שעת בוקר מוקדמת בצומת 'בית רימון'. ערפל נח על בקעת טורען, אדיש לניסיונות מן השנים האחרונות להסב את שמה, ואת שם הרכס שנמתח מעליה ממזרח למערב, לשם "תירען".
אד לבן ורך גולש מן ההר הגבוה שמשתפל במערב אל תוך עמק בית נטופה ובקעת טורען, ומקשט את הענק שנראה כמו אי כלוא בין שני עמקים. נחל יפתחאל חורץ לעצמו מסלול מפותל לאורך בקעת טורען בתוך שהוא מצייר קו תחתון לרכס, וזולג גם הוא אל בקעת בית נטופה. על קו הרקיע, ברום ההר, נטוע הקיבוץ בית רימון.
זאת שעת בוקר עמוסה. מאות כלי רכב גולשים אל הצומת מנצרת, כפר כנא ומשהד בדרכם צפונה או דרומה, ומולם סואנת תנועה שעושה את דרכה לכיוון העיר נצרת. הצומת בנוי לא הרחק מכפר כנא העתיק, אשר לפי המסורת הנוצרית שימש כרקע לנס הראשון שחולל ישו עוד בעודו נער. הברית החדשה מתארת שישו הגיע עם אימו לחגיגת חתונה של משפחת יהודית ענייה בכפר, שבה, במקום יין, הוגשו לאורחים כדי מים גדולים. ישו הפך את המים ליין והעצים את שמחת החוגגים.
אלפיים שנים לאחר מכן אנחנו יכולים לבקר בכנסיות כפר כנא אשר מנציחות את סיפור הנס ומהוות מוקד משיכה חשוב לצליינים. כפר כנא, ובקעת טורען בכלל, ידועים בזכות פירות הרימון שגודלו וגדלים באזור ושמעם יצא למרחקים, וזה גם מה שמקנה לבקעה את שמה העברי: בקעת בית רימון.
אדי הערפל מתפוגגים והר טורען זוהר כלפי המתבוננים בו עם מראה שכבות סלע שנדחסו ונראות כמו נחשי אבן שמתפתלים על המדרונות. נוף מרכז הגליל התחתון מתאפיין ברכסים גבוהים – מעין גושים מורמים מסביבתם ותחומים בהעתקים שסביבם בקעות. לרכסים מדרונות תלולים, והר טורען, ששיא גובהו כמעט 550 מטרים מעל פני הים, מתנשא לגובה של כ-350 מטרים מעל סביבתו הקרובה ולאורך כעשה קילומטרים.
הרכס מעוטר בחורש ים תיכוני צפוף של אלון מצוי, אשחר ארצישראלי ולוטם שעיר, ועל המדרונות הנמוכים צומחים עצי חרוב מצוי. בתקופת המנדט הבריטי הוכרז האזור כשמורת טבע כדי להציל את שרידי היערות שהלכו ונכרתו בידי תושבי הסביבה והרועים, אבל היער הלך ונכרת. לימים נטעה במקומו הקרן הקיימת לישראל יערות של עצי אורן.
מסלול הטיול שלנו מתחיל בשדות הירקות, ה'בלאדי', שמגודלים למרגלות הר טורען ולאורך הכביש שעוקב אחר גידולי הבעל ואז מתחיל לטפס אל מרומי הרכס. כעבר כדקה אחת של נסיעה מצמת בית רימון, על הכביש הקטן והצר שמטפס צפונה לכיוון הישוב בית רימון, יש שדה רחב בלב הבקעה. בשדה גדלים כעת גידולי בעל, ובפאתיו בנויה 'זולה' קטנה ממספר עצים שעליהם הונחה יריעה ובתוכה פוזרו מספר כיסאות.
אם בעל החלקה נמצא במקום אפשר לרכוש ממנו ירקות נפלאים, הישר מן השדה. המבוגרים מבינינו זוכרים את הטעם הנפלא של "ירקות של פעם", וכהרגלם של מבוגרים לא מפסיקים להזכיר את זה. עגבניה עסיסית, אבטיח עם גרעינים, חסה מקומטת וגסה, משמישים חמצמצים וכן הלאה.
בשדות הבקעה גדלים ירקות ופירות נהדרים שעושים את דרכם אל שווקי הסביבה ואל המסעדות של נצרת וכפר כנא. שם מוגש "סלט ערבי" אותנטי של ירקות טריים, ובדרך לשם אנחנו חולפים לצד המצוק האדיר ועל פני אלפי דונמים של שדות חקלאיים מאופק לאופק. כאן אין ניסים מדעים וכל צמח צומח בעונת השנה הטבעית שלו. עגבניות, מלונים, מלפפונים, אבטיחים, פלפלים, צמחי תבלין – כולם מניבים פרי לפי הסדר הטבעי.
חקלאי מקומי העניק לי עגבנייה "אמיתית", ישירות מן השיח, ולפתע נזכרתי איך הפרי הזה נראה: אדומה, מחורצת עם קווי אופי, כזאת שלא דומה לפירות המהונדסים והמיופייפים שברשתות השיווק. את מה שחסר ביופי מעניקה העגבנייה הזאת בטעם עשיר שמדגדג את החך.
הפלאח סיפר לי שחקלאי האזור מפיקים זרעים מן הפירות והירקות, ומעבירים אותם אל חקלאים אחרים ששומרים אותם למשך מספר שנים. בכל עונה נזרעים זרעים שנשמרו אצל חקלאי אחר והם שבים אל החלקות שבהן גדלו. כך – לדבריו – מתקיים סבב אמון בין הפלאחים. לדבריו, הצמחים שגדלים כיום הם צאצאי צמחים בני מאות שנים, ובין אם הסיפור הזה מהימן או שמא נועד לשרת אתוס כזה או אחר – בכל מקרה יש בו ערך מרגש.
החלקה שלמרגלות הרכס תחומה בכרם גדול של עצי זית ובמקשת אבטיחים שעליה גדלים כעת אחרוני פירות הקיץ, וגם אלה עשירים בטעמים שכבר לא זכורים לרוב עכברי העיר.
מסלול הטיול שלנו ממשיך וחוצה את המחלף החדש בצומת בית רימון אל תוך כפר כנא, לסיור קצר במרכז העתיק של הכפר. במסעדות השונות מגישים מן הירקות שזה עתה חלפנו ליד מקומות הגידול שלהם, ומכיוון שגם הכפר הזה, כמו כל כמעט מקום בארץ בימינו, סובל מעומסי תנועה – יש די זמן כדי להתבונן סביב על הבתים והחנויות שבנויים לצד הכביש הראשי.
כנסיות, תיירים שמצלמים את עצמם ואת האתרים העתיקים, שורת אוטובוסים אינסופית, ואז מגיעים אל האטרקציה של היום: השוק העתיק של כפר כנא, ומבנה טחנת הקמח שבנו כאן הטמפלרים לפני כ-120 שנים. דלתות הענק של הטחנה נועדו לאפשר לפלאחים להיכנס פנימה עם גמלים כדי לפרוק את שקי החיטה ולהעמיס את שקי הקמח, אבל כעת בנויה במקום חנות שבה נמכרים תבלינים נפלאים.
מכפר כנא ממשיכים על הכביש שמטפס אל העיר נצרת, וזה הזמן להקליד ב'וויז' את היעד הבא: 'כנסיית הבשורה'. בדרך לשם עוצרים בשוק נצרת, ובו אפשר לקנות את הירקות שנקטפו בשדות האזור ולהיפגש עם הסוחרים השונים. טוחן הקפה, סוחר הירקות, ומוכר הממתקים בחנות 'אלמוכתר' הוותיקה שמציעה כנאפה נוטפת מי סוכר עם כוס קפה חזק. ממשיכים בהליכה בסמטאות, בין הרוכלים, ולא שוכחים לעצור לכוס קפה מר וטעים.
אם זמננו בידינו, ומתאים לנו לנסוע לטיול בנופים המהממים של מרכז הגליל התחתון, אפשר להמשיך מנצרת אל דרך נוף טורען (או תורען, או תירען, כל אחד לפי טעמיו) – שהיא בין דרכי הנוף היפות ביותר בישראל.
כך מגיעים: מצומת בית רימון נוסעים על הכביש שעולה לכיוון הישוב בית רימון, אבל לא ממשיכים את כל הדרך אלא עוצרים בשדות שלצד הכביש. לאחר מכן ממשיכים דרך מחלף בית רימון אל כפר כנא, ומשם מטפס הכביש בתוך נוף נהדר עד לעיר נצרת. לא קל למצוא חניה בעיר, אבל צריך לכוון את ה'וויז' אל כנסיית הבשורה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
