כאשר מביטים כמעט מכל זווית אפשרית ב-DB11 החדשה של אסטון מרטין, שנחשפה בתערוכת ז'נבה, ובמיוחד מלפנים – אי אפשר לפספס שמדובר באסטון מרטין אמיתית, עם כל מה שכרוך בכך.
ויחד עם זאת ניכרת לעין גם דרך עיצובית חדשה שבה בחרה החברה למכונית שאותה היא מגדירה כ"מכונית הראשונה במאה השנייה של החברה".
על אף שמירה על קווים שריריים וחסונים, המכונית נראית כעת עגלגלה יותר, מעודנת ומודרנית, עם סוג של 'אנדר-סטייטמנט' אתלטי ורזה שמשדר עוצמה רבה, והכל מתחיל כמובן בשבכה הקדמית האייקונית והמובחנת של אסטון מרטין.
על אף שחלקים במכונית, בעיקר מערכת החשמל, מבוססים כבר על שיתוף הפעולה החדש יחסית עם מרצדס, שמחזיקה ב-5% מן הבעלות בחברה, החלקים העיקריים בה פותחו על-ידי מחלקת הפיתוח של אסטון מרטין, והעיצוב הופקד כולו בידי מחלקת העיצוב של החברה, בראשות סמנכ"ל הקריאייטיב מארק רייכמן.
השבכה הקדמית האופיינית חתומה כעת משני צדדיה בפנסי LED בעיצוב מודרני, ומכסה המנוע דמוי הצדפה נראה נמוך ומתוח, ומחורר על-ידי שני חריצים אורכיים בחלקו המרכזי שקרוב לשמשה הקדמית.
כונסי אוויר צרים מתוחים מתחת לנקודת המפגש שבין קורה A לחלקה האחורי של הכנף הקדמית, מעל לקשתות הגלגלים, והאגן של המכונית, מעל לגלגלים האחוריים, מודגש ושרירי למראה.
DB11, מחליפתה של DB9, היא מכונית 2+2 GT אמיתית, גדולה, שמיועדת לנסיעות כביש ארוכות ולא רק לשעשועי מסלול, עם שני "מושבים" אחוריים קטנים אשר מספיקים להצבת מושבי ילדים, ועם תא המטען שמספק די מקום להניח בו את מה שהלקוחות באמת צריכים: תיק למקלות גולף.
אבל החלק החשוב ביותר במכונית החדשה, מבחינה זאת שהוא משדר אותנטיות גם בתוך שיתוף הפעולה הבלתי נמנע בימינו עם יצרנית רכב גדולה, הוא מנוע ה-V12 האדיר, והחדש, שאסטון מרטין פיתחה בעצמה והשיקה במכונית הזאת.
זהו המנוע הסדרתי החזק ביותר בתולדות היצרנית הבריטית האייקונית, והוא מייצר 600 כוחות סוס מתוך 5.2 הליטרים שלו שמוגדשים באמצעות צמד מגדשי טורבו כפולים – וגם זה חידוש עבור היצרנית האנגליה.
3.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש לא נחשב בימינו לנתון 'מפיל לקרשים', אבל הוא בהחלט מספיק טוב, ומי שימשיך ללחוץ ימצא את עצמו מהר מאד מגיע למהירות המרבית של 322 קמ"ש.
מנוע ה-V12 מחובר לתיבת ההילוכים האוטונומית הדי נפוצה בקטגוריית העל הזאת, מתוצרת ZF, בעלת שמונה יחסי העברה, והדיפרנציאל מוגבל ההחלקה המכאני מציע כעת – שוב חידוש מבחינת אסטון מרטין – גם בקרת פניה אלקטרונית ששולטת בהעברת הכח לגלגלים כדי למנוע אובדן אחיזה.
בתא הנוסעים ובסביבת הנהג ניכר העיצוב הקלאסי של אסטון מרטין, עם קוקפיט שמכבד ראשית לכל את הנהג, אבל יש בה הרבה מאד חידושים, בעיקר כאלה שהיינו מצפים למצוא בשנת 2016 במכונית שעולה 212 אלף דולר בארה"ב ו-2.1 מיליון שקלים בישראל, אחרי מיסים.
כאן, בתוך התא, כבר קיימת, גם אם לא ניכרת לעין, תרומתה של מרצדס למערכת החשמל והאלקטרוניקה, עם מערכת מולטימדיה שמופעלת מתוך מסך מגע ענק בגודל 12 אינטש ועם מסך נוסף, בגודל 8 אינטש, שממוקם במרכז לוח המכשירים.
אין טעם להתעכב על המובן מאליו כמו כניסה ללא מפתח, מנופי תפעול ידניים להילוכים – שממוקמים מאחורי ההגה – או לכפתור ששולט במספר "תוכניות נהיגה", ואין גם טעם לפרט את כל רשימת מערכות הסיוע לנהג, שכמותן מוצעות כיום אפילו ברנו סניק החדשה – לכן אפשר לומר פשוט שהרשימות האלה מלאות (מה גם שלקוחות אמיתיים ממילא יאבזרו את המכוניות שלהם כרצונם…).
DB11 היא מכונית רחבה, ונמוכה יותר מן ה-DB9 שאותה היא מחליפה, והיא מבוססת על פלטפורמה חדשה עם בסיס גלגלים ארוך יותר ב-6.5 ס"מ.
אורכה 474 ס"מ, רוחבה 206 ס"מ, והגובה שלה 128 ס"מ, ובהשוואה ל-DB9 היא רחבה בכמעט 3 ס"מ – ומה שחשוב יותר: מפתח הגלגלים מלפנים רחב יותר ב-7.5 ס"מ (!) ומפתח הגלגלים מאחור רחב ב-4.3 ס"מ.
חלוקת המשקל של המכונית עומדת על 51% מלפנים, וזאת לאחר שמהנדסי החברה ניצלו את הפלטפורמה החדשה כדי להתקין את המנוע מעט יותר אחורה בתוך המרכב, והשתמשו בשילוב של חלקי אלומיניום מוטבעים שמחוברים זה לזה בהדבקה בחלק מן המרכב, ביציקות אלומיניום בחלקים אחרים, ובחומרים מורכבים ופלסטיק יצוק במקומות נוספים. לדבריהם, המרכב שיצרו "קובע סטנדרטים חדשים של יחס בין משקל לקשיחות".
מבחינת אסטון מרטין חשוב יותר להדגיש את מה שלא נוכל לדווח עליו רק מתוך התבוננות במכונית החדשה – הם מבטיחים התנהגות כביש משופרת במידה רבה לאחר עבודת הנדסה מפרכת על השילדה, כמובן, וגם על מערכת המתלים וההיגוי.
המכונית מתגלגלת על חישוקים בקוטר 20 אינטש, והלקוחות חותמים, די בעל כורחם, ברית עם ספק הצמיגים הבלעדי של המכונית הזאת, בריג'סטון – שייצר עבורה במיוחד צמיגים מתאימים.
אלינו, לישראל, צפויה DB11 להגיע ברבעון האחרון של השנה, וזאת לאחר שמספר הזמנות כבר נרשמו.
