעימה גם בימים חמים, ומבט סביב מגלה לעינינו שריד מימי ראשית הציונות – פרדסיהם הוותיקים של הישובים נס ציונה ורחובות. ממזרח לבית מצל עץ ענף על פינה קסומה, וברקע אפשר לראות גם את בתי הישוב גאליה.

     

    dubi zakai 7
    ארכיאולוגים שחפרו במקום, שנקרא 'תל שלף', גילו כאן שרידי התיישבות עוד מתקופת הברונזה, ובתקופה הישראלית התקיימה במקום עיר הלוויים 'אלתקה', שבנחלת שבט דן (ספר יהושע י"ט מ"ד). 'אלתקה' נכבשה על ידי צבאות המלך סנחריב מלך אשור בשנת 700 לפנה"ס, אולם יושבה מחדש, ובין השאר מצאו כאן החוקרים כתובות מתקופת מלכי יהודה.

    במאה ה-13 יושב המקום על-ידי שבט בדואי שהגיע מחצי האי ערב, ובאמצע המאה ה-19 הוקם כאן כפר ערבי בשם 'אל-קוביבה' על-ידי קבוצת ערבים מוסלמים גדולה שברחה ממצרים.

    במהלך מלחמת העולם הראשונה, ב-14 בנובמבר 1917, התחולל על כל הגבעות הסמוכות אחד הקרבות המכריעים בין הצבא הבריטי לצבא העות'מני, ולאחר שזה הוכרע לטובת הבריטים נסללה הדרך לכיבוש נס ציונה, צומת מסילות הברזל שבנחל שורק, ומשם לכיבוש יפו מחד ומאידך כיבוש ירושלים והרי יהודה.

    הקרב שהתחולל כאן נחשב חשוב ומיוחד בפרק של כיבוש הארץ מידי הטורקים – גם מפני שכאן לחמו בפעם היחידה חיילים ניו זילנדיים בפיקוד עצמאי, ובעיקר מכיוון שהוא היה "קרב תנועה" במלחמה שהתאפיינה בקרבות סטטיים.

    שנים אחדות לאחר מכן, בתקופת המנדט הבריטי על עיראק, ירדן וארץ ישראל, בנו האחים מוסא ורפעת שהין, מן המשפחות המכובדות ביותר באזור, שני בתים מפוארים על הגבעה שמעל לכפר.

    בסמוך לאחר עלייתו של המשורר נתן אלתרמן לפלשטינה-א"י (1925) עדיין השתרע לכל עבר נופה הבתולי של הארץ, והוא חרז לה כך:

    "בהרים כבר השמש מלהטת
    ובעמק עוד נוצץ הטל,
    אנו אוהבים אותך, מולדת,
    בשמחה, בשיר ובעמל.

    ממורדות הלבנון עד ים המלח
    נעבור אותך במחרשות,
    אנו עוד ניטע לך ונבנה לך,
    אנו ניפה אותך מאד.

    נלבישך שלמת בטון ומלט
    ונפרוש לך מרבדי גנים,
    על אדמת שדותיך הנגאלת
    הדגן ירנין פעמונים".

    בתום מלחמת העולם השנייה, ו-28 שנים לאחר שכבשו את האזור, ערכו הבריטים את "סקר הכפרים בארץ ישראל" ומנו בקרב אוכלוסיית הכפר אל-קוביבה 1,720 נפש. רוב תושבי הכפר ברחו ממנו עם הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, וכשבועיים לאחר מכן נכבש האזור כולו בידי חטיבת גבעתי.

    על אדמות אל-קוביבה הוקם כפר גבירול אשר יושב על-ידי עולים מבולגריה ולאחריהם על-ידי עולים מתימן. בשנת 1955 סופח השטח לעיר רחובות והפך לשכונת "אבן גבירול" במערב העיר.

     

    dubi zakai 4

     

    מכל בתי הכפר אל-קוביבה נותרו רק שני בתי משפחת שהין, והם הוכרזו לימים כמבנים לשימור. במשך עשרות שנים משכו אליהם שני הבתים הנטושים לא רק מטיילים ואוהבי טבע אלא גם פולשים שונים, בהם תושבי מעברת כפר גבירול שהתקיימה לא הרחק משם, ולימים גם חסרי בית ומי שחיפשו מקומות למסיבה.

    אלה וגם אלה הותירו בבתים ובסביבה זוהמה רבה, אבל לפקידים הממונים – בין אם אנשי מינהל מקרקעי ישראל או אנשי העיר והמועצה האזורית – לא היו הכישורים המתאימים, או האנרגיות הנחוצות, כדי להציל את המקום ולהפוך אותו למוזיאון לתולדות ההתיישבות או תולדות ארץ ישראל, או סתם לפינת חמד נעימה ופעילה לטובת הציבור.

    אחת ההחלטות המטופשות ביותר, שלא רק עלתה כסף מיותר אלא גם השמידה את האפשרות לגלות האם הבית רוצף ברצפה נהדרת או שמא נבנה על שרידי אתר ארכיאולוגי חשוב – לקחה את חזונו של נתן אלתרמן אל מחוזות הגרוטסקה האכזריים ביותר. אלתרמן כתב "נלבישך שלמת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים" ופקיד ערל לב וחסר בינה שלח בשנת 2010 ארבעים משאיות בטון אל הבית, והורה למלא את החלל שלו בבטון – עד לגובה קו החלונות. כל שנותר כעת לכל מי שמבקר כעת במבנה הוא להתחלחל מטיפשותו של אותו פקיד שקיבל החלטה מגונה שהפכה בית יפה בראש גבעה למצבת בטון.

    אם תרצו, מדובר באלגוריה על מדינה שלא יודעת לטפח את האתרים ההיסטוריים שלה לטובת אזרחיה, ובמקום "לפרוש לה מרבדי גנים" היא חונקת את עצמה למוות ביציקות בטון.

    הביקור שלנו במקום, אם כן, הוא גם ביקור מחאה: לראות את הטימטום הביורוקרטי בהתגלמותו, ואז להנציח ולהפיץ אותו כדי למנוע פעולות ונדליזם דומות במקומות אחרים בארץ.

    הביקור מומלץ גם מכיוון שהוא קל ונגיש לתושבי המרכז והשפלה, ובעיקר בזכות המקום היפה, הבוסתן ששרידיו עדיין נטועים מאחורי הבית, התצפית היפה על האזור כולו וגם לטובת שבילים חביבים שעליהם אפשר לנסוע, לרכוב או לשוטט בדרך אל כפר גבירול והשדות שמקיפים אותו.

     

    dubi zakai 8

     

    כך מגיעים: מצפון ליבנה (על כביש 42) פונים לכביש 411 אשר מאגף את רחובות מדרום ומתחבר לצומת ברנר. כאשר מגיעים לכיכר שליד קריית משה פונים ימינה אל דרך עפר ואיתה עולים אל הבית היפה.

    הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad

    רשמנו לפנינו את ההתעניינות בדגם זה, ובקרוב נפיק מבחן. השאירו לנו את פרטיכם ונשלח אליכם את המבחן כאשר נפרסם אותו. 

    אם תרצו בינתיים לבחון דגם זה בעצמכם – נא מלאו את הטופס הבא:

    הזמנת נסיעת מבחן ברכב חשמלי

     

    אני, בעל/ת רישיון נהיגה מתאים, מבקש/ת בזאת מצוות TheCar לתאם עבורי נסיעת מבחן ברכב חשמלי.