גם אנשי סיטרואן, שמייצרים מכוניות היברידיות-נטענות, מבינים שבתצורה הנוכחית שלהן אלה "מכוניות בלוף" אשר משרתות את היצרניות שלהן רק בכך שהן מאפשרות להן להתחמק מייצור מכוניות חשמליות טהורות, וכפי שפרסמנו כאן הם גם מבינים שהחגיגה הזאת עומדת להסתיים. מקור הבעיה הוא הטכנולוגיה הנוכחית אשר לעולם לא מאלצת את בעלי הרכב לטעון אותם מעמדות טעינה, וזאת למרות שעם טיפ-טיפה יצירתיות אפשר היה לפתור את העניין הזה בקלות.
סיטרואן תשיק בקרוב בבריטניה "תוכנית עידוד" לבעלי היברידיות-נטענות מתוצרתה אשר מבוססת על ניטור הטעינה של כלי הרכב ומשלוח הודעות טקסט לבעלי רכב שלא טענו אותו במשך חמישה ימים ברציפות. כמובן שהמהלך הזה משווק לציבור ככזה שנועד לסייע להגנה על הסביבה ולטובת קיימות.
ההודעות, אשר נוסחו על-ידי אנשי סיטרואן, יוצגו למשתמשים ברכב על גבי מסך המגע המרכזי בגרסאות ההיברידיות-נטענות של C5 X ו-C5 'איירקרוס', וזאת בכל מקרה שבו הרכב לא הוטען במשך חמישה או עשר נסיעות. המטרה, כאמור, היא "לעודד אנשים לנקוט פעולה". כדי לצמצם את התופעה של בעלי רכב שמתעצלים לטעון אותם סיטרואן תעניק "נקודות" לכל משתמש אשר יטען את הרכב שלו באופן קבוע, ואת הנקודות האלה אפשר יהיה להמיר כדי לקבל כרטיסי נסיעה ברכבת או לזיכוי עבור טעינה בעמדות טעינה ציבוריות.
סיטרואן היא לא מותג הרכב הראשון שמודע לבעיה ופועל כדי לצמצם אותה – היא נוסעת בקוליסים שהשאירה ב.מ.וו עם תוכנית דומה שהושקה בשנה שעברה. השיטה של ב.מ.וו מעט שונה, ובה מוענקות נקודות ככל ש"הקילומטראז' החשמלי" שמבצעים בעלי היברידיות-נטענות גבוה יותר.
דובר מטעם סיטרואן אמר לאנשי מגזין הרכב הבריטי החשוב 'אוטוקאר' שמי שלא משתמשים בהיברידיות-נטענות באופן שבו היצרנים שלהם התכוונו שהוא ישתמש בו "נוהג למעשה במכונית סטנדרטית שמונעת באמצעות מנוע בעירה (אבל) עם המשקל הנוסף של סוללה כבדה ולא מנוצלת אשר מגבירה את תצרוכת הדלק ולכן היא פחות ידידותית לסביבה".
האם אפשר לאלץ בעל רכב לטעון אותו?
"תוכניות העידוד" של סיטרואן וב.מ.וו מעידות יותר מכל על נקודת התורפה של מכוניות היברידיות-נטענות: כרגע אי אפשר לאלץ בעלי רכב לטעון אותם, ולכן אין כל היגיון להעניק למכוניות כאלה הטבות מס. יצרניות הרכב מבינות שככל שהמסקנה הזאת מחלחלת להכרת הציבור, ומעוררת את הרגולטורים, כך מתקרב הקץ של הטכנולוגיה הזאת.
שאלת מיליון הדולר היא אם אפשר לאלץ את בעלי הרכב לטעון היברידיות-נטענות, וכיצד, והתשובה היא שאפשר לעשות את זה בקלי קלות באמצעות שיטה שלקוחה ממערכת טכנולוגית אחרת שנועדה לצמצם את זיהום האוויר.
כמעט כל מנועי הדיזל שהותקנו בחמש עד עשר השנים האחרונות במכוניות, במסחריות ובמשאיות באירופה מחוברים ל"מערכת חיזור סלקטיבית" (Selective catalytic reduction או SDR ) שמוכרת בשפת העם כ"מערכת אמוניה", וגם מערכת כזאת תלויה לכאורה ברצון הטוב של המשתמש. מערכת SDR אוספת את גזי הפליטה של המנוע לתוך מיכל שבו הם באים במגע עם גז אמוניה במטרה ליצור ריאקציה כימית שבה החנקן החד-חמצני "מחוזר" על-ידי אמוניה והופך לחנקן אטמוספרי.
כל עוד שמערכת ה-SDR תקינה, ויש בה אמוניה, היא מצמצמת את פליטת תחמוצות החנקן בכ-50%. אבל אם המערכת לא תקינה, או אם המשתמש ברכב לא טורח למלא אמוניה – כמות תחמוצות החנקן שנפלטת מן הרכב מוכפלת. כדי למנוע מצב שבו בעלי רכב נוסעים בלי אמוניה הותקנו בכל המערכות האלה אמצעי התראה שמודיעים לנהג שאם לא יטפל במערכת בתוך כמה מאות קילומטרים הוא לא יוכל להניע יותר את המנוע, וזה בדיוק מה שקורה.
קל מאד לאמץ עקרון דומה גם למכוניות היברידיות-נטענות באחד משני אופנים. בתסריט ה"רע" אפשר למנוע אפשרות להתנעת מנוע הבעירה הפנימית של היברידית-נטענת כעבור מספר מסוים של נסיעות – אם הסוללה לא הוטענה. בתסריט ה"טוב" אפשר שהמכונית תשדר את המידע הזה החוצה, והרגולטורים במדינות שהעניקו הטבות מס לטכנולוגיה ההיברידית-נטענת ידרשו מבעלי הרכב להחזיר למדינה את הסובסידיה שקיבלו.
בכל מקרה נראה שסלולה הדרך לרגולציה שתאלץ יצרניות רכב להתקין מערכת ניטור כזאת או אחרת בכל מכונית היברידית-נטענת חדשה כך שמי שלא יטען את ההיברידית-הנטענת שלו פשוט לא יוכל לנהוג בה.
לקריאה נוספת:
שקר ההיברידיות-הנטענות: מזהמות עד פי 12 מנתוני היצרן הרשמיים
