העיר תל אביב הצטרפה ביום חמישי האחרון אל 25 מרכזי המחקר והפיתוח של קבוצת מרצדס ברחבי העולם, ובתוך כדי כך שטחו בכירי החברה חזון לפיו גם בעידן הדיגיטלי שאליו אנחנו מתגלגלים כעת, שבו יהפכו מכוניות לחלק מן "האינטרנט של הדברים", יהיה ערך מיוחד לתחושת הפרימיום.
לרגל חנוכת מרכז עצבים חדש של חטיבת המחקר והפיתוח של יצרנית הרכב הוותיקה בעולם, בבית משרדים חדש על גדת האיילון בתל-אביב, הגיעה לישראל קבוצת המנהלים הבכירים ביותר בארגון, בראשות ד"ר דיטר זטשה, יו"ר מועצת המנהלים של דיימלר בע"מ – קבוצת האם של המותג מרצדס, והמנכ"ל של חטיבת המכוניות שלה, וכן אולה קולניוס חבר מועצת המנהלים של דיימלר והאחראי על המו"פ במרצדס.
דיימלר-בנץ שכרה קומה שלמה ב"בית אלון", שהוקם לאחרונה ברחוב יגאל אלון בתל-אביב בסמוך לבניין שבו שוכנים משרדי 'גוגל' ישראל, והקימה בו "מרכז מחקר ופיתוח" בראשות הגב' עדי אופק. בשלב ראשון יועסקו במרכז התל-אביבי 25 עובדים בלבד, לכן נראה שמדובר ב"מוצב קדמי" של החברה שמטרתו לקרב את מחלקת המו"פ של הארגון אל סצינת ההי-טק המקומית בישראל, ופחות במקום שבו תבוצע עבודת פיתוח של ממש.
לשם השוואה, לדברי קולניוס למרצדס יש 25 מרכזי פיתוח ב-11 מדינות ברחבי העולם ("אנחנו נמצאים בכל אזור זמן, זאת חברה שלעולם לא ישנה"), ואלה מעסיקים בממוצע כ-640 עובדים בכל מרכז (או 16,000 בסך הכל).
אנשי מרצדס גם לא המתינו להקמת מרכז העצבים החדש ובשנים האחרונות כבר יצרו קשר עם כמה עשרות חברות ישראליות שמתוכן בחרו לנהל מו"מ מול מספר מיזמים. בנוסף לכך השקיעו השקעות בהיקף של מאות מיליוני אירו בשתי חברות ישראליות – 'ויה' ו'סטורדוט'.
מרצדס מצטרפת כעת למספר גורמים מובילים בתעשיית הרכב העולמית אשר מפעילים בישראל פעילות עצמאית, הוותיקה בהם היא חברת ג'נרל מוטורס, וכדי להבין מה בדיוק הם מחפשים אצלנו היה מעניין להקשיב לכמה מן הניואנסים בדבריהם של ד"ר זטשה ושל קולניוס. שני הבכירים החמיאו כמובן למארחים ועינגו את האוזן הישראלית בסופרלטיבים אודות האווירה המקומית והמקום המכובד שתופס ההי-טק שלנו בעולם (זטשה: "מאד מתרשם מן האטמוספירה של תל-אביב", "מאד מתרגשים מן הערך שיביא לנו הסניף הזה"), ובין השורות הבהירו לאן מתגלגלת תעשיית הרכב בכלל, ובאילו תחומים הם מצפים לשלב את הידע הייחודי לחברות ישראליות.
"מכוניות יהיו חלק מן האינטרנט של הדברים", אמר זטשה לאחר שהציג את האסטרטגיה של הארגון אשר לצד פיתוח מכניות מתמקדת כעת בפיתוח תחומי הקישוריות, הנסיעה האוטונומית, שיתופיות וההנעה החשמלית. לדבריו, מכוניות אוטונומיות מלאות – כאלה שנוהגות את עצמן בעצמן – לא יוכלו לצוץ סתם כך לתוך סביבה מעורבת שבה הן מסתובבות יחד עם כלי רכב נהוגים בידי נהגים אנושיים מפני שכדי שאנשים יסכימו להשתמש בטכנולוגיה הזאת היא צריכה להיות הרבה יותר בטוחה מאשר נהיגה אנושית קונבנציונלית. היות וכך, ההתפתחות של נהיגה אוטונומית תתפשט מתוך תחום מוגדרים ובטוחים שבהם פועלים כבר כיום כלי רכב אוטונומיים, והאזורים הללו יתרחבו בהדרגה במקביל להתפתחות היכולות האוטונומיות והרגולציה".
כאמור, מעבר לנסיעה אוטונומית לא יוכל להתקיים לפני שהנוסעים, והרגולטורים, יהיו משוכנעים שהדבר בטוח ועל כך הוסיף אולה קולניוס: "בטיחות התבטאה בעבר ביכולות של המכונית ומרצדס הייתה בין החלוצות בביצוע מבחני ריסוק כדי להשיג רמת בטיחות גבוהה. אלא שבעידן הדיגיטלי, כדי להגיע לביצועים בטוחים אנחנו צריכים "לרסק" את התוכנה…
הלב של האסטרטגיה החדשה שלנו הוא הגדרה מחדש של המושג בטיחות, בין השאר של תחום אבטחת המידע, מפני שהמשתמשים חייבים להביע אמון גם במידע (Data) וגם ברכב. המרכז שלנו בתל-אביב יעזור לנו לעמוד בציפיות של הלקוחות".
גזרה טכנולוגית נוספת שמעניינת את מרצדס היא ההסעה ההמונית האוטונומית, ודאי לאחר ההשקעה המאסיבית שלה בחברת 'ויה' הישראלית אשר עוסקת בפיתוח מערכות לייעול הסעה שיתופית בתחבורה ציבורית. "כלי רכב אוטונומיים ייסעו ב"נחילים" וידעו מראש היכן תצוץ הדרישה הבאה (להסעה)", אמר זטשה, "ואנחנו מזהים פוטנציאל עצום ב"מוניות רובוטיות" אשר צפויות להסיע מספר כפול של נוסעים באותו היקף של צי רכב".
"היות שאנחנו נמצאים בשיאנו מבחינת הפעילות שלנו בייצור רכב, לאחר שייצרנו בשנה שעברה 1.9 מיליון כלי רכב, אנחנו מתכננים להשקיע המון כסף בתחומים של קישוריות, כלי רכב אוטונומיים, שיתופיות והנעה אלטרנטיבית". זטשה אמר גם שכבר בתוך 3-4 שנים צפוי ייצור מסחרי של כלי רכב אוטונומיים ובתוך 7 שנים יהוו כלי רכב חשמליים כ-25% מכלל המכוניות שהחברה תייצר.
ומה יהיה הערך הייחודי למרצדס כיצרנית רכב בעולם העתידי? זטשה מאמין שהחברה צפויה להרוויח, באופן יחסי, אפילו יותר מיצרניות רכב אחרות בעידן שבו הנסיעות עצמן צפויות להיות זולות יותר עבור הלקוחות: "אנשים חושבים שבעידן האוטונומי אנשים ירכשו פחות מכוניות, אבל אנחנו סבורים שההיפך הוא הנכון. ככל שהנסיעה תהיה זולה יותר אנשים יצרכו יותר שירותי נסיעה, כלומר שמספר כלי הרכב לא יפחת, אבל יהיה יותר קל ללקוחות לבחור לנסוע ברכבי פרימיום" (ולכן מרצדס תרוויח יותר מאשר יצרניות מסה – ג.מ.).
זטשה מעריך שבישראל ישנם כ-6,000 חברת סטארט-אפ ו"נהיה טיפשים אם נתעלם מהם". הוא אמר שהחברה בוחנת את כל האפשרויות, גם שיתופי פעולה וגם רכישה של חברות.
אבטחת מידע ושאר ירקות
אולה קולניוס, האחראי על המחקר והפיתוח בקבוצה, אמר שהחברה פרשה רשת של מרכזי מו"פ ברחבי העולם והטילה על כל אחד מהם משימה ספציפית. "בבנגלור שבהודו עובדים על תשתיות אינטרנט ועל פיתוח של מוצרים דיגיטליים ובבריטניה אנחנו מפתחים טכנולוגיה לפורמולה 1. ישראל היא מובילה עולמית במספר הסטארט-אפים לנפש, וכיום ישנם הרבה מאד מיזמים ישראליים בתחום הרכב, ואנחנו רואים בפעילותם חשיבות אדירה…. המרכז (התל-אביבי) יעסיק בשלב ראשון צוות של 15 עובדים ויתמקד ב-5-7 "סביבות טכנולוגיות", בהן אבטחת סייבר, חיישנים, בריאות (הנוסעים) ועוד…. אנחנו פתוחים להתפתחויות ונתקדם בהתאם להן.
בני אדם נוהגים כיום מאות מיליוני ק"מ בלי תאונות, ולכן, כדי שמכוניות אוטונומיות יהיו מקובלות על משתמשים, עליהן להיות בטוחות פי עשרה ממכוניות קונבנציונליות. אנחנו מאמינים שמכוניות אוטונומיות יהיו כאן בתוך שנים בודדות ולא בעוד עשרות שנים, ושיש להן פוטנציאל להציל הרבה מאד חיים".
כמו כל יצרניות הרכב גם מרצדס, אשר מושקעת השקעות אדירות בטכנולוגיות של מנועי בעירה פנימית ובמפעלי הרכבה שלהם, לא ממהרת "לוותר" על מנועי הבנזין (לגבי דיזל הדברים כבר לא כל כך בטוחים כיום…), ועל כך אמר קולניוס: "רבע מן המכוניות שנייצר בשנת 2025 יהיו חשמליות טהורות, ו-75% הנותרות יונעו באמצעות מערכת משולבת של מנוע מבעירה פנימית עם מערכת חשמלית כלשהי, לכל הפחות תגבור של 48 וולט (מה שמוגדר כ"היברידית קלה – ג.מ.) וכן מערכות היברידיות-נטענות. אנחנו לא קמים יום אחד בבוקר ומגלים שכל העולם השתנה, מדובר בתהליכים שיארכו זמן".
