שורה תחתונה תחילה: במקום להחליף את המכונית העירונית שלהם בעירונית חדשה בחרו אנשי טויוטה להפוך אותה למיקרו-קרוסאובר.
מי אתה 'אייגו X'?
החדשות הרעות הן שיצרניות הרכב איבדו עניין בפלחי השוק של מכוניות מיני עירוניות ושל סופר-מיני קטנות. אלה חדשות לא טובות לכל מי שאוהב את המכוניות האלה כמונו וחושב שהן מציעות מקסימום יעילות במינימום שטח כביש, וש"על הדרך" הן מספקות גם חדוות נהיגה חסרת תחרות. גם בעבר היה מדובר בפלח שוק שהציע ליצרניות הרכב מתח רווחים צנום מאד, אבל זינוק בעלויות שנגרם בגלל דרישות תקינה מחמירות בתחומי זיהום האוויר והבטיחות הפך אותו להפסדי מבחינתן. התוצאה היא שרוב השחקניות שניסו שם את כוחן (וממילא לא היו הרבה כאלה), נאלצו לפרוש, וכך – לדוגמא – הופסק שיתוף הפעולה בין פיג'ו-סיטרואן לבין טויוטה, אשר הניב שני דורות של טויוטה 'אייגו', סיטרואן C1 ופיג'ו 107/108.
מכונית המיני הזאת – שהונעה באמצעות מנוע בנזין תלת צילינדי של טויוטה, יוצרה בצ'כיה במפעל משותף לפיג'ו-סיטרואן ולטויוטה, ועל אף שהמכונית עצמה הייתה זהה – כל יצרנית עיצבה אותה באופן שונה שתאם את העיצוב התאגידי שלה. סיום השת"פ הציב את טויוטה בנקודת החלטה, ואנשיה בחרו בפתרון לא שגרתי ומעניין. במקום לסגור את המפעל ולוותר לגמרי על פלח השוק הזה הם הסיקו, כנראה בצדק, שגם אם המוצר עצמו נעלם הלקוחות שלו נשארו והם עשויים להתעניין באלטרנטיבה קרובה. הפתרון, לכן, היה לשמר את שם המותג ואת מפעל הייצור ולהחליף את 'אייגו' במכונית שתתאים לדרישות הקהל, וזאת מתוך הבנה שהקהל בימינו נוהר אל כלי רכב בעיצוב "קרוסאוברי".
אז הדור השלישי של 'אייגו' הוא כבר לא האצ'בק זעיר ונמוך אלא האצ'בק מנופח ומוגבה, והוא לא בנוי על גבי הפלטפורמה של הדור היוצא אלא על גרסה מקוצרת של הפלטפורמה שעליה בנוי יאריס קרוס. כמו כל כלי רכב שמתנפח מקטגוריה של מכונית נוסעים והופך להיות קרוסאובר גם כאן צמודה להתנפחות הזאת גם העלאת מחירים, ומבחינת טויוטה זה אמור לפתור את הבעיה המקורית שהיא מתח רווחים נמוך מידי. מבחינתנו זה אומר שאפשר לשכוח ממכוניות חדשות שעולות 60,000 שקלים.
אנשי טויוטה הזמינו אותנו אל ההשקה הבינלאומית לעיתונות שהם ערכו לאייגו X, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות לנהוג, לדבר עם צוות הפיתוח ולגלות האם היפנים הצליחו להמציא מחדש את קטגוריית המיני.
עוד ב-TheCar
נהיגה ראשונה: טויוטה יאריס קרוס
מבחן דרכים: קיה פיקנטו 1.2
ככל שמדובר בעיצוב החיצוני אין קשר או חלקים משותפים בין 'אייגו' לבין 'יאריס', למעט דמיון קל ל'יאריס קרוס' בחרטום. מעצבי טויוטה שמרו על קשר עיצובי עם 'אייגו' היוצאת, וזה ניכר בעיקר מאחור עם פנסים די דומים, ועם חלון אחורי שמהווה גם את הדלת האחורית. למרבה הצער, מעצבי טויוטה חשבו שיהיה זה רעיון טוב לשמור גם על חלונות אחוריים שאינם נגללים כלפי מטה אלא נפתחים רק כחרכים. רמז: זה לא רעיון טוב.
לזכות המעצבים יאמר שהם לא התפתו להגזים עם תוספות "כאילו שטח" והסתפקו במינימום ההכרחי שכולל "חצאיות" פלסטיק קשיח סביב תחתית הרכב, קשתות הגלגלים ותחתית הפגושים (אלה כוללים גימור כסוף דמוי מגן גחון). אייגו X נראית כמו צעצוע בזכות מידות זעירות אבל היא ממש מלא מצועצעת למראה.
אנשי טויוטה הגדילו ב-24.5 סנטימטרים מאד משמעותיים את האורך הכולל והעמידו אותו על 370 סנטימטרים, והם האריכו ב-9 סנטימטרים משמעותיים את אורך בסיס הגלגלים (עד ל-243 סנטימטרים שהם 13 ס"מ פחות מאלה של יאריס). המכונית החדשה רחבה מזו היוצאת ב-12.5 סנטימטרים (כעת 174 ס"מ), ולטובת העיצוב הקרוסאוברי הגביהו אותה ב-6.5 ס"מ ל-152.5 סנטימטרים. התוצאה היא מכונית לא מאד גבוהה אבל עם מרווח גחון של 14.6 סנטימטרים שמאפשר טיפוס סביר על מדרכות וירידה מהן. חישוקי 17 אינטש מוצעים בגרסה הבסיסית ובאירופה אפשר להזמין את המכונית עם חישוקי 18 אינטש אופציונליים אשר לא מוצעים בישראל (ועליהם התגלגלו מכוניות המבחן).
תחת מכסה המנוע של אייגו פועם אותו מנוע מוכר שהניע את אייגו/108/C1 היוצאת בשני הדורות שלה, וזה מנוע תלת צילנדרי שעבר שורת עדכונים שמאפשרת לו לעמוד בתקני זיהום האוויר העדכניים. תפוקת המנוע היא 72 כוחות סוס ו-9.5 קג"מ של מומנט שמתקבלים ב-4,400 סל"ד גבוהים יחסית. זה לא נשמע הרבה, אבל מצד שני, ה-X שוקל פחות מטונה, נתון משקל קליל שכמעט אף מכונית חדשה אחרת לא מציעה בימינו. מהנדסי טויוטה נטשו את תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת מצמד בודד שאינה אהודה בשוק שלנו, בלשון המעטה, והתקינו במקומה תיבת הילוכים רציפה. אייגו מוצעת גם עם תיבת הילוכים ידנית, אז זו לצערנו לא מוצעת בשוק הישראלי.
אייגו X מפתיעה בתחום הבטיחות עם מפרט מרשים יחסית לגודלה. בנוסף למערכת בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל מוצע היגוי אקטיבי עם תיקון סטיה, זיהוי תמרורים, תאורת אור גבוה אדפטיבית ובקרת שיוט אדפטיבית שנחשבת נדירה מאד בפלח השוק הזה. השאלה הגדולה היא אם אייגו X ישיג כוכב חמישי במבחני Euro NCAP אשר לא עושה חסד עם מכוניות מיני שנעדרות לרוב את ציוד הבטיחות שמאפשר להבטיח את הדירוג המרבי.
תא נוסעים ואבזור
מרחב הפנים נשכר מן הגידול בממדים, וזה מורגש בעיקר מלפנים ובמיוחד בזכות ממד רוחב שכבר לא כופה אינטימיות מוגזמת בין הנהג לנוסע לצידו. מרחב הראש טוב עבור נהגים בגובה של פחות ממטר ושמונים, ותנוחת הנהיגה גבוהה ו"קרוסאוברית" יחסית. במושב האחורי המצב פחות משכנע, וזאת למרות הארכת בסיס הגלגלים. שני מבוגרים ייאלצו לצופף ברכיים, אבל המצב נסבל בנסיעות קצרות. תא המטען הוגדל לנפח של 231 ליטרים , והוא שימושי לסיבוב קניות קטן. חבל שמעצבי טויוטה חסכו ובמקום מדף אחורי ראוי התקינו כיסוי בד גמיש ופחות שימושי.
לוח המחוונים קומפקטי וכולל מד מהירות אנלוגי גדול ובמרכזו צג מידע צבעוני שמספק שפע אינפורמציה בעברית. חבל רק שחלק מן המידע לא תמיד קריא בגלל גודל צנוע מידי. מדי סל"ד ודלק, עם שנתות דיגיטליות, מוצבים משני צידי מד המהירות. אלמנט בולט במרכז לוח המכשירים הוא אליפסה גדולה שבתוכה מותקן מסך מולטימדיה מקורי ומרשים ומתחתיו מוצב לוח פיקוד על בקרת האקלים. מעבר לכך אין אף דבר מתחכם בעיצוב, והנדסת האנוש טובה וברורה. פתח המיזוג המרכזי נמצא בחלקו העליון של לוח המכשירים, ממש כמו בדגם היוצא, וזה יכול להפריע ביום קיץ חם. גם צמד פתחי המיזוג העגולים והחביבים של הדור הקודם נותרו, ואלה נעים לכל הכיוונים.
גלגל ההגה לקוח מ'יאריס' והוא איכותי ונעים למגע. חבל שאי אפשר לומר את אותה דבר על שאר הפלסטיקה של תא הנוסעים, שהיא פשוטה וקשיחה. לזכותה צריך לומר שאיכות ההרכבה טובה. גימורים בצבע הרכב שוברים את אפרוריות הפלסטיקה, והמתכת החשופה בדלתות לא משדרת הברקה עיצובית אלא בעיקר שיקולי חיסכון.
איך זה נוסע?
בזכות תיבת ההילוכים הרציפה מתקבלות נסיעה ותאוצה נעימות וזורמות הרבה יותר מן הנסיעה בקיה פיקנטו או יונדאי i10 אשר מצוידות כיום בתיבת הילוכים רובוטית. אלא שכדרכן של תיבות רציפות גם כאן נוצרים הרבה מאד המולה ורעש כאשר דוחקים במנוע. זה מורגש במיוחד בגלל שהמנוע קטן וחלש יחסית, וגם בגלל מחסור בחומרי בידוד. שאון המנוע מורגש וצורם מעל 4,000 סל"ד, אבל לזכותו חשוב לומר שהוא מספק ביצועים טובים ותגובות זריזות אשר מסייעים למכונית הקטנטנה הזאת לבלוט לטובה במהירויות עירוניות. אייגו X פחות מתאימה לנסיעות בינעירוניות, שם נדרשת סבלנות: אפשר לספור 15 שניות מן הרגע שמתחילים להאיץ ועד שרואים שלוש ספרות על מד המהירות. אם מתעלמים מרעשי הכביש – הנוכחים למדי – מתקבל שיוט נסבל לגמרי במהירות 120 קמ"ש.
אגב, למרות האהבה שלנו לתיבה ידנית במקרה הזה היא לא עדיפה על התיבה הרציפה מבחינת ביצועים. בנוסף – פעולתה נוקשה ולא תמיד מדוייקת, עד כדי כך שבחירה בתיבה הרציפה עדיפה, מה גם שאנחנו ממילא מדברים על מכונית עירונית.
היגוי מהיר (2.8 סיבובים מנעילה לנעילה) וזוית צידוד טובה מאפשרים רדיוס סיבוב מרשים של 4.7 מטרים, וזה מקל על התמרון במקומות צפופים בנהיגה עירונית. למתלים יש כושר ספיגה מעולה ופעולה מאד שקטה ואיכותית, ובמהירויות נמוכות הם בולעים באופן מצוין פסי האטה, בורות, וגבנוניות. כניסה לבורות במהירות גבוהה חושפת את מגבלת השיכוך של הבולמים, אבל גם אז אין תחושה של התרסקות. לצמיגים בחתך צנוע של 65 יש חלק נוסף בתרומה לנוחות הנסיעה. איגו X לא מתיימר לספק חוויות דינמיות על כבישים מפותלים, אבל אם תיקלעו לסיטואציה כזאת תגלו שהוא מתמודד איתה בכבוד. ההתנהגות צפויה, האחיזה מספקת (למרות צמיגים צנומים) וההיגוי מדויק.
שורה תחתונה
אנחנו אוהבים מכוניות מיני בעיקר מכיוון שיש משהו מלבב בנהיגה במכונית קטנה וזריזה. בנוסף הן מספקות פתרון מעולה לתנועה עירונית עמוסה, והן גם חסכוניות בדלק בזכות משקל עצמי נמוך. טויוטה אייגו X מסמן V על רוב הדרישות של נהג או נהגת עירוני, ושימוש בפלטפורמה מודרנית בא לידי ביטוי בנוחות נסיעה טובה ויכולת דינמית מאוזנת. אפשר לסלוח לאייגו X על ביצועים דינמיים לא מסעירים, בעיקר מפני שגם הביצועים וגם תחושה מעט סגפנית בתא הנוסעים אינם חריגים לרעה בקטגוריה.
איגו X מוצע בישראל בשתי רמות אבזור. הבסיסית כוללת את כל מערכות הבטיחות ומסך מולטימדיה בגודל 8 אינטש, עם דיבורית מובנית (בהתקנה מקומית), מרימי חלונות חשמליים וחיישן תאורה. כל אלה מגיעים עם תג מחיר של 94 אלף שקים, כלומר כ-8000 שקלים יותר מאשר קיה פיקנטו או יונדאי i10 מאובזרות עם מנוע בנפח 1.2 ליטר.
תמורת 5,000 שקלים נוספים מקבלים את רמת האבזור הבכירה – וזאת כוללת בנוסף גם גג בצבע שחור, חישוקים קלים, מצלמה אחורית, פנסי ערפל ומנופים להחלפת הילוכים מגלגל ההגה. זה כבר מציב את אייגו X במחיר יקר משמעותית מדגמי המיני הפופולריים אצלנו. מצד שני – פיקנטו ו-i10 לא מעוצבים כקרוסאוברים אופנתיים ולכן אין להם נוכחות ואמירה עיצובית תואמת, ולא כל הלקוחות אוהבים את התיבה הרובוטית החד-מצמדית שלהן. מתחרה פוטנציאלית אחרת היא סוזוקי איגניס אבל זאת מכונית צרה משמעותית, נחותה מבחינת אבזור הבטיחות ובאופן מפתיע גם יקרה יותר.
