"הגביע הקדוש" של רבים מחסידי הבטיחות בדרכים, הוא צמד המילים "המהירות הורגת". לשיטתם, נהיגה מהירה היא הסיבה המרכזית והגורם מספר אחד לתאונות, ואם רק יאלצו את כל הנהגים לנהוג לאט הכל יהיה בסדר.
גם אנחנו סבורים שמהירות עלולה להרוג. נהיגה במהירות של 60 קמ"ש ליד בית ספר ברחוב עירוני היא "מהירות הורגת". גם נהיגה במהירות של 120 קמ"ש בכביש מפותל בידיו של נהג חסר ניסיון, עלולה להיות "מהירות הורגת".
הבעיה היא שמי שמטיף לנו ש"המהירות הורגת", לא מתכוון למהירות שכזאת. מבחינתם, גם 120 קמ"ש בכביש מהיר עם שני נתיבים לכל כיוון היא "מהירות קטלנית". הם הרי מטיפים ש"המהירות הורגת" כבר ב־110 קמ"ש בכביש החוף, בקטע שבין חדרה וזכרון יעקב. זאת, מבחינתם, ההצדקה להציב בקטע הדרך הקצר והבטוח הזה ארבע מצלמות מהירות אלקטרוניות.
אותם מטיפים, שמספרים לנו ש"מהירות הורגת", מנצלים את הידע האינטואיטיבי של כל נהג ביחס למהירות מסוכנת, כדי לקדם מדיניות אכיפה שהקשר בינה ובטיחות מעולם לא הוכח.
לאורך שנים, וגם כיום, העיסוק האובססיבי במהירות מהווה אליבי מצוין שלא לעסוק בדברים החשובים באמת, ובה בעת מסייע למי שממונים על בטיחותנו לחמוק מאחריותם לתאונות. הרי הטענה ש"המהירות הורגת" מכוונת את האשמה אל הנהג, שכן הוא זה שלוחץ על הדוושה – ולכן הוא זה שגורם לתאונה.
אבל יש לעיסוק הזה סיבה נוספת: הממשלה הקימה מערך יקר מאוד של מצלמות מהירות, וכעת יש צורך להצדיק בדיעבד השקעה של מאות מיליוני שקלים. לא פחות חשוב מכך, מישהו צריך להסביר לציבור את מאות אלפי הדוחות שכבר נרשמו לנהגים נורמטיביים, ואת מיליוני הדוחות שנהגים כאלה יחטפו בעתיד.
הדרך לעשות את זה פשוטה ומקוממת. כדי ליצור זיקה מדעית לכאורה בין בטיחות ואכיפת מהירות, עושים האחראים על שלום הציבור שימוש באמירות וקביעות כביכול מדעיות, למרות שכפי שנוכיח כאן אין להן כמעט קשר למציאות.
כאשר התחלנו בתחקיר הזה, ביקשנו לקבל את המקור למידע שמצוטט בפי מומחי בטיחות ואת הביסוס המדעי לטענותיהם. התשובות שקיבלנו חשפו חלק גדול מהשטויות שמספרים לכולנו אודות השפעת המהירות על הבטיחות.
כדאי שתכירו את השטויות האלה. כדאי שתכירו את הטענות הלא מבוססות ואת הפערים בין המציאות לבין אותם "נתונים מחקריים". למשל, כדאי שתבחנו מחדש טענה שחוקה מרוב שימוש: עלייה קטנה במהירות תביא לעלייה גדולה בתאונות, וגדולה מאוד בחומרת התאונות.
הטענה הזו מכוונת למה שנראה כמו עניין פיזיקלי פשוט – מסה גדולה כפול מהירות מופרזת שווה אסון גדול. רק תשאלו את ד"ר שי סופר, לשעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכיום המדען הראשי של משרד התחבורה. ביותר מישיבה אחת של ועדת הכלכלה של הכנסת, הפגין ד"ר סופר את ידיעותיו, והציג את הנוסחה הפיזיקלית שעומדת בבסיס הטענה הזאת.
אלא שהמציאות לא מצייתת לפיזיקה של מומחי הבטיחות. בעשרים השנים האחרונות הועלתה המהירות המרבית המותרת בחלק מכבישי ישראל ב-20 קמ"ש, ובמקביל עלתה גם מהירות הנסיעה בפועל. בתקופה זו גם עלה משקלן הממוצע של המכוניות בעשרות אחוזים. אם התחזיות המדעיות לכאורה היו מתגשמות, ספק אם מישהו מנהגי ישראל היה שורד.
למרבה השמחה, האפוקליפסה לא התממשה, והבטיחות רק הולכת ומשתפרת. תשאלו את אותם מדענים ומומחים, אלה שמפיצים סיפורי זוועה על מהירות, והם ישמחו לספר על שיפור דרמטי, שהתבטא בירידה של עשרות אחוזים במספר ההרוגים והתאונות בעשור האחרון.
בפרקים הבאים של תחקיר המהירות שערכנו נביא לכם, בין השאר, כמה מן הטענות שנטענות על-ידי אנשים וגופים שונים, בהזדמנויות שונות, אודות הקשר – לטענתם – בין מהירות לבין בטיחות בדרכים, וגם את הנתונים והמחקרים שעליהם, כביכול, הן מבוססות. המסקנה הברורה שעולה מכל הבדיקות שערכנו היא שהקשר הזה לא באמת מבוסס, ולכן כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו את מה, או את מי, משרתות "הפחדת המהירות" והאכיפה שנשענת עליה.
לפני שנתחיל במסע אל האמת אודות המהירות, הרשו לנו להוסיף אזהרה. ודאי יהיה מי שיגיד לכם שמהירות, גם אם אינה אם-כל-חטאת, היא באמת עניין מסוכן. יהיה גם מי שיסביר לכם שמאות מצלמות המהירות החדשות יתפסו רק את מי שעובר על החוק, וכל מה שנדרש מכם הוא לנסוע במהירות המותרת.
אבל כדאי שתזכרו שהמאבק נגד מצלמות המהירות נועד לשמור על החירות שלכם. זו לא חירות לעבור על החוק, אלא חירות להשתמש במרחב הציבורי ללא חשש מפני אכיפה בלתי מידתית, חירות מפטרנליזם מתנשא וחירות מענישה חסרת אבחנה של אזרחים נורמטיביים.
לא כל אכיפה היא מוצדקת, ולא כל התערבות בחיי הציבור היא ראויה. מצלמות המהירות הופכות אלפי ישראלים מדי חודש לעבריינים, מבלי שתהיה לכך תרומה מוכחת לחברה. כמי שמממנים את האכיפה ומשלמים את משכורותיהם של עשרות מומחי בטיחות, זו זכותכם לדרוש דין וחשבון.
זו זכותכם לדרוש ממי שמקבלים מכם משכורת להתמודד עם הגורמים האמיתיים לתאונות, למרות שבמקרים רבים מדובר באותם אנשים עצמם – מי ששגו בתכנון צומת, התעלמו מנקודת תורפה תחבורתית או נמנעו מלחקור את הסיבות האמיתיות לתאונה קטלנית.
אז לפני שהממשלה מקימה ומפעילה עשרות מצלמות מהירות נוספות, הגיע הזמן לדרוש הסברים. מי שמתיימר לשמור על חייכם, כדאי שיידע להסביר איך בדיוק הוא מתכוון לעשות את זה. "המהירות הורגת" או "זה עבד בצרפת" הן סיסמאות קליטות אבל אנחנו חקרנו ומצאנו שהן פשוט לא מבוססות. אלה החיים שלכם, החירות שלכם, הכביש שלכם וגם הכסף שלכם.
תעבירו את זה הלאה.
