בסיכום שנת 2021 עלו על כבישי ישראל כ-310,000 כלי רכב חדשים (כולל יבוא אישי ומקביל), וקצת יותר מ-3% מהם הם כלי רכב חשמליים טהורים. לשם השוואה, רק 3% מן המכוניות שעלו על כבישי נורבגיה באותה תקופה מונעות באמצעות מנועי בנזין.
השנה, בתלות בכושר האספקה של יצרניות הרכב ובהשפעות הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה, ייתכן שנתח השוק של מכוניות חשמליות יכפיל את עצמו ויגיע לגזרת ה-6-7% מכלל המכוניות החדשות שיימכרו בישראל.
את הנתונים האלה כדאי לבחון מול מודל סוציולוגי שנקרא "מחזור החיים של אימוץ טכנולוגיה" (Technology adoption life cycle). כשמו כן הוא, המודל מתאר כיצד בני אדם מאמצים או מקבלים מוצר או מגמת חדשנות בהתאם למאפיינים דמוגרפיים ופסיכולוגיים. המודל פותח כבר החל בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, ומן הסתם מוסיף להתעצב במידה מסוימת בתוך כדי תנועה ככל שהטכנולוגיה עצמה מאיצה את עצמה.
באופן כללי אפשר לומר שהמודל מתאר "התפלגות נורמלית קלאסית" ומבדיל בין חמש קבוצות "אופי" של בני אדם: קבוצת האנשים הראשונה שמשתמשת במוצר חדש נקראת "מחדשים", הקבוצה הבאה מוגדרת כ"מאמצים מוקדמים", השלישית מכונה "הרוב המוקדם" ולבסוף מצטרפים "הרוב המאוחר" ו"המפגרים" (laggardes).
המודל קובע על בסיס מחקרים שה"חדשנים" הם בני אדם מבוססים יותר, משכילים יותר ומכווני סיכון, ה"מאמצים המוקדמים" הם בני אדם צעירים יותר, משכילים יותר (מן הממוצע), נוטים להיות מנהיגי קהילה, ופחות אמידים מחברי הקבוצה הראשונה. חברי ה"רוב המוקדם" מוגדרים כשמרנים יותר אך עם זאת פתוחים לרעיונות חדשים וגם הם פעילים יחסית בקהילה ויש להם השפעה על הקהילות שלהם.
לעומתם, חברי קבוצת ה"רוב המאוחר" הם בני אדם מבוגרים יותר, פחות משכילים, שמרנים למדי ופחות פעילים חברתית, ואילו ה"מפגרים" (או אולי "הנותרים מאחור") הם אנשים שמרניים מאוד, פחות מבוססים כלכלית ופחות משכילים.
מקובל לכמת את הקבוצות האלה באחוזים ולומר שקבוצת ה"חדשנים" מונה כ-2.5% מן האוכלוסייה, קבוצת המאמצים המוקדמים מונה 13.5% ממנה, וקבוצות ה"רוב המוקדם", וה"רוב המאוחר" מונות כל אחת כ-34% מן האוכלוסיה. המודל המקורי הורחב עם תיאוריה שנקראת "התהום השיווקית", וזו מניחה שהצעד הקשה ביותר "חציית התהום" הטכנולוגית הוא שלב המעבר שבין "מאמצים מוקדמים" לבין "רוב מוקדם". עם זאת, תיאוריה זאת מניחה שאם חברה (רמז: נורבגיה) יוצרת אפקט חזק ובונה מומנטום – המוצר או הטכנולוגיה הופכים לסטנדרט.
אם בוחנים את המספרים לבדם מתברר ש"אומת הסטארטאפ" הישראלית מרוחקת אפילו מן "התהום השיווקית" ונמצאת איפה שהוא בשלב האימוץ המוקדם של הטכנולוגיה, וזה מוביל אותנו הישר אל הדבר הראשון שצריך לדעת לפני שקונים מכונית חשמלית, נכון לשנת 2022.
1. ממשלת ישראל מפגרת באימוץ טכנולוגיה
כבר כתבנו ב-TheCar לא מעט פעמים אודות המדיניות הלא ברורה של ממשלות ישראל משנת 2010 ועד היום בנושא הרכב החשמלי, ואפשר לסכם את זה במשפט אחד. ממשלת "אומת הסטרטאפ" התיימרה – כולל באמצעות שורת החלטות ממשלה – "ללמד את העולם איך נגמלים מנפט", אבל נכון לשנת 2022 היא בעצמה לא יודעת איך לעשות את זה. מדובר בביזיון, פשוטו כמשמעו.
אזרח ישראלי שמתלבט האם לרכוש מכונית חשמלית בשנת 2022 ניצב בפני שוק לא בשל, עם תשתית מפגרת ודלילה של עמדות טעינה ציבוריות וקושי של ממש להתקין עמדות טעינה פרטיות. לממשלת ישראל אין מדיניות מס ארוכת טווח – והמשמעות היא שאזרחים וחברות מסחריות לא יודעים מה צפוי לקרות מבחינת מיסוי על רכב, על דלק ועל שימוש ברכב בעוד שנתיים ושלוש, שלא לדבר על טווח ארוך יותר.
לקריאה נוספת:
במשרד האנרגיה עדיין לא הפנימו את מהפכת הרכב החשמלי
2. אם אין לכם עמדת טעינה פרטית אתם בצרות
פנינו השבוע אל אלפי בעלי רכב חשמלי בישראל ושאלנו אותם מה העצה הטובה ביותר שיש להם למי שמתלבט אם לקנות כעת מכונית חשמלית חדשה (או, במשתמע, לבחור במכונית עם מנוע בעירה).
צריך להדגיש, כמובן, שכל מי שנוהג כרגע ברכב חשמלי שייך מעצם ההגדרה לקבוצת ה"מחדשים" או לקבוצת ה"מאמצים המוקדמים". צריך גם לקחת בחשבון שכמו כל מי שבחר בחירה משמעותית בחיים שלו גם בעלי רכב חשמלי נוטים ל"רציונליזציה", כלומר צורך לשכנע את עצמם ואחרים שהם ביצעו את הבחירה הנכונה.
באופן כמעט מפתיע, חלק לא מבוטל מן התגובות שקיבלנו היו "להמתין", או "לדאוג להתקנת עמדת טעינה ביתית". התגובה המייצגת והממצה ביותר מבין אלה הייתה: "אם אין לך אפשרות לעמדת טעינה בבית – חכה. יש אפשרות? למה עדיין לא קנית???"
תגובה מפורטת יותר באותה רוח: "אם יש לך חניה פרטית בטאבו ואתה יכול לחבר אותה בקלות לחשמל בדירתך אז להשתמש ברכב חשמלי יהיה לך אפילו יותר נוח מ"רכב דלק" כי לא תצטרך כל שבוע לנסוע לתדלק. בלי עמדה בחניה פרטית… אני לא אעז לומר לך כלום… תעריף חשמל מעמדות ציבוריות יהיה יותר יקר מתעריף חשמל ביתי, אך עדיין יותר זול מדלק…"
המסקנה הברורה ביותר היא שנכון לאמצע שנת 2022 – בהינתן תשתיות הטעינה הקיימת בישראל כרגע – עמדת טעינה פרטית היא כמעט תנאי בל יעבור עבור מי שרוצה לרכוש לעצמו רכב חשמלי, אלא אם יש לו פתרונות אחרים כמו אפשרות להתקין עמדה כזאת במקום עבודתו.
עבור מי שגר בבית משותף – בעלי ניסיון מציעים לכם "להכין את הקרקע" כלומר לקבל מבעוד מועד אישור עקרוני מועד הבית ומן הדיירים להתקנת עמדת טעינה פרטית. בקרוב צפוי אמנם שינוי בחוק ולאחריו לא תידרש הסכמת שאר הדיירים – ולמרות זאת עדיף לנסות את "דרך המלך" ולהסביר לשאר הדיירים שבמוקדם או במאוחר גם הם יזדקקו לעמדה כזאת.
אגב, אחת התגובות המעניינות שקיבלנו היא "להתקין את עמדת הטעינה לפני שמקבלים את הרכב", מפני שגם העברת התשתית והתקנת העמדה אורכת זמן.
לקריאה נוספת:
הממשלה תקים 300,000 עמדות טעינה לרכב חשמלי (בבריטניה)
3. טווח נסיעה וטכנולוגיית סוללה
מספר הדגמים החשמליים שמוצעים למכירה בישראל גדל מיום ליום במה שנראה לפעמים כמו קצב אקספוננציאלי, ולא מדובר רק במספר הדגמים אלא אפילו במספר המותגים של יצרניות רכב חדשות. רוב המכוניות שמוצעות אצלנו עדיין לא שוות לכל נפש במחיריהן, אלא יקרות, וחלקן גדולות מידי עבור מי שזקוק לרכב עירוני, למשל.
אבל טיפ אחד שעובר כחוט השני בין הרבה מאד התייחסויות של בעלי ניסיון הוא לא להתפשר על טווח הנסיעה, כלומר על תכולת האנרגיה בסוללה. כאשר קיימת בחירה בין שתי רמות אבזור ומחיר, ואפילו בין כלי רכב שונים של יצרניות רכב שונות – במציאות הנוכחית עדיף לבחור בדגם שמספק את גודל הסוללה ואת טווח הנסיעה הגדולים יותר.
טווחי הנסיעה של כלי רכב חשמליים משתפרים מיום ליום, בין השאר בזכות שיפור בטכנולוגיות הסוללות והפחתת המחיר שלהן בזכות הגדלת היקפי הייצור. יחד עם זאת, סוללה היא עדיין הרכיב הבודד היקר ביותר ברכב חשמלי וחשוב לוודא מה כוללת אחריות היצרן והיבואן ומה עוצמת הטעינה המרבית שהסוללה יכולה לעמוד בה. אחרי הכל, המגבלה האמיתית של מכונית חשמלית היא לא טווח הנסיעה לכשעצמו – אלא משך הטעינה לקראת הנסיעות הבאות.
4. זמני אספקה
מצד אחד, אם המתנתם כל כך הרבה זמן לרכישת רכב חשמלי לא יקרה כלום אם תמתינו עוד קצת, אבל מצד שני, אם תשאלו את מי שכבר נוהגים במכוניות כאלה, הם אומרים: "תתחילו לברך על כל קילומטר חשמלי ולתת לחשבון הבנק (שלכם) להתחיל לנשום", "לקנות!", "לקנות רכב חשמלי אתמול", "העצה הכי טובה: לא לחכות! להזמין!" או "לקנות מהר – כל יום (בלי חשמלית) הוא הפסד" וגם: "ברור! לקנות רכב חשמלי ומהר, חיסכון ענק. חויית נהיגה מדהימה וכייפית, ורצוי כמה שיותר מהר לפני העלאת המס".
הבעיה היא שגם אם גמרתם אומר לקנות מכונית חשמלית סביר שתזדקקו לסבלנות (פרק זמן שאותו אפשר למלא בהתקנת עמדת טעינה פרטית), מפני שהביקוש לחשמליות באירופה כל כך היסטרי שאין כמעט מה לספק בישראל. תוסיפו לזה את משבר השבבים והקורונה ותקבלו זמני אספקה ארוכים שעלולים להגיע ל-10 חודשים ואף יותר.
אפשר כמובן לשקול רכישת מכונית חשמלית משומשת אבל זה כבר נושא בפני עצמו וצריך לדון בו בנפרד, אבל במחצית שנת 2022 אחד מחמשת הדברים החשובים ביותר שצריך לשים אליהם לב הוא מועדי האספקה.
5. החיים עם מכונית חשמלית
מכוניות חשמליות כמעט ולא דורשות משך הסתגלות, ודאי בכל הקשור לנהיגה עצמה, אבל קיימת עקומת למידה וצריך להתרגל לחיות איתן ולהשתמש בהן. רבים מבין המייעצים התמקדו "בחיים עצמם עם מכונית חשמלית", והציעו למשל לעשות מנוי לכל חברות הטעינה שמפעילות עמדות טעינה ציבוריות ("לרכוש צ'יפים של כל חברות הטעינה – אפקון, ג'ינרג'י, EV-EDGE, סונול ועוד – זה חוסך הרבה צרות"). עצה אחרת היא "לא להגיע ל-0% סוללה כמו שאני הגעתי… לעמדת טעינה מהירה עם 0%… הרכב ירד ל 50 קמ"ש והגעתי… כנגד כל הסיכויים".
אחרי כל זאת, לפני שבכלל שוקלים לרכוש מכונית חשמלית צריך לזכור את הדברים שאיתם פתחנו: יותר מכפי ש"עמישראל" מאחר באימוץ רכב חשמלי ביחס לעמיתינו באירופה – ממשלות ישראל מפגרות בקביעת מדיניות שתעודד את השימוש ברכב חשמלי.
המסקנה, לכן, היא שלפני שקונים רכב חשמלי חשוב לדמיין כיצד ייראו החיים איתו. חשוב לבדוק את ההתאמה של רכב כזה, בתנאי מדינת ישראל 2022, לצרכים הספציפיים של הקונה, ולמרות שרוב בעלי הרכב החשמלי נשבעים ש"אפשר להסתדר", וכנראה שמכוניות חשמליות באמת מתאימות לרוב בעלי הרכב בישראל – כל אחד מכיר את אופי הנסיעות הרגיל שלו וצריך לדעת אילו שינויים יידרשו ממנו כדי להימנות על המאמצים המוקדמים ולא להישאר מאחור.
יש לכם רכב חשמלי? רוצים לשתף את המתלבטים מתוך הניסיון שלכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com ואם יש לכם רעיונות טובים אנחנו נעדכן את הכתבה.
עצומה: בעלי רכב חשמלי דורשים מהממשלה הסדרת טעינה בעמדות ציבוריות
