Ad

מכונית קלאסית לימי בידוד: פרארי דינו

גם כאשר משבר קורונה מונע מאיתנו לנהוג ולנסוע הוא לא יכול לעצור אותנו מלפנטז. ואם כבר מפנטזים על מכוניות, כמעט מובן מאליו שהיציאה לדרך מתחילה בעיירה מודנה שבאיטליה, עם אחת מתוך אינספור קלאסיקות שנושאות את סמל הסוס הצוהל
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מותר להניח שפרארי היא הפנטזיה המוטורית הנחשקת ביותר על-ידי רוב בני האדם שמכירים ומתעניינים במכוניות. השם והמותג האיטלקי הזה מעביר רטט לא רק אצל אוהבי רכב אלא אפילו במי שאין לו יותר מידי מושג או קשר לעולם הרכב, ואפילו אם לא ראה מימיו מכונית מתוצרת זאת פנים אל פנים.

ימים לא פשוטים אלה של בידוד וסגר, שבהם קשה לחשוב על נהיגה או על מכוניות חדשות, מחייבים אסקפיזם מן הסוג המענג,זה שמחזיר אותנו לימים שבהם מכונית סימלה את החופש האולטימטיבי ונהיגה הייתה כבולה עם פחות חוקים ותקנות מגבילות. ומכיוון שכל מסע מתחיל בצעד ראשון – מאליו מובן שהוא חייב להתחיל באחד ממוקדי האסון הנוכחי, העיירה מודנה שבצפון איטליה, מקום הולדתו ומשכנו של "הסוס הצוהל". ואם כבר פרארי, שמציבה אתגר בלתי אפשרי בבחירת אחת מתוך כל כך הרבה יצירות אומנות שנבראו אצלה – הבחירה המובנת מאליה היא ב"מכונית אסון" שמתאימה לאווירת הנכאים ששוררת כעת באיטליה ובמדינות לא מעטות אחרות.

'Dino' היא לא רק מכונית שנולדה מתוך אסון משפחתי, אלא גם אחת שלא קיבלה את הכבוד הראוי לה בימי חייה, אבל הפכה כעבור שנים לחביבת האספנים.

חדי עין יבחינו שעל המכונית הזאת לא מוטבע סמל הסוס המזדקף של המותג, אלא בסך הכל מלבן צהוב ועליו הכיתוב Dino, בכתב מחובר בצבע כחול. זה כמובן דורש הסבר, עוד לפני שמדברים על המכונית עצמה, והוא מגיע אל אלפרדו, "דינו", פרארי, שהיה בנו בכורו של אנזו פרארי – האיש והאגדה. בשנת 1956, כאשר אלפרדו היה בן 24 שנים בלבד, הוא נפטר ממחלת ניוון שרירים. שנה קודם לכן הצליח דינו לשכנע את אביו העקשן ובעל המזג הנוקשה לפתח מכונית שאיתה תתחרה קבוצת המרוצים של פרארי באליפות פורמולה 2, וזאת למרות שרוב מאמצי החברה הושקעו אז בפורמולה 1.

דינו לא זכה לראות את הפרויקט שיזם מתגשם, אבל אנזו החליט להשקיע בו ולדגם המכוניות שנבנו כדי להתחרות באליפות הזאת הוא קרא על שם בנו, דינו. פרארי אף זכתה להצלחה לא מעטה עם המכוניות האלה.

עוד ב-TheCAR
פרארי חוגגת 70 במוזיאון העיצוב בלונדון
סרט לימי בידוד: פורד נגד פרארי
האם פרארי 250 GTO חוזרת?



עד לשנת 1960 נשאו את שמו של דינו מספר מכוניות מרוץ שונות מתוצרת פרארי, ולאחר מכן נבנו מספר אבות טיפוס נוספים עד שאנזו פרארי החליט להקים תת מותג נפרד שינציח את בנו. תת המותג 'דינו' נועד לשווק מכוניות ספורט קטנות ופשוטות יותר משאר דגמי פרארי, כאלה שיהיו נגישות במחירן לקהל מעט יותר רחב. בשנת 1967 הוצגה פרארי דינו ולראשונה בתולדות החברה זאת הייתה מכונית סדרתית עם מנוע מרכזי במבנה V6, לעומת מנועי V12 שבהם נעשה שימוש בדרך כלל בפרארי. הסטודיו של פינינפארינה הנפיק את העיצוב המקסים של המכונית, ומכיוון שלמפעל הקטן של פרארי לא היה די כושר ייצור יוצרו המכוניות האלה בסדנה של סרג'יו סקאגלייטי, עמית של אנזו פרארי, ומי שחלק איתו היסטוריה ארוכה על המסלול ומחוצה לו (אבל זה כבר סיפור אחר).

 


הדגם הראשון של 'דינו' נקרא 206, ומשמעות שם הדגם היא מנוע בנפח 2.0 ליטר עם שישה צילינדרים. 152 יחידות של 206 יוצרו עד הפסקת הייצור בשנת 1969, מה שהפך אותו לדגם  נדיר מאד. באותה שנה הוצגה דינו 246 (שמופיעה בתמונות), וזאת הונעה באמצעות  מנוע בנפח 2.4 ליטר גדול וחזק יותר (195 כ"ס לעומת 185 כ"ס במקור). נוספה לה גם גרסת ספיידר (GTS) עם גג פריק, ועד לשנת 1974 יוצרו בסך הכל 3,761 יחידות של דינו 246. מספר זה עשה את 246 לדגם הנמכר ביותר של פרארי עד להולדתם של דגמי ה-V8 עם מנוע מרכזי – ה-328 וה-348.

כהערת אגב כדאי להזכיר גם שהשם 'דינו' שימש גם מכונית קופה מתוצרת פיאט אשר הונעה באמצעות מנועי ה-V6 של דינו 206 ו-246, וזאת מכונית קלאסית מעניינת בפני עצמה. בין השנים 1973 ל-1976 ייצרה פרארי את דינו 208 ודינו 308 שהיו דגמים של מכונית GT ארבעה-מושבית עם מנוע V8, אבל אלה לא זכו להצלחה רבה, בין השאר בגלל משבר האנרגיה באותה תקופה. עם זאת, שם הדגם 'דינו' מזוהה יותר מכל עם דגמי 206 ו-246.

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad