לאחר שפתרו את בעיות הרווחה, הבריאות והכלכלה בחברה הישראלית, מצאו אתמול חברי הכנסת זמן לקדם חוק חדש: בקרוב יופיע ברישיון הנהיגה שלכם גם תאריך הלידה הלועזי וגם התאריך העברי

ובא לציון גואל: חברי הכנסת התפנו אתמול (ב') מעיסוקיהם הרבים, ומצאו זמן לאשר הצעת חוק שתחייב את משרד התחבורה לציין את תאריך הלידה העברי של כל נהג ברישיון הנהיגה, וזאת בנוסף לתאריך הלועזי.

על-פי הצעת החוק, נהג שיירצה לקבל רישיון נהיגה שבו מופיע רק התאריך הלועזי, יוכל לבקש רישיון נוסף ("כפל רישיון"). להצעת החוק, שאושרה אתמול בקריאה ראשונה, היו 18 תומכים ורק מתנגד אחד – ח"כ נחמן שי, אשר הבין עד מהרה שלחץ על הכפתור הלא נכון, והביע בעל-פה את תמיכתו בהצעת החוק.

לאחר אישורה בקריאה ראשונה, תעבור כעת הצעת החוק להכנה לקריאות שנייה ושלישית בוועדת הפנים של הכנסת. אם לא תספיק הוועדה להשלים את הכנתה עד סוף יוני (כלומר, ב' בתמוז), יתכן שאישורה יידחה עד המושב הבא של הכנסת, שיחל רק בחודש תשרי (הוא אוקטובר למניינם של הגויים, מלבד בשנים שהוא נופל דווקא על ספטמבר – חודש שלעתים אפשר למצוא בו את מרחשוון או סתם חשוון).

"למעט דתות אחרות"
אחד מיוזמי הצעת החוק, ח"כ אלעזר שטרן, הסביר לחברי הכנסת שנכחו במליאה את מטרת ההצעה: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית… אחד הדברים שמאפיינים את אורח החיים היהודי הוא לוח השנה העברי… אנחנו חיים לפי לוח השנה העברי – החופשות במדינת ישראל הן לפי לוח השנה העברי, למעט דתות אחרות".

ומה באמת יעשו כל אותם בני דתות אחרות שמתגוררים בארץ ציון-ירושלים? ח"כ שטרן הרגיע את מי שחשב שהצעת החוק תכפה כעת על מי שאינם נמנים עם הדת היהודית לשנן את תאריך לידתם העברי: "ההצעה… היא לא כופה. קודם כול נאמר שהיא תחול על רישיונות הנהיגה, כיוון שרישיון הנהיגה הוא הדבר שאנחנו שולפים אותו היום הכי בקלות. הוא למעשה חליף תעודת זהות. אבל מי שלא ירצה, לא משנה מאיזה סיבה, שהתאריך העברי יהיה על רישיון הנהיגה שלו – התאריך העברי לא יהיה שם".

בזה אחר זה עלו חברי כנסת לברך את יוזמי הצעת החוק. ח"כ ישראל אייכלר, מיהדות התורה, מיהר אל בימת הנואמים במליאה: "ברכות לחבר הכנסת אלעזר שטרן, שהבין את העניין הזה, שמסמך רשמי של המדינה צריך להיות על-פי התאריך העברי. מי ייתן ותזכה גם להבין שכל החוקים שבמדינת היהודים אתה ואחרים מחוקקים יהיו על-פי התורה העברית, ההלכה העברית והמסורת העברית".

התלהבותו של ח"כ אייכלר דבקה בבן-סיעתו, ח"כ יעקב אשר: "אני רוצה באמת לשבח את הצעת החוק של חבר הכנסת שטרן… אני מצטרף באמת לדעתם של אחרים, שהיה צריך להחיל את זה בהרבה מקומות ובהרבה מסמכים רשמיים, כאלה ואחרים, כדי שכל ילד וילדה במדינת ישראל ידעו שיש גם תאריך עברי".

"לשלב מחדש בבית הספר"
גם בצד החילוני של מליאת הכנסת נמצאו מברכים ומשבחים. ח"כ מאיר שטרית, לשעבר מועמד לנשיאות המדינה, אמר "אני מברך את חבר הכנסת אלעזר שטרן על החוק. אני חושב שזה נכון להכניס את הנושא של התאריך העברי למסמכים השונים. לצערי הרב, אני מוכרח לומר בצער, שבעיקר בחינוך הרגיל, הממלכתי, מעט מאוד ילדים עוקבים אחרי התאריך העברי… זה עניין שצריך לשלב אותו בחינוך, לא רק ברישיון. צריך לחזור ולשלב מחדש בבית-הספר את התאריכים העבריים".

ח"כ דוד רותם, שאינו נמנה עם חברי הכנסת החילוניים אך הצטרף בלב חפץ לברכות שנקשרו לראשו של ח"כ שטרן, מצא גם מקום לביקורת עניינית: "יש רק בעיה אחת בחוק הזה – כאשר אנחנו רוצים להשוות בין התאריך העברי לבין התאריך הלועזי, אנחנו יוצרים כאן מצב שמי שלא ירצה את התאריך העברי יצטרך לפנות לרשות הרישוי, ואז ייתנו לו רישיון חדש, רק עם תאריך לועזי… יש פה עניין שאתה מכריח אדם לבקש שלא לרשום לו תאריך עברי, ואני מתנגד לזה. או שאתה קובע שבכל מקרה יהיו רשומים שני התאריכים, או שאתה קובע שיהיה רק תאריך אחד, אבל התאריך שיהיה רשום זה התאריך שבו אנחנו משתמשים".

ועל כך נאמר, אמן ואמן.