אגרת הרישוי השנתית לכלי רכב "ירוקים" גבוהה יותר מאשר אגרת הרישוי לכלי רכב מזהמים. כך גורמת אדישות פקידי האוצר והתחבורה לעיוות מס מזיק. תגובת האוצר: אין תגובה
מדינת ישראל מעוניינת לעודד שימוש בכלי רכב "ירוקים" שרמת זיהום האוויר שהם מייצרים נמוכה, ולצמצם את השימוש בכלי רכב מזהמים.
משרד האוצר יזם בשעתו ועדה בינמשרדית מיוחדת שהגתה דרכים להשיג את היעד הזה, ואף המציאה נוסחה יחידה ומיוחדת בעולם כולו ("כי מציון תצא תורה"…) לקביעת רמת הזיהום שמייצר כל כלי רכב – והערכת השווי הכלכלי של הנזקים הסביבתיים והבריאותיים להם גורם הזיהום הזה.
נוסחא זו, שבעקבותיה נולד המושג "מיסוי ירוק" אשר גרם למהפכים עצומים בתמהיל המכירות של מכוניות בשוק הרכב הישראלי, קבעה הטבה כספית גבוהה יותר (למעשה הנחה ממס קניה) ככל שהמכונית מייצרת פחות זיהום.
אלא שהטבת המס במסגרת "מיסוי ירוק" ניתנת רק פעם אחת במהלך חיי המכונית – עם תשלום המיסים בעת כניסתה ארצה ושחרורה מן המכס.
מכאן והלאה משלמת המכונית בכל שנה "אגרת רישוי", אשר מטעמים היסטוריים נגזרת אך ורק מן הערך הכספי המקורי של המכונית בעת נחיתתה בישראל: ככל שהמכונית יקרה יותר כך היא משלמת אגרת רישוי שנתי גבוהה יותר.
בכל כמה שנים יורד סכום אגרת הרישוי, אבל הפרופורציה נשמרת: מכוניות שהיו יקרות יותר במקור משלמות אגרת רישוי גבוהה יותר גם כאשר הן מזדקנות.
וכאן, כמובן, נוצר עיוות, במיוחד כאשר זוכרים שאנשי האוצר עצמם טוענים שאגרת הרישוי נועדה לפצות את הציבור על הנזק שגורם כלי רכב לתשתיות ולסביבה. באוצר אפילו מדברים מזה שנים על שאיפתם להפחית את מיסי הקניה ולהעלות את מיסי השימוש (ובהם אגרת הרישוי).
דוגמא שממחישה את העיוות הנוכחי היא אגרות הרישוי שמוטלות על מכוניות היברידיות והיברידיות נטענות, שהן בין המכוניות ה"ירוקות" ביותר שבנמצא, גם לטענת משרד האוצר.
בימים אלה החל בישראל השיווק של מיצובישי אאוטלנדר ההיברידי, אשר משלב בין מנוע בעירה פנימית שמשמש בעיקר כמאריך טווח לבין שני מנועים חשמליים. דגם זה מסוגל לנסוע כ-30 ק"מ בכח החשמל בלבד, כלומר שהוא יכול לנסוע בתוך מרכז עיר מבלי לזהם בכלל את האוויר.
אאוטלנדר ההיברידי כל כך יעיל עד שדירוג "המיסוי הירוק" שלו שם אותו בקבוצה 1, קבוצת הזיהום המינימלי, ובזכות הטכנולוגיה שלו הוא מקבל הטבת מס גבוהה במיוחד כרכב היברידי-נטען.
אלא שכמו כל המכוניות ההיברידיות מדובר בכלי רכב יקר, וגם לאחר הטבת המיסוי הנדיבה הוא עדיין עולה לצרכן 225,000 ש"ח.
כאן נכנס לתמונה עיוות המס שיוצרת אגרת הרישוי, שנגזרת ממחיר המכונית ולא מן התרומה או הנזק שלה לבריאות הציבור. דגמים קונבנציונליים של אאוטלנדר, עם הנעה רגילה, מדורגים בקבוצות זיהום אוויר 6-8, לעומת, כאמור, קבוצה 1 של הדגם ההיברידי. אלא שהדגם ההיברידי מדורג במדרגה 6 (מתוך 7) של אגרת הרישוי, לעומת מדרגה 5 שבה מדורג אאוטלנדר בנזין רגיל.
התוצאה היא שההיברידי הירוק ישלם בכל שנה 3,356 שח כאגרת רישוי, ואילו הדגם המקביל עם מנוע בנזין, שמזהם יותר את האוויר, ישלם בכל שנה רק 2,404 ש"ח. מדובר בפער של 952 ש"ח לשנה או 39.5% יותר, אם משווים באחוזים.
נזכיר שוב: אגרת הרישוי נועדה לייצג את הנזק הכלכלי שמייצר כלי רכב לתשתיות ולסביבה, הכלי המזיק פחות נדרש לשלם כ-40% יותר כסף מידי שנה, והבעיה הגדולה יותר היא שכלי רכב שנכנס לקבוצת רישוי מסוימת יבלה בה כל חייו.
מגלגלים אחריות
מי שגובה את אגרת הרישוי עבור המדינה הוא משרד התחבורה, שגם אמור להמליץ לממשלה המלצות מקצועיות בתחום הרכב, לכן פנינו לשם כדי לבדוק אם לא הגיע הזמן לשנות את השיטה.
במשרד התחבורה העדיפו לגלגל את הכדור לעבר משרד האוצר: "גובה אגרות הרישוי לרכב נקבע על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר, בהתאם למחיר הרכב.
משרד התחבורה אכן מעודד שימוש בכלי רכב נקיים. במסגרת הניסוי שמקודם כיום להפחתת השימוש ברכב פרטי, ישנה התייחסות לכלי רכב בעלי רמת זיהום נמוכה. במסגרת הניסוי, כלי רכב בעלי רמת זיהום נמוכה, ובכללם כלי רכב היברידיים, יקבלו הטבות באמצעות החזר דמי השימוש של הרכב. במידה והניסוי יצליח, הפחתת התשלום תחול על כל כלי הרכב בעלי רמת זיהום נמוכה", נאמר בתגובת דובר משרד התחבורה.
אבל אותנו זה לא ממש סיפק. שכן גם אם הניסוי יצליח מי שיהנה מההטבות יהיו רק בעלי המכוניות הצמודות – "רכבי ליסינג" או כלי רכב בבעלות מעסיקים, מאחר שרק הם מחויבים ב"דמי שימוש". מי שיש לו רכב היברידי בבעלותו הפרטית לא ייהנה מהרפורמה הזאת.
פנינו לדוברות האוצר כדי לקבל תגובת המשרד, אבל למרות פניות חוזרות ונשנות לא זכינו למענה.
