עדכוני תוכנה "דרך האוויר" יכולים לשפר את הביצועים של כלי רכב, להוסיף תכונות חדשות ולחסוך ביקורים במוסך – וגם להיפך: הם מאפשרים ליצרניות רכב לצמצם את טווח הנסיעה של רכב חשמלי, להאריך את משך הטעינה שלו ולהפחית יכולות וביצועים – והצד האפל של OTA הוא זה שמסעיר בימים אלה את שוק הרכב הסיני.
פרסומים בכלי תקשורת בסין, ובראשם שירות השידור הממלכתי CCTV, דחקו לאחרונה במשרד התעשייה וטכנולוגיית המידע של סין (MIIT) לפתוח בחקירה של מספר יצרניות רכב אשר ככל הנראה הגבילו מרחוק את ביצועי הסוללות של אלפי ואף עשרות אלפי כלי רכב חשמליים.
הפרשה התפוצצה לאחר שמשרד התעשייה וטכנולוגיית המידע קיבל אלפי תלונות בנושא הזה, ובעקבות פרסומים שמצטטים בעלי רכב שטוענים לצניחת טווח מ-500 ל-300 קילומטרים בין טעינות (לפי תקן CLTC הסיני). בעלי רכב אחרים התלוננו שמשך טעינה מהירה מ-20% ל-80% התארך מכ-40 דקות לכ-70 דקות, ועל אף שאלה טענות שטרם הוכחו – עצם הדיון הציבורי בהן הפך בסין לסוגיה רגולטורית וצרכנית חשובה.
המושג השגור בסין בנושא זה בימים אלה הוא "נעילת סוללה" אשר מבוצעת על-ידי יצרניות הרכב באמצעות עדכון תוכנה שאינו נשלט על-ידי בעלי הרכב, וזה מאוד רלוונטי גם לנו – בישראל – מפני שלאותן שיטות של שליטה מרחוק במערכת ניהול הסוללה (BMS) יש יכולות זהות גם כלפי המכוניות שלנו.
מה זה ניהול סוללה?
ברכב חשמלי כמעט לעולם לא נעשה שימוש במלוא תכולת האנרגיה של הסוללה, בין השאר כדי לשמור על בריאותה. מערכת ניהול הסוללה מגדירה בין השאר את הנתונים שמוצגים לנהג (למשל, אחוז תכולת אנרגיה שנותר לשימוש או טווח נסיעה), את הרף התחתון של הוצאת אנרגיה וגם את קצב הטעינה – בין אם במטעני זרם ישר או זרם חליפין.
ניהול סוללה חכם מאריך את חיי הסוללה ולהיפך, ולרוב יצרניות הרכב והסוללה יש אינטרס לשמור על סוללות בריאות לכל הפחות למשך תקופת האחריות. לניהול הסוללה יש הצדקה הנדסית אמיתית, במיוחד כדי לשמור על רמות חום לא מזיקות וכדי להימנע ממצבי טעינה מהירה מידי, פריקה עמוקה מידי או חריגה באיזון בין תאי הסוללה.
בנוסף, במקרים שונים מתגלים כשלים סדרתיים שנגרמו בתהליך הייצור של תאי הסוללה או של מארזי הסוללה – ועד לתיקון שלהם נדרשת הגבלה שתצמצם את הסכנה של "בריחה טרמית" שעלולה לגרום לשריפה.
הבעיה של בעלי רכב מתחילה כאשר יצרנית רכב מחליטה לשנות את מרווח הביטחון הזה, ולמעשה את ביצועי הטווח והאנרגיה של הסוללה לאחר שהיא מכרה רכב ללקוח, בדגש על הבטחה לטווח נסיעה ספציפי.
כאשר יצרנית מבצעת עדכון תוכנה ובאמצעותו פוגמת ביכולות ובביצועים היא מפרה, למעשה, את ההסכם שלה עם הלקוח, ומבינתו זה לא באמת משנה את הסיבה לכך היא שיפור בטיחות, אופטימיזציה, עדכון תוכנה או כל סיבה אחרת.
הממשלה למען הציבור
במרץ 2025 פרסמו משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע הסיני ומינהל הרגולציה בשוק הודעה משותפת שבה הכריזו על מדיניות ממשלתית מחייבת בנושא ריקולים ועדכוני תוכנה מקוונים בכלי רכב חכמים ומקושרים.
עד לאותו רגע קיבל הרגולטור הסיני 4,047 דיווחים על עדכוני תוכנה "דרך האוויר" שהשפיעו על מיליוני כלי רכב, רבים מהם הרבה יותר מפעם אחת.
השנה נפוצו ברשתות החברתיות בסין שמועות, שהוכחשו, לפיהן הרגולטור הסיני זימן לשימוע שמונה יצרניות רכב ופתח בחקירה כנגד שלוש מהן בחשד ל"נעילת סוללה". איגוד יצרניות הרכב הסיני הכחיש את הטענות האלה (כנגד יצרניות ספציפיות, אבל לא את עצם התופעה) וטען שאין להן מקור רשמי, וגם מספר יצרניות רכב, בהן BYD, טסלה, אקספנג, ניו וזיקר, פרסמו הכחשות.
אלא שתלונות לקוחות בסין על הפחתת טווח וביצועים והורדת מהירות טעינה מוסיפים להתפשט, וארגוני צרכנים וכלי תקשורת בסין עוסקים בכך דרך קבע.
לעומת זאת, אצלנו בישראל אין רגולטור שפועל למען ציבור בעלי הרכב – לא במשרד התחבורה או במשרד הכלכלה ולא בארגוני צרכנות, ובעלי הרכב תלויים באופן מוחלט ביצרניות רכב זרות ובנציגות שלהן בארץ.
כאשר מכונית "מקושרת" (לא בהכרח חשמלית) מקבלת עדכון דרך האוויר לא תמיד מתבקש ומתקבל אישור של בעל הרכב ולא תמיד נמסר לבעל הרכב מידע שקוף אודות אופי העדכון. כתוצאה מכך בעל רכב לא יכול לדעת אם העדכון שיפר או פגע ביכולות של הרכב.
בטיחות מול שקיפות
כפי שפרסמנו כאן, בחודשים האחרונים בוצעו מספר קריאות לתיקון של כלי רכב חשמליים ובחלק מן המקרים עדיין לא נמצא פתרון קבע ובעלי רכב נקראו שלא לטעון את סוללה הרכב שלהם ליותר מ-70-80% מתכולת האנרגיה המרבית שלה.
השאלה הצרכנית היא "בטיחות מול שקיפות", וככל שאין בארץ גורם שמפקח על יצרניות הרכב נראה שאנחנו לא תמיד מקבלים לא את זה ולא את זה.
כאשר יצרנית רכב מגלה סטיה מן הנתונים התקניים או סכנה מוחשית ל"בריחה טרמית" או חשש מפני כל תקלה אחרת – טוב שיש לה אפשרות לצמצם את הסיכון באמצעות עדכון תוכנה ולהגביל טעינה, פריקה או הספק מרבי. אלא שלבעל הרכב מגיעה לכל הפחות שקיפות והסבר אודות פעולות שמבוצעות ברכוש שלו – במקרים רבים בלי ידיעתו והסכמתו המפורשת.
איך בעל רכב יכול לדעת שמשהו השתנה?
לנהג ובעל רכב אין דרך פשוטה לקבל גישה ולנתח את כל נתוני ה-BMS אבל הוא כן יכול לעקוב אחר מהירות הטעינה וטווחי הנסיעה הממוצעים. אפשר להשוות בין עסקאות טעינה שמציגות כמה קילוואט חשמל נכנסו לסוללה וכמה זמן זה לקח.
מאוד חשוב להשוות בין טעינות שבוצעו באותם תנאים, רצוי אפילו באותה עמדת טעינה, טמפרטורה, ובאותו טווח אחוזי סוללה. טעינה מ-20% ל-80% היא נקודת ייחוס טובה יותר מאשר טעינה מ-5% ל-100%, מפני שקצב הטעינה "בקצוות" מושפע הרבה יותר ממצב הסביבה.
מה הממשלה צריכה לעשות בשבילנו?
המינימום שנדרש מיצרניות הרכב הוא שקיפות: להודיע לבעלי רכב ולקבל מהם אישור לכל עדכון תוכנה שמשפיע על טווח נסיעה, קיבולת סוללה שמישה, קצב טעינה, הספק מנוע, בלימה רגנרטיבית או ניהול תרמי – וזה חייב להיות מוצג בשפה שכל נהג יבין ולא כהודעה כללית על "שיפור תוכנה". נהג ובעל רכב צריכים לדעת אם קיבלו שיפור לרכוש שלהם או שנמוך.
הצעד הבא הוא הפרדה ברורה בין עדכוני נוחות, עדכון אבטחת מידע, עדכון ביצועים ועדכון בטיחות. אם עדכון נועד לטפל בפגם בטיחותי, עליו להתנהל במסלול ריקול או שירות שקוף. אם הוא משנה תכונות מסחריות של הרכב, הוא חייב לקבל הסכמה מודעת של בעל הרכב.
במקביל חייבת להיות זכות לתיעוד: בעל רכב צריך לקבל היסטוריית תוכנה ולדעת מתי בוצע עדכון, מה שונה, האם השינוי הפיך, והאם הוא משפיע על ביצועים או בטיחות. פער המידע בין בעל הרכב ליצרנית עצום, ובלי זכות תיעוד צרכן יתקשה מאוד להוכיח פגיעה ברכוש שלו.
המוטיבציה של יצרניות רכב היא להפחית סיכונים ולצמצם את התדרדרות מצב הסוללה בתקופת האחריות. אלא שבהיעדר שקיפות ואישור מודע של בעל הרכב זה פוגם בערך הרכב.
אז בשעה שבמדינות נחשלות הרגולציה מפגרת אחרי הטכנולוגיה – ממשלת סין לא ממתינה ל"כוחות השוק". משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע הסיני פרסם לא מכבר ארבעה איסורים על יצרניות הרכב: אסור להן לבצע "נעילת סוללה" או הפחתת ביצועים בלי ליידע את בעלי הרכב, אסור להן להשתמש בעדכון דרך האוויר כדי להתחמק מחובת ריקול, אין יותר עדכונים שקטים כפויים ושינויים של פרמטרים עיקריים מחייבים דיווח ושקיפות.
בדרום קוריאה, לעומת זאת, הרגולטור מחייב את יצרניות הרכב להציג לנהג על לוח המחוונים את "מצב בריאות הסוללה" (SOH) המדויק, וזה מאפשר לזהות ירידה בקיבולת השמישה, ובמקרה הצורך לדרוש פיצוי מהיצרנית.
מה לעשות אם חושדים ב"שפחות"?
כדאי לרשום לעצמכם מידי פעם מספר נתונים בסיסיים כמו טווח נסיעה משוער, צריכת אנרגיה ממוצעת ומשך טעינה במצבים ידועים ואם מרגישים ירידה פתאומית בטווח או בהספק הטעינה כדאי לבצע בדיקה אצל גורם עצמאי ובלית ברירה – במוסך מורשה יבואן. חשוב לזכור שמדד בריאות הסוללה גבוה לא בהכרח מתאר את רמת השימושיות מפני שייתכן שיצרנית הרכב צמצם את הטווח השמיש של הסוללה.
לקריאה נוספת:
מתקינים עמדת טעינה ביתית לרכב חשמלי: 11 קילוואט או 22 קילוואט?
במקום גריטה: האם מדינת ישראל צריכה לעודד הסבה של מכוניות להנעה חשמלית?
