משרד התחבורה ניסח מחדש נוהל אשר יחייב את המוסכים ואת שמאי הרכב לדווח לאגף הרכב על תאונות קשות שתוקנו. מעתה יהיה קשה יותר להסתיר מידע מרוכשי מכוניות משומשות

החל מה-1 באוגוסט הקרוב יחוייבו מוסכים ושמאי רכב לדווח לאגף הרכב במשרד התחבורה על תאונות קשות שתוקנו, במטרה שהמשרד יבצע רישום הערת אזהרה ברישיון הרכב.

הצורך ברישום כזה נובע מכך שבמצב הקיים מסתובבות על כבישי ישראל עשרות אלפי מכוניות שהוגדרו בעבר כ"אובדן להלכה", כלומר חוו תאונות קשות מאד, שוקמו, וחלקן נמכרו ללקוחות שכלל לא יודעים אודות נזקי העבר שנגרמו להן.

במשך שנים לא מעטות הופעל על משרד התחבורה לחץ מצד איגוד המוסכים וגופי צרכנות במטרה לבצע רישום תאונות קשות ברישיון הרכב, אולם במשרד עמדו בגבורה בלחץ הזה ולא נשברו.

מי שמרוויח מן המצב הקיים הם גופים שיכולים למכור את שרידי המכוניות הפגועות במחיר גבוה, כמו גם סוחרים מן הסוג הפחות הגון אשר מוכרים מכוניות משוקמות ללקוחות מבלי לספר להם את כל האמת.

לפני כשנה, בעקבות פעילות איגוד המוסכים, גופי צרכנות, כלי תקשורת, ועדת הכלכלה של הכנסת ואחרים, פרסם משרד התחבורה את "נוהל 22 " אשר חייב את שמאי הרכב ואת חברות הביטוח לרשום ברישיון של כלי רכב שניזוק קשה בתאונה, והוכרזו כ"אובדן להלכה", את המילים "אובדן להלכה".

כצפוי, יישום הנוהל גרם לצניחה משמעותית במספר כלי הרכב שהוכרזו "אובדן להלכה" אשר עלול היה להפחית מאוד מערכן בעת המכירה.

חברות הביטוח, שהיו הניזוקות העיקריות מהוראת הנוהל, טענו בצדק שהנוהל פוגע רק בערכם של כלי רכב מבוטחים מכיוון שבאלה שאינם מבוטחים לא מבוצעת הערכת שמאי והם מתוקנים ועולים לכביש בדיוק באותה המידה.

טיעון זה נכון גם לגבי חברות השכרה וליסינג אשר אינן מבטחות בדרך כלל את כלי הרכב שלהן בחברות ביטוח, ונוהגות לתקן את הרכב במוסכים שלהן ללא דוחות שמאי.

כחודשיים לאחר פרסום הוראת נוהל 22 נאלץ משרד התחבורה לבטל אותה, ומאז חיפש דרכים אחרות להשיג את אותה מטרה.

תקנה 309

כל מכונית אשר ניזוקה בתאונה באופן שנגרם לה נזק בטיחותי משמעותי מחוייבת להיבדק לאחר התיקון שלה במכון מיוחד לפי "תקנה 309 ", ומכון זה, שמוסמך לכך מראש, הוא הגוף המקצועי אשר מאשר להחזיר אותה אל הכביש.

הגדרתו של נזק בטיחותי כנ"ל היא "נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השילדה הקידמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקידמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או שינוי במיבנה הגיאומטרי של רצפת המרכב למעט נזק לחלקים הניתנים לפרוק והחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך".

משרד התחבורה יכול היה לחייב את כל המכונים שמנפיקים תעודות אישור לפי תקנה 309, כלומר את מי שבדק את איכות התיקון ואישר שהמכונית תקינה, לדווח לאגף הרכב את פרטי המכונית, ולציין הערה מתאימה ברישיון הרכב.

תחת זאת הוחלט שם על "נוהל 23" (שמחליף את "נוהל 22 שגווע לבד), והוא מחייב את כל השמאים, ואת כל המוסכים, להטביע על רשיון הרכב של כל מכונית משוקמת חותמת אדומה עם הנוסח "נזק בטיחותי תוקן ונבדק".

במקביל חייבים שמאי הרכב והמנהלים המקצועיים של המוסכים לדווח לאגף הרכב באמצעות מערכת ממוחשבת אודות ביצוע התיקון, כדי שברישיון הרכב הבא שמונפק לאותה מכונית תופיע ההערה הזאת באופן מודפס וקבוע.