שורה תחתונה תחילה:
גרסת הזאב בעור כבש של קופרה בורן מספקת את השילוב האהוב בין האצ'בק שימושית לחיי היום יום לבין חורכת אספלטים מהוקצעת. עוד הוכחה שגם מכונית חשמלית עממית יכולה לספק הנאה אמיתית מנהיגה.
מי את קופרה בורן VZ?
קבוצת פולקסווגן נדרשת לשלם קנסות כבדים כמעט על כל מכונית עם מנוע בעירה שהיא מוכרת באירופה, וכדי לצמצם נזקים עליה למכור כמה שיותר מכוניות חשמליות שמפחיתות את "ממוצע פליטות זיהום האוויר של צי הרכב".
זאת הסיבה שמכוניות חשמליות מתוצרת פולקסווגן, אאודי וסקודה הגיעו לישראל באחור ניכר ובמספרים זעומים, וזאת גם הסיבה שעד היום 'קופרה' לא שלחה אלינו אפילו יחידה אחת של 'בורן' – המכונית החשמלית הראשונה שלה. כעת, לנוכח הגדלת היקפי הייצור וקיצוץ הסבסוד הממשלתי באירופה – קופרה יכולה כבר להקצות גם לנו מכוניות חשמליות, אלא שבדיוק עכשיו עומדת בורן בפני מתיחת פנים.
בינתיים השיקה קופרה את טווסקאן החדש, שיוצע באירופה ברבעון האחרון השנה ויכול להגיע אלינו מתי שהוא בשנה הבאה, ומכיוון שלא הגיוני להשיק מכונית לפני מתיחת פנים אין צורך לעצור את הנשימה עד שנראה קופרות חשמליות מזמזמות על הכבישים שלנו.
קופרה הזמינה אותנו בשבוע שעבר להשקה הבינלאומית לעיתונות של 'טווסקאן' ושל 'בורן VZ' החדשות ואפשרה לנו לטעום מהן טעימת נהיגה (קצרה מידי) על כבישי קטלוניה הנפלאים, סביב ברצלונה שבספרד.
טווסקאן היא אולי המכונית החשובה יותר מבין השתיים אבל מכיוון שממילא נצטרך להמתין יותר מחצי שנה עד שמי מהן תנחת אצלנו בארץ – החלטנו לפתוח ולספר על גרסת VZ של 'בורן' – מפני שאלה החדשות המלהיבות שמייצגות טוב יותר את המותג 'קופרה'.
אל חלוקת הרכיבים בין הדגמים והמותגים של קבוצת פולקסווגן התרגלנו כבר מזמן, וקופרה – עוד לפני לידתה – נדרשה להידחק לחלל צר בין פולקסווגן לאאודי ולעשות את זה באמצעות עיצוב ייחודי ופניה ממוקדת לקהל חדש.
בעולם המושגים של קופרה מבטא הסימון VZ "מהירות", ואם תרצו זאת גרסת GTI של 'בורן', כלומר גרסת הביצועים השרירית והיקרה שנועדה לרגש ולהדגים יכולות טכנולוגיות. VZ צריכה לגרות את דמיונם של חובבי נהיגה נלהבים, ומכיוון שהמותג 'קופרה' מבוסס כל כולו על רוח צעירה, התלהבות, שבירת מוסכמות ואנרגיות מתפרצות – איזה דגם חשמלי יתאים יותר מ'בורן VZ' כדי לפתוח איתו את העידן החשמלי של קופרה בישראל?
בורן (הרגילה) היא הגרסה החשמלית של קופרה למכונית האצ'בק קומפקטית שבנויה על פלטפורמת MEB, ואם אתם חושבים על פולקסווגן ID. 3 אתם לא טועים בכלל. כך, בזמן שקופרה פיתחה את בורן VZ עבדו המהנדסים של פולקסווגן על ID.3 GTX שחולקת איתה את רוב המכלולים ויכולה להיחשב לתאומתה. קופרה מסמנת טריטוריה ייחודית לה בעיקר על ידי עיצוב, ואולי גם תמחור.
עיצוב, מיצוב
בשונה מרוב המכוניות החשמליות בעולם בורן לא מצהירה על עצמה שהיא חשמלית ונראית כאילו שהיא אפילו מנסה להסתיר את זה. עם שבכה קדמית פיקטיבית ובלי שמץ של טהרנות עיצובית אפשר לטעות ולחשוב שיש לה גם גרסה עם מנוע בעירה (אין לה). הדבר היחיד שחושף את הקשר החשמלי הוא מבנה מוגבה מעט ביחס להאצ'בק 5 דלתות טיפוסית.
העיצוב של גרסת VZ זוכה אצלי להערכה מיוחדת מפני שבדיוק כפי שבורן הרגילה לא עושה סיפור מכך שהיא חשמלית – VZ מצניעה תוספת של 40% בהספק המנוע ו-75% בכוח המנוע יחד עם שלל חיזוקים ושיפורים נוספים. היא לא מנפנפת בניפוחי גוף וסמלים מופרכים אלא מסתירה את העוצמה הנוספת תחת המרכב שלה.
התוצאה, בעיניי, מרהיבה: מכונית פשוטה למראה אבל חלקלקה ויפה עם סמל 'קופרה' גדול בצבע נחושת בחזית, פנסים נאים שיוצרים קריצה כובשת, ממדים שימושיים לחיי יום יום ותחושת "נמר בעור כבש" שאהובה עלי יותר מכל. VZ מסתערת על הנתיב שסללה 'גולף GTi' המיתולוגית שהמציאה את ז'אנר "ההאצ'בק החמה אך השימושית".
חלק מן ההוויה העיצובית של קופרה היא צבעים כהים, יש שיאמרו "אפלים", וגרסת VZ מופיעה עם שניים חדשים כאלה ועם שני עיצובים ספורטיביים ומאוד יפים לחישוקי הגלגלים בקוטר 20 אינטש שלה (לעומת 19 אינטש ב'בורן' הרגילה). התוצאה עוצמתית ורק מביני עניין יוכלו לדעת שמדובר ב"האצ'בק חמה". מבחינתי הם גם היחידים שצריכים לדעת את זה.
המיצוב הסופי של בורן VZ בישראל ייקבע רק בעוד חצי שנה עד שנה, כלומר ממש בסמוך לנחיתתה אצלנו, מפני שכל כך הרבה דברים קורים כאן כל חודש וכל שבוע עם אינסוף דגמים חדשים שנוחתים עלינו מכל כיוון.
מתחרות טבעיות של בורן VZ צריכות להיות מכוניות כמו אבארט 500e ו-MG4 XPower, שני דגמים שמיוצגים על-ידי יבואניות עם מסורת ארוכה של שיווק דגמים חמים, וגם איוניק N5 שהיבואנית שלה פחות מתעניינת בתחום הזה.
אלא שקהל חם הרבה יותר חשוב לקופרה מאשר לרוב מותגי הרכב בישראל ולכן, כאשר חושבים על המיצוב של קופרה צריך ואפשר לצפות להתייחסות יותר רחבה מאשר רק למחיר של הדגם. בסוף היום תימדד ההצלחה של VZ רק בסוף שנת 2025, אולי אפילו ב-2026, כאשר נספור כמה מכוניות כאלה קיבלו רישוי צהוב. מאליו מובן שמאוד מוקדם, עד כדי בלתי אפשרי, לדבר כבר מעכשיו על מחירים ומתחרים.
עיצוב פנים, שימושיות
יש מכוניות שכובשות אותך באמצעות אלמנט עיצובי בודד ובמקרה של בורן VZ אלה מושבי CUP Bucket, וקשה לחשוב על ניגוד גדול יותר בין ההגדרהbucket" seats" – "מושבי דלי" ששורשיהם מגיעים אל תחילת עידן המכונית המודרנית – לבין העיצוב הסופר ספורטיבי של המושבים של VZ.
המושבים לא רק נראים מיליון דולר אלא גם מספקים תמיכה מושלמת לגוף, וזאת בלי לענות את הנהג בעינויים סינים אכזריים: קל לצנוח לתוכם, קל להישלף מהם, והם מחזיקים את יושביהם בדיוק במקום שבו צריך להימצא בזמן נהיגה.
כמי שאוהב לנהוג בתנוחת נהיגה גבוהה, ומכיוון שלאורך כל ההשקה דילגתי בין הבורן לטווסקאן, הרגשתי מאוד בנוח ב-VZ. מי שאוהב לנהוג מתוך מעמקי תא הנהג עלול למצוא את עצמו בפוזיציה פחות טבעית עבורו. ככלל – שפע אפשרויות כיוונון מאפשרות תנוחת הנהיגה טובה.
שאר סביבת הנהג ותא הנוסעים קצת פחות מרשימים, וזאת למרות שהפלסטיקה, חומרי הדיפון, וחיפויי הבד איכותיים ואיכות ההרכבה גבוהה. החלק הראשון שמפריע, ולא מאוד שונה מן המקובל בקבוצת פולקסווגן באופן כללי, הוא תחושה מינימליסטית: זה לא מגיע למחוזות הסגפנות אבל העיצוב הכללי כהה ומאוד פשוט ביחס לזיקוקים שמקדמים אותך בכל רכב סיני בן ימינו.
מסך המגע של גרסת VZ משתרע לרוחב 12.9 אינטש והוא גדול מזה של בורן הבסיסית. הרזולוציה שלו טובה ואנשי קופרה מספרים שמערכת ההפעלה היא המעודכנת ביותר. אבל חלק מן הסמלילים קטנים מידי ולא תמיד מגיבים לנגיעה הראשונה, ותפריטים – באשר הם תפריטים על גבי מסך מגע – פוגעים בריכוז של הנהג בעת נהיגה, וזה לא טוב.
המולטימדיה מאפשרת שיקוף אלחוטי של אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי לסמארטפונים, ולמרות שלא הפעלתי את מערכת השמע ולא אוכל להעיד על איכותה – אנשי קפרה התקינו שם מערכת חדשה עם 10 רמקולים מתוצרת Sennheiser.
בורר ההילוכים הועבר אל ידית מעט מסורבלת שממוקמת מאחורי גלגל ההגה ולא הרחק ממנו ממוקמים שני מנופים שבאמצעותם אפשר לשלוט בשלוש רמות הרגנרציה (האטה משיבת-אנרגיה בעזרת המנוע החשמלי). בתחתית של גלגל הגה נעים למגע ממוקמים שני כפתורים גדולים. השמאלי בורר בין מצבי נסיעה ומאפשר להגיע ל"מצב קופרה" החזק והנחוש ביותר, והימני מדלג לשם בלחיצה אחת.
מסביבת הנהג של בורן נעדרים כפתורים פיזיים שנעלמים במהירות מרוב המכוניות החדשות, וזה רע. רוב ה"כפתורים" שכן מותקנים הן מן הזן הרגיש למגע – למשל בקרת האקלים. הפקדים שעל ההגה רגישים באופן מיוחד וזה מתכון להפעלה בלתי רצונית. כל שאר הפונקציות מופעלות ממסך המגע המרכזי וזה מסיח דעת.
העובדה שהמגמה הזאת התהפכה כעת עדיין לא באה לידי ביטוי מספק כאן: תפעול פונקציות מרכזיות, ואפילו תפעול התאורה, לוקה בחסר. אמנם קל יחסית לנתק את מערכות הסיוע לנהיגה אבל ראשית לכל הן לא מתנתקות לגמרי, וחוצמזה – בהתאם לתקינה צריך לחזור על הפעולה הזאת לאחר כל כיבוי והתנעה של הרכב.
שדה הראיה קדימה מצוין אבל באופן כללי מתקבלת תחושת ישיבה בקרוסאובר עם שדה ראיה מוגבל לאחור, במיוחד לצדדים בגלל הקורות האחוריות הרחבות.
המרחב הפנימי של בורן VZ דומה לזה של פולקסווגן גולף וזה אומר שמבחינת מרחב כתפיים ורגליים יחושו שני נוסעים ארוכים די בנוח במושב האחורי גם אם לפניהם יושבים שני אנשים גבוהים. מרחב הראש מעט פחות מרשים.
נפח תא המטען, 385 ליטר, סביר למכונית האצ'בק ומעוצב פחות או יותר כמו זה של גולף, כלומר שהוא יספיק למטלות משפחתיות יומיומיות כמו הובלת הקניות השבועיות או אפסון עגלת ילדים קטנה.
התנהגות כביש, נוחות
הגענו לסעיף החשוב ביותר במבחן הזה, ואל הכבישים המתאימים ביותר כדי לבחון אותו. בעוד שנתיבי ההשקה של טווסקאן הוליכו על גבי מגוון דרכים משדה התעופה של ברצלונה אל המרכז של סיאט וקופרה ב'מרטורל' – הנתיבים המפותלים שהוקצו ל-VZ יצאו ממרטורל לכיוון "ההר המשונן" – 'מונסראט' – אשר מזדקר לגובה רב במרחק של כ-50 קילומטרים צפון-מערבית לברצלונה.
עמיתי אלי שאולי ואני, בהיותנו ישראלים, שידרגנו את התוכנית של קופרה ונטלנו במקביל את שתי כוכבות האירוע לכבישים המפותלים. בתוך כדי החלפות בינינו קיבלנו פרספקטיבה טובה יותר על ההבדלים בין השתיים.
גרסת טווסקאן שהוצגה לעיתונות היא הדו-מנועית והחזקה ביותר במבחר שיוצע, והיא תקבל כאן בקרוב את החשיפה והכבוד שמגיעים לה. ל-VZ, לעומת זאת, יש רק מנוע אחורי אבל לו הוצע לי להישאר אחרי המבחן רק עם אחת מהן – הייתי משאיר אצלי את VZ.
מוקדי המשיכה של VZ רבים אך אפשר להתחיל בכך שהיא מונמכת מעט ביחס ל'בורן' הרגילה (1 ס"מ מלפנים, 1.5 מאחור) ובולמי הזעזועים הסטנדרטים שלה אדפטיביים עם שיכוך שמשתנה בהתאם לבחירת הנהג ולתנאי הנהיגה.
מהנדסי קופרה חיזקו את מוטות הפיתול, השקיעו רבות בתחושת היגוי חדה וכבדה, השקיעו במערכת הבלימה והלבישו את הגלגלים הקדמיים והאחוריים בצמיגים מגומי משובח ובמידות שונות (215/45 מלפנים 235/40 מאחור). התוצאה היא רמת אחיזה מרשימה ביותר ותגובת היגוי מהירה שמעודדת כניסה ויציאה מהירות לפניות.
שלושה מן האתגרים המשמעותיים שניצבים בפני כל בוני המכוניות החשמליות הם התמודדות עם המשקל הרב – שתי טונות במקרה של בורן VZ, יצירת היגוי מתקשר וישיר, והקניית תחושת בלימה רגישה למערכת בלמים שחייבת לבצע את רוב מלאכתה באמצעות רגנרציה ולאו דווקא על-ידי הבלמים עצמם.
מהנדסי קופרה לא ניצחו את שלושת האתגרים האלה אבל בוודאי רשמו התקדמות חשובה ומאוד מעודדת מפני שהיא מציתה את התקווה לנהוג במהרה בימינו במכונית חשמלית עממית מהנה לנהיגה.
הבלמים של קופרה VZ לא מתקרבים לתחושת הבלימה של גולף GTi ונדרשות מספר בלימות כדי להתרגל אליהם, אבל הם מספקים את אחת התחושות היותר מדויקות, חזקות וטובות שחווינו במכוניות חשמליות שאינן מכוניות פרימיום קיצוניות.
חלק ניכר מן המסלול התפתל בעליות לכיוון מונסרט, וזה כביש שכבר טחנו לאורך השנים שוב ושוב עם לא מעט דגמים מהנים לנהיגה. בשנים האחרונות נסלל האספלט מחדש והוא מספק רמת אחיזה שאפשר להתקנא בה, ויחד עם כושר ההצמדה של הגומי המעולה, והכוח הרב של המנוע, לקחה אותנו בורן במעלה ההר במהירויות ובתאוצות מעוררות השתאות.
השלדה טובה והמכונית משדרת מסר קשיח ומגובש, בלי חריקות והיסוסים, כזאת שלועסת בקלילות את הכוח הרב שהמנוע מספק ב"מצב קופרה". ההנעה האחורית משחררת את הצמיגים הקדמיים להתעסק במה שחשוב באמת, וכך מתקבלת תחושת אחיזה נהדרת מלפנים, מה שמשרה ביטחון רב לתקוף פניות בלי היסוס.
החלק האחורי נותר יציב, אולי אפילו יותר מידי יציב: בהיעדר דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה ועם אלקטרוניקה שעובדת גם לאחר שמנתקים ממנה לכאורה את הבקרות אפשר לשרוף קצת גומי אבל אי אפשר להגזים עם היגוי יתר ולחשוב בטעות שנוהגים בסיאט ליאון 'קופרה'. על אף שהכבישים צרים מאוד ומנוקדים בהרבה מאוד פניות עיוורות – היגוי מדויק, אחיזה מצוינת, שליטה מעולה בגלגול הגוף ובשיכוך ההחזרה, ותחושת בלימה חזקה – מקנים לנהג המון ביטחון.
בין כניסה לפניה אחת לאחרת במהירויות מרשימות קל לפעמים לשכוח שאנחנו מטיסים משאית קטנה ששוקלת שתי טונות, אבל כאשר נזכרים בזה זה רק מגביר את ההשתאות. VZ מתגמלת ומהנה את הנהג אבל היא לא "חדה כתער", ויחד עם זאת אי אפשר היה להסוות את החיוך על הפנים.
מוזר לומר את זה אבל "למרבה הצער" לא יצא לי לנהוג עם VZ על אספלט משובש וצריך לקחת את זה בחשבון כשמדברים על רמת הנוחות שהמכונית מספקת. בסך הכל, למרות חישוקי 20 אינטש גדולים, מהלך מתלים קצר למדי וצמיגים נמוכי חתך – מתקבלת תחושת נוחות טובה, מן הסתם גם בזכות בולמי הזעזועים המתוחכמים.
המכונית יותר סואנת מטווסקאן אבל שקטה מאוד באופן כללי, וגם זה תורם לנוחות, וכאשר התקרבנו למרכז של קופרה במרטורל היה קל מאוד "לעשות סוויטש" ולעבור במהירות ממוד קרבי לנהיגה יום-יומית מנהלתית.
שתי לחיצות על הכפתור השמאלי שעל ההגה מחזירות אותך למצב "נוחות", וכיול המצערת מטופף את המכונית כנופת צופים של מי שלא מבינה על מה כל המהומה ואיך היא קשורה לכל הניידות שמהבהבות מאחוריה.
מנוע, ביצועים
האצ'בק חמה זקוקה ללב חם, ובאחוריה של קופרה בורן VZ מוטמן מנוע חשמלי סינכרוני עם מגנט קבוע שמעביר 326 כוחות סוס וכ-56 קג"מ של מומנט אל הגלגלים האחוריים.
שני הנתונים מרשימים אבל המשמעות של 56 קג"מ של מומנט, 75% יותר ממה שמספק המנוע של בורן הסדרתית, היא תחושת תאוצה הרבה יותר מרשימה מכפי שאפשר לשער מנתון תאוצה של 5.6 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. מהירותה המרבית של VZ מוגבלת ל-200 קמ"ש, וזאת מגבלה שמוצבת 40 קמ"ש גבוה יותר מעל בורן הרגילה.
התחושה, בחיים על הכביש, היא של דחיפה מרשימה ושל תגובת מצערת מדויקת ונמרצת מאוד – והאמת שקצת קשה להתרגל לתאוצה כזאת כשהיא נמסרת כמעט בלי שום צליל או רעש מכיוון המנוע.
טווח נסיעה, וטעינה
על הנייר VZ יכולה להשיג טווח נסיעה של בין 508 ל-599 קילומטרים בין טעינות, ויכול להיות שנזירים בודהיסטים באמת יצליחו להשיג את הנתון הזה בלי ללכת חלק מן המרחק ברגל. על הנייר עומדת תצרוכת האנרגיה של בורן VZ על בין 14.7-17.3 קילוואט ל-100 קילומטרים, אבל במחשב הדרך שלנו – ברגעים הבודדים שטרחנו להציץ בו – ראינו 22 ו-28 קילוואט ל-100 קילומטרים, תלוי באיזה שלה.
קשה לחשוב על מישהו שירכוש לעצמו בורן VZ כדי לנצח תחרויות חיסכון בחשמל אבל גם טווח נסיעה של 300 או 350 קילומטרים צריך להספיק להתנהלות מהירה ולכל צורך מעשי, במיוחד אם יש בסביבה עמדות טעינה פנויות שיכולות לספק לה קצב טעינה של 185 קילוואט.
סוללת ה-79 קילוואט שעה (84 ברוטו) אמורה להיטען מ-10% ל-80% תוך פחות מחצי שעה, כך מבטיחים הספרדים.
בטיחות, אבזור
בורן קיבלה ציון מרבי של 5 כוכבים במבחני הריסוק והבטיחות של Euro NCAP עם ציון טוב במיוחד בסעיף הגנה על מבוגרים, וכמתבקש בימינו היא מאובזרת עם כל מערכות הבטיחות המקובלות כמו בלימת חירום, זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים, סיוע בשמירה על מרכז הנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, צג עייפות נהג וזיהוי תמרורים.
רמת האבזור הבסיסית, לפחות בחו"ל, כוללת פנסי LED (לא מטריקס), בקרת אקלים רב אזורית, חישוקי 20 אינטש ייחודיים לה, תצוגה עילית, מושבים מתכווננים חשמלית, חימום למושבים ולגלגל ההגה.
מעניין במיוחד שבחלק ממדינות אירופה מוצעות 5 שנות אחריות או עד 150,000 קילומטרים, וכמובן 8 שנות אחריות לסוללה החשמלית, ואם יוחלט ליישם את זה בישראל זה יהיה שובר שוויון.
שורה תחתונה
קופרה בורן VZ חשובה לקופרה מפני שהיא מזקקת את המהות של המותג והיא חשובה לנו מפני שהיא מעוררת תקווה: בעידן שבו הנעה חשמלית הפחידה את חובבי הנהיגה קופרה מספקת חוויית נהיגה דינמית ומהנה, ביצועים מרשימים, ויישום מוצלח של טריקים שלוטשו במשך עשורים על-ידי ההא'בקיות האירופאיות החמות.
החותם של VZ הוא שילוב בין שלדה קשיחה ומתלים מחוזקים לבין מנוע חזק, תא נוסעים מכבד עם מושבים נהדרים ועיצוב חיצוני ייחודי ונעים שלא נזקק לגימיקים כדי לבלוט בשטח.
