סאגת מצלמות המהירות א-3 מסרבת להסתיים. כארבע שנים לאחר פסק הדין העקרוני ב"תיק בדראן", שבו זיכה כב' השופט יעקב בכר את הנאשמים, ובשעה שמספר תיקים עקרוניים דומים מנוהלים במקביל, הסתיים בשבוע שעבר משפט עקרוני שהתנהל בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט בבאר שבע.

לאחר שמיעת העדים ובחינת הראיות בחר הרכב השופטים אלון גביזון, נועה חקלאי והשופט הבכיר אלון אופיר לקבוע הפוך מן ההחלטה שהתקבלה בתיק בדראן, וקבע שהוכח שמצלמות המהירות אמינות ברמה הנדרשת בפלילים. בכך הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו.

בפסק דין שאוחז יותר מ-80 עמודים החמיאו השופטים לעבודת הסניגור אך קבעו שעל אף שהוא לא הותיר אבן על אבן עדיין הוכח שהמצלמות אמינות. השופטים ביססו את החלטתם על קבלת התוצאות של יותר מ-700 ניסויים שבוצעו במצלמות אלה, חלקן ב"טכניון", לפיהן הסטייה המקסימלית בין המהירות הנמדדת למהירות בפועל קטנה מאוד, וניתן לאיין אותה באמצעות הפחתה של 5 קמ"ש מן התוצאה שמתקבלת, כפי שנעשה גם כיום כנוהל.

עם זאת, השופטים בחרו למתוח ביקורת על ליקויים רבים שנתגלו בהפעלת המצלמות ותחזוקתם. כך, למשל, נמצא שעל אף דרישה רגולטורית שמצלמה תושבת באופן אוטומטי במקרה בו לא עברה בדיקה תקופתית – נמצאה עמדת צילום שהמשיכה להנפיק דוחות במשך שלושה חודשים ללא אישור כיול. לא הוברר מה עלה בגורל דוחות אלה והאם בוטלו.

עוד נמצא שה"הסמכה" שאותה עוברים שוטרים לצורך תפעול המצלמה כלל לא כוללת מבחנים, אלא רק השתלמות שבה נדרשים השוטרים להיות נוכחים ולהקשיב. בנוסף נמצאו ליקויים באופן ההתקנה של המצלמות עצמן ושל לולאות החוטים שמותקנות על הכביש. על אף ההערות הרבות של בית המשפט, והמלצתו למשטרה לפעול לתיקון של הליקויים האלה, נקבע שאלה שנמצאו לא פוסלים את אמינות המכשיר.

יודגש שבפני בית המשפט העידו רק מומחים מטעם התביעה, בהם מר גטסונייד, הבעלים של החברה שמייצרת את המצלמות ובנו של המייסד, אבל לא העיד אף מומחה מטעם ההגנה.

עו"ד תומר גונן, אשר עומד בראש צוות הסנגורים שאחראי לזיכוי ב"תיק בדראן", ואשר מנהל בימים אלה תיקים עקרוניים אחרים בבתי משפט בארץ, מסר בתגובה על הפסיקה ש"בית המשפט הרשיע על פי החומר שהיה בפניו. לא זו בלבד שכל צוות המצלמות שמנהל את כל התיקים האחרים בארץ סמוך ובטוח שהתמונה תשתנה לאחר שתסתיים חקירת מומחה הטכניון ויוצגו ראיות ההגנה – הרי שכבר עתה ניתן לזהות פגמים משמעותיים ביותר שמעידים שהמערכת אינה אמינה ובטח לא מכויילת בהתאם להוראות היצרן.

היה זה כבוד השופט הבכיר אלון אופיר שקבע בתיק המצלמות הקודם שראוי היה לשמוע מומחה מטעם ההגנה, וכמו שזה לא נעשה אז זה לא נעשה גם בתיק הנוכחי שהתנהל בבאר-שבע. צוות הסנגורים שמכיר את המערכת על בוריה סמוך ובטוח שביתר התיקים המתנהלים התמונה תשתנה לחלוטין בהמשך ההליכים שם".

מן המשטרה נמסר ש"הכרעת הדין בבית משפט השלום בבאר שבע בהרכב שלושה שופטים קבע – מצלמת א3, מצלמות המהירות של המשטרה אמינות ומדויקות מאוד".

וזאת דעתי המשפטית

שאלת אמינות מצלמות המהירות מתגלגלת מזה כחמש שנים בבתי משפט שונים בארץ במספר "תיקים עקרוניים", כאשר המשטרה מחד, ועורכי דין מאידך, מנסים להוכיח או לקעקע אותה. לאחר ההפסד בבית המשפט בעכו יכלה המשטרה לערער על ההכרעה לבית המשפט המחוזי, אולם לו הייתה מפסידה היא הייתה סותמת את הגולל עם פסיקה עקרונית שהייתה מנחה את כל בתי המשפט לתעבורה. לכן, במקום לקחת את הסיכון, במשטרה העדיפו שלא לערער אלא לנהל בבתי המשפט לתעבורה "תיקים עקרוניים" שכל אחד מהם מוגבל בהשפעתו אך ורק למקרה שלפני בית המשפט.

כותרת ההליך בבית המשפט בבאר שבע היא אמנם ניצחון למשטרה ולמצלמות, אלא שצריך להכניס אותה לפרופורציה הראויה ולזכור שהיא לא מחייבת. חשוב גם להדגיש שבהליך הזה לא העידו מומחים מטעם ההגנה, ולא היה מי שיסתור את הראיות שהציגו מומחי המשטרה בדבר אמינות המערכת. למעשה, במקרה הזה התבססה ההגנה אך ורק על חקירה נגדית של עדי התביעה ועל עימות עם סתירות בניסויים ובממצאים.

המאבק המשפטי אודות אמינות המצלמות רחוק מהסתיים, אולם אין מחלוקת שמדובר במערכת ישנה, בת שני עשורים או יותר, שבמדינות רבות חדלו מלהשתמש בה. לאחרונה אף פורסם שהמשרד לביטחון הפנים מתכוון להחליף את הציוד הזה במערכת חדשה שמבוססת על מהירות נסיעה ממוצעת, וזה צפוי לסיים אחת ולתמיד את הסאגה המשפטית הזאת, ולהתחיל סאגה חדשה.

התקנת והפעלת מערכת אכיפה שמבוססת על מהירות ממוצעת דורשת תיקוני חקיקה, היות שנוסח החוק הנוכחי דורש שעבירת מהירות תצולם והמהירות הנטענת תתועד. במדידת מהירות ממוצעת אי אפשר לדעת באיזה רגע נעברה עבירה.