Ad

פרצופה של המדינה: משרתי הציבור הם אדוניו

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

באחד מדו"חות הביקורת החמורים שפורסמו בשנים האחרונות, מצביע מבקר המדינה על ליקויים קשים .בהתנהלותה של חברת נתיבי ישראל – חברה ממשלתית שאחראית על פרויקטי תשתית בהיקף של מיליארדים רבים של שקלים. "יש לחזק את תחושת הציבור כי משרתי הציבור עושים את מלאכתם ביושר ובניקיון כפיים", קורא המבקר למנהלי כל החברות הממשלתיות

"החברה ומנכ"ל החברה פעלו במקרים רבים בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות שהותקנו מכוחו, בניגוד לתקנות החברות הממשלתיות, בניגוד להוראת רשות החברות הממשלתיות, בניגוד לנוהלי החברה עצמה ובניגוד לכללי מינהל תקין". כך, במשפט אחד, מתאר מבקר המדינה, יוסף שפירא, את הממצאים העולים מדו"ח מיוחד שפורסם אתמול (ד') ואשר עוסק בליקויים חמורים במיוחד בהתנהלותה של חברת נתיבי ישראל – חברה ממשלתית שנתונה לפיקוח של משרדי התחבורה והאוצר ומקבלת מקופת המדינה תקציבי עתק של מיליארדי שקלים בשנה.

בדו"ח המבקר אפשר למצוא את כל החוליים המוכרים של חברות ממשלתיות: מינוי מקורבים, חשש לניגודי עניינים, התעלמות מכללי מינהל תקין ובזבוז כספי ציבור. ביקורת חריפה במיוחד נמתחת נגד מנכ"ל החברה, שי ברס, שמונה ב-2010 על-ידי שר התחבורה, ישראל כץ, ואשר התפטר ב-2014 לאחר שהועברה לעיונו טיוטת דו"ח המבקר. מהדו"ח עולה פגיעה קשה באמון הציבור ובמשאבים ציבוריים, ולא בכדי קורא מבקר המדינה לכל החברות הממשלתיות להפיק לקחים מידיים מהביקורת שעלתה נגד חברת נתיבי ישראל.

"יש לשמר ולחזק את תחושת הציבור כי משרתי הציבור אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, ביושר ובניקיון כפיים", כותב המבקר. "מן הראוי שהלקחים העולים מדו"ח ביקורת זה יילמדו בכלל החברות הממשלתיות, וכי בעלי התפקידים הבכירים בחברות אלה, שומרי הסף ומערכות הבקרה שלהן יפעלו למנוע מבעוד מועד כשלים חמורים כמו אלה שנמצאו בחברת נתיבי ישראל".

מכרים ותיקים ודיונים פנימיים
על-פי דו"ח המבקר, המנכ"ל "פעל לכך שהיועץ המומחה שאתו תתקשר החברה לצורך בדיקה בנושא מחלוקות בינה ובין קבלנים יהיה מהנדס שאותה הכיר היכרות קודמת". בדו"ח מובהר כי ההתקשרות עם היועץ הייתה לא תקינה, ונעשתה לכאורה בניגוד לתקנות חוק חובת המכרזים ונוהלי החברה.

אולם, לא רק דרך המינוי הייתה בעייתית. עצם מינויו של יועץ חיצוני לתפקיד כה רגיש בחברה הממשלתית מעורר תמיהה: המחלוקות בין נתיבי ישראל לבין קבלנים נוגעות לסכומים שמגיעים לעתים לעשרות מיליוני שקלים, ולכן נדרשים הליכי ביקורת פנימיים ומאוזנים, שיבטיחו את התקיימותו של הליך מנהלי תקין.

לדברי מבקר המדינה, אותו יועץ "דן בדרישות… אשר הועברו אליו לראשונה בלא שקדמו לכך דיונים… (של) הגורמים המוסמכים לעשות בקרה ראשונה בעניין זה בהתאם לנוהלי החברה… כתוצאה מכך נעקפו לכאורה הגורמים המוסמכים והמורשים בחברה, ואת הסכום שבמחלוקת פסק גורם שאינו מוסמך לכך ובלא שהתקיימו הבקרות הנדרשות".

בהמשך הדו"ח מצביע המבקר על התנהלות בעייתית של המנכ"ל בדיונים שעסקו בחוות דעת שהגיש היועץ: "בדיון ועדת המכרזים, אשר נסב על אישור תשלום לקבלן בהתאם לחוות הדעת של (היועץ, ש.ה) לא אפשר המנכ"ל ל'שומרי הסף' בחברה – היועץ המשפטי וסמנכ"ל הכספים שלה, להביע את דעתם בחופשיות ולהציג עמדות שונות משלו, ולא אפשר ביצוע דיון חופשי בדעות הנוגדות את עמדתו… אופן תפקודו של המנכ"ל אינו עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין… החברה סמכה ידה על חוות הדעת (של היועץ) בלא שהגורמים המקצועיים הפנימיים בחברה בחנו אותה כמתחייב".

חשש לניגוד עניינים וסוגיות מס
היועץ החיצוני, אותו הכיר ברס בזמן כהונתו כמנכ"ל חברת נתיבי איילון, הועסק בשני תפקידים במקביל בחברת נתיבי ישראל, ובין התפקידים התקיים חשש לניגוד עניינים מובנה. בכובעו האחד, ערך היועץ חוות דעת בנוגע למחלוקות כספיות בין החברה וקבלנים, ובכובעו האחר שימש כיו"ר ועדת החריגים של החברה, שדנה בעבודות חריגות של קבלנים. למעשה, למרות שוועדת המכרזים של חברת נתיבי ישראל קבעה שהיועץ יהיה מנוע מלעסוק בכל תחום זולת עיסוקו כיו"ר ועדת החריגים, המשיכה החברה להעסיק אותה גם כיועץ לבחינת דרישות הקבלנים.

"החשש לניגוד עניינים בין שני תפקידיו של (היועץ) לא טופל על-ידי החברה", מבהיר מבקר המדינה בדו"ח, "(הוא) פעל בחברה הן כיועץ והן כיו"ר ועדת חריגים, העוסק במגוון רחב מאוד של נושאים. החברה לא פעלה למנוע את החשש להימצאותו במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להחלטת ועדת המכרזים ובניגוד לנוהל 'ניהול הוועדה למניעת ניגוד עניינים'".

וזה עוד לא הכל: אותו יועץ חיצוני הועסק במקביל גם בחברה קבלנית שהועסקה על-ידי חברת נתיבי ישראל. על-פי דו"ח המבקר, "אי קיום חובתה של החברה לבדוק חשש לניגוד עניינים במסגרת העסקתו של (היועץ) הוביל לכך ש(הוא) פעל במצב של חשש לניגוד עניינים בחברה, כשבאותה תקופה (הוא) עבד עבור חברה קבלנית גדולה שנתיבי ישראל העסיקה אותה וכן חברות-בנות שלה וחברות הקשורות אליה".

עבור תפקידיו בחברה הממשלתית קיבל היועץ סכום של כ-3.5 מיליון שקלים בתקופה של פחות משנה וחצי, כאשר בחלק מהחשבונות שהגיש לא פורטו שעות העבודה או השירותים שבגינם נזקפו לזכותו תשלומים. בנוסף, מדו"ח המבקר עולה שגם דרך ביצוע התשלומים הייתה בעייתית: "אף שהחברה חתומה על הסכמים עם (היועץ) עצמו, בפועל כל התשלומים ששילמה החברה עבור שירותיו… שולמו לחברה בבעלותו ולחברה בבעלות בנו… החברה שילמה לא למי שהתחייבה כלפיו בחוזה, ולא למי שסיפק את השירות בפועל – על כל המשתמע מכך, לרבות סוגיות מס".

  • Ad
  • Ad
  • Ad