משרדי הממשלה מסבסדים את פעילות חברות האוטובוסים במיליארדי שקלים בשנה. אבל כמה כסף הן גובות מאותן חברות בגין איחורים, צפיפות ולכלוך? כל הפרטים לפניכם
רמת השירות באוטובוסים בישראל נמוכה. נדמה שאין מי שיחלוק על הקביעה הזו. דו"חות של מבקר המדינה חזרו והתריעו על רמת השירות הלקויה בתחבורה הציבורית, וגם דו"חות פנימיים של משרדי התחבורה והאוצר, שמסבסדים את פעילות האוטובוסים בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, מצביעים על רמת שירות נמוכה.
מול מיליארדי השקלים שמועברים לסבסוד התחבורה הציבורית, מטיל משרד התחבורה קנסות על חברות האוטובוסים בגין חריגות ממדדי שירות. סך הקנסות נאמד בכמה מיליוני שקלים בשנה בלבד – סכום שמתחלק בין כל חברות האוטובוסים, שמבצעות מדי שנה כ-17 מיליון נסיעות.
כמה בדיוק עולה כל איחור לחברות האוטובוסים, ומה הקנס שמטיל משרד התחבורה על חברה שאחד מהאוטובוסים שלה לא עצר בתחנה? ברשימה שלפניכם תמצאו פירוט מלא של מדדי השירות שאוכף משרד התחבורה, ולצדם הקנסות שנגבים מחברות שחורגות מהמדדים:
איחורים: 500 עד 2,500 שקלים
על-פי הגדרות משרד התחבורה, חריגה המחייבת תשלום קנס היא איחור של יותר מ-10 דקות, ורק איחור של יותר מ-20 דקות נחשב לאי-ביצוע נסיעה וגורר קנס של 2,000 שקלים. אגב, בגין איחור בקו שמשרת תחנת רכבת גובה המשרד קנס של 750 שקלים. אי-ביצוע בקו שכזה גורר קנס של 2,500 שקלים.
חריגות בנסיעה: 500 עד 10,000 שקלים
הורדה או העלאה של נוסע שלא בתחנה – אירוע המוכר לכל מי שנוסע באוטובוסים, ובמיוחד באוטובוסים עירוניים – יגרור קנס של 500 שקלים בלבד. אי-עצירה בתחנה, כפי שהוגדרה בתנאי הרישיון, תביא להטלת קנס של 1,000 שקלים, וזה גם יהיה מחירה של ביצוע נסיעה בניגוד לתנאי הרישיון (למשל, חריגה מהמסלול).
נהיגה לא זהירה – כפי שהוגדרה על-ידי המפקח על התעבורה (ולא ממש ברורה כיצד היא נבחנת) – "תעלה" לחברת האוטובוסים 750 שקלים. הקנס החמור ביותר הוא בגין אי-העלאת נוסע בעל מוגבלויות – 10,000 שקלים.
תקינות וניקיון אוטובוסים: 250 עד 2,500 שקלים
שילוט לא תקין בתוך האוטובוס יגרור קנס של 250 שקלים, בזמן שאוטובוס מלוכלך "עולה" 500 שקלים בלבד. נושאים בטיחותיים מעלים במעט את רף הענישה – אוטובוס שאינו מצויד בערכת עזרה ראשונה, או שיוצא לדרך ללא ציוד חירום וחילוץ, ייקנס ב-1,000 שקלים. הקנס הגבוה ביותר הוא דווקא בגין פרסום במיקום אסור על-גבי האוטובוס – 2,500 שקלים.
חריגות במספר הנוסעים: 1,000 שקלים
אחת הבעיות הקשות ביותר באוטובוסים, בעיקר בזמני שיא הביקוש – למשל, בשעות הבוקר – היא צפיפות בלתי נסבלת. הבעיה חמורה במיוחד בקווים עירוניים, אך גם בלא מעט קווים בינעירוניים אפשר להיתקל בה. ומתברר שעבור משרד התחבורה, לצפיפות יש מחיר קבוע: 1,000 שקלים. זה הקנס שיוטל על כל סוגי החריגות, בכל סוגי הקווים:
– 10 נוסעים או יותר בעמידה בקו בינעירוני
– 30 נוסעים או יותר בעמידה בקו עירוני (בשעת שיא)
– 20 נוסעים או יותר בעמידה בקו עירוני (בשעת שפל)
– 15 נוסעים או יותר בעמידה בקו עירוני (במידי-בוס, בשעת שיא)
קנס נוסף, בסך של 2,000 שקלים, יוטל על חברה שלא תוסיף נסיעת-תגבור במקרה שבו יוצא אוטובוס מלא מתחנת המוצא. ומה קורה כאשר האוטובוסים מתמלאים דווקא בדרך, כפי שקורה לעתים קרובות? במקרה שכזה, לא נקבע קנס לחברה שלא תוציא נסיעת תגבור.
כרטיסים ומחירים: 1,000 עד 10,000 שקלים
בכל הנוגע לכסף, נראה שמשרד התחבורה מגלה נחישות רבה יותר מאשר בענייני רמת שירות. היעדר אמצעי כרטוס גורר קנס של 1,000 שקלים, הפקעת מחיר תביא לקנס של 5,000 שקלים, וטעינת פרופיל זכאות (בכרטיס "רב-קו) בניגוד להנחיות משדר התחבורה תחייב תשלום קנס בסך של 10,000 שקלים.
אבל רגע, מי בכלל אוכף את רמת השירות?
במשך שנים ארוכות, חברת בקרה חיצונית ערכה ביקורות באוטובוסים ובתחנות הנוסעים. אמנם נמתחה ביקורת רבה על התנהלות החברה, שאף כיכבה באחד מדו"חות מבקר המדינה, אך לכל הפחות אפשר לטעון שהתקיימה סוג של ביקורת תפעולית בחברות האוטובוסים.
ליקויים חמורים בפרסום מכרז חדש לבחירת חברת בקרה חדשה (שסביר להניח עוד "יככבו" בדו"ח עתידי של המבקר), הובילו למצב אבסורדי: מי שמבצע כיום את הביקורת התפעולית בחברות האוטובוסים הם עובדי משרד התחבורה, שגויסו למשימה לאחר שבמשך כמה חודשים לא התבצעה כל ביקורת. וכך, ללא הכשרה של ממש, עובדי המשרד אמורים לבצע ביקורות מתוכננות וביקורות-פתע באוטובוסים ותחנות נוסעים בכל רחבי הארץ.
כמובן ששימוש בעובדי משרד התחבורה לביצוע הביקורות מעורר גם בעיית ניגוד אינטרסים – איך יתכן שאותו משרד שמסבסד את חברות התחבורה הציבורית במיליארדי שקלים, הוא גם זה שאמור לקנוס אותן עבור חריגות ממדדי שירות?
