נהג הורשע בנהיגה בשכרות למרות שהוא רק ישן במכונית מונעת. סנגורו טען שאין לצפות מנהג שיישב במכונית סגורה וללא מזגן, אך בית המשפט המחוזי קבע כי "מי שיושב ברכב מונע כשהוא שיכור, עובר את העבירות האוסרות לנהוג שיכור"
ב-2 באוקטובר 2009, בשעות הערב, הגיעו שוטרים ואנשי מד"א למכונית שחנתה ברחוב יצחק שדה בתל-אביב. המכונית, שעמדה בחנייה כפולה באופן חלקי, הייתה מונעת ומאחורי ההגה ישב י' כאשר הוא שיכור כלוט. אולם, י' לא נהג במכונית – לפי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כאשר הגיעו אליו שוטרים ואנשי מד"א הוא היה "שקוע בשינה עמוקה ומתוקה". מדוע אם כן הורשע י' בנהיגה בשכרות?
השופט רענן בן-יוסף דחה בשבוע שעבר ערעור שהגיש י' נגד הרשעתו בבית המשפט לתעבורה, והבהיר כי "מי שיושב ברכב מונע כשהוא שיכור, עובר את העבירות האוסרות לנהוג שיכור". אגב, בבדיקת נשיפה שערכו השוטרים לי' התקבלה תוצאה של 885 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר – יותר מפי 3 מכמות האלכוהול המותרת על-פי חוק.
"להיכנס לרכב בחום וללא מזגן"
"הרכב היה מונע עוד לפני שהוא נכנס אליו, הוא ישן זמן רב וקשה אפילו היה להעיר אותו… איך אפשר להאשים אותו?", ניסה סנגורו של י' לשכנע את השופט בן-יוסף, "הוא עשה הכל כדי לא לנהוג. הוא לא רצה לנהוג, הוא רצה לישון… האם אדם זה היה צריך להיכנס לרכב, בחום (ו)ללא מזגן, ולשבת בפנים ולישון ברכב סגור בלי אוויר (?)". הסנגור גם טען שיש לפרש את החוק כך שהמונח "יניע" יתייחס אך ורק למצב שבו הנהג מניע בעצמו את המכונית – ולא כאשר הוא נכנס למכונית מונעת.
בזו אחר זו, דחה השופט בן-יוסף את הטענות שהעלה הסנגור בעניין ההרשעה. אלא שלמרות זאת, קיבל השופט את ערעורו של י' בעניין העונש שקיבל בבית המשפט לתעבורה: פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים, ותקופת מאסר על-תנאי ופסילת רישיון על-תנאי.
"אדם שסבור שהוא איננו בכושר מתאים לנהוג ומחנה (את מכוניתו) לשם כך ולא נוהג, הוא ראוי להערכה ולא לגינוי", הסביר השופט בן-יוסף בפסק דין שכתב בשבוע שעבר. "בוודאי שהדבר מהווה הצדקה להתחשבות בעונש. הדבר מהווה נסיבה מאוד רלוונטית וחשובה לאשמתו של המערער… הדבר מהווה נסיבות מיוחדות, המצדיקות – ואף במידה רבה – הפחתה מעונש פסילת המינימום לשנתיים".
לאחר דברים אלה, קיצר השופט בן-יוסף את עונש הפסילה לשמונה חודשים בלבד, כאשר רק שלושה חודשים (מתוך השמונה) יחולו על כל כלי רכב. סיווג הפסילה, כך הסביר השופט בן-יוסף, נועד "למנוע פגיעה יתירה בפרנסתו של המערער (י')".
