העובדה שקבוצת ג'ילי, יצרנית המכוניות הסינית שמחזיקה בבעלות ב'וולוו' השבדית וב"מונית הלונדונית" האנגלית, עובדת על מותג חדש – ידועה לנו מזה זמן.
גם המיצוב של המותג הזה – בין המוצרים הסינים לבין אלה של וולוו, ידוע, כמו גם העובדה שהדגמים השונים יתבססו על דור חדש של פלטפורמות ומנועים אשר פותחו על-ידי וולוו ולכן גם יתאימו לכל דרישות התקינה המערביות.
אבל כאשר מדובר בקשר המרתק ביותר בתעשיית הרכב שמתקיים כיום בין כוחות מתפתחים בסין לבין מותגי רכב מערביים ותיקים – קשר שכבר הציל את וולוו לאחר שנזנחה על-ידי פורד לפני כמעט עשור – אנחנו צפויים להפתעות לא מעטות, ולא במקרה.
מותג חדש, באשר הוא, לא יכול לפרוץ לתעשייה גדולה, כבדה, גלובלית, וכזאת שנמצאת תחת לחץ עצום מכל כך הרבה כיוונים, מבלי שימציא נישה חדשה או יביא לעולם חידוש שטרם נראה כמותו – וגם אז עליו לפתוח פער מספיק גדול כדי שהיצרניות הוותיקות לא ישיגו אותו וייבלעו אותו בביס אחד.
דוגמא לכך היא 'טסלה' האמריקנית. רשימת החידושים והמיקוד שלה כוללת ראשית לכל את אלון מאסק – היזם הכריזמטי שעומד כיום בראשה, כמו גם את ההתמקדות במכוניות חשמליות יקרות, בנהיגה אוטונומית (כנגד כל הבעיות והלחץ שמופעל עליה), חיבור אל מפיקת אנרגיה מתחדשת, המצאה מחדש של רשת השיווק והקשר עם לקוחות, ועוד.
בשבוע שעבר השיקה ג'ילי בשבדיה ובגרמניה את המותג החדש והצפוי שלה, והדבר הראשון שמפתיע בו הוא השם – 'לינק אנד קו' (Lynk & Co)– שנשמע כאילו נלקח מעולם האופנה.
בשם הלכאורה מוזר הזה יש שני רבדים חשובים: המילה "לינק", לפחות במובן הפונטי שלה, מתארת את התכונה החשובה ביותר של מוצרי המותג – הקישוריות שלהם, ואילו השילוב של "אנד קו" מדגיש את תשומת הלב הרבה שתוקדש לאופנתיות של המוצרים והשירותים.
החשיבות של המותג החדש, שאותה יש להדגיש עוד לפני שמתארים את הייחוד שלו, נובעת מכך שבניגוד לכל המותגים הסינים האחרים הוא צפוי להיות המותג הסיני הראשון שיחדור ברצינות לשווקים המבוססים של ארה"ב ואירופה, וזה יקרה ככל הנראה כבר בסוף שנת 2018 – כשנה לאחר תחילת המכירות שלו בסין.
שלוש שנים לאחר מכן מקווים אנשי ג'ילי להגיע לקצב מכירות שנתי של חצי מיליון מכוניות – מחציתן בשוק הסיני והאחרות באירופה, בארה"ב ובשאר העולם.
הדגמים של לינק אנד קו ימוצבו במרכז שוק הרכב מול המותגים הנמכרים ביותר בעולם כמו טויוטה, פולקסווגן, יונדאי ופורד.
ברמת הטכנולוגיה האוטומוטיבית לא יכול קונצרן ג'ילי לשלוף שפנים רבי עוצמה מול התחרות הזאת: אין לו יכולות ייצור ייחודיות או פטנטים שמציעים יתרון במחיר או ביכולות הטכניות, ועצם הייצור בסין לא מהווה יתרון גדול מבחינת עלויות.
מה שיש למותג הזה לחדש, ונחשף לראשונה בעת ההשקה, הוא אסטרטגיה של התמקדות בטכנולוגיה לא אוטומוטיבית מתקדמת – כזאת שתעשיית הרכב המסורתית עדיין לא נכנסת לתוכה בלב שלם – בעיקר בתחומי החיבוריות לרשת האינטרנט והערעור על קשר הבעלות המסורתי על מכוניות.
לינק אנד קו מנסה להציב את עצמה צעד אחד לפני שאר התעשייה באמצעות קפיצה אל העולם החדש שההתפתחות שלו נראית בלתי נמנעת – עולם שבו האנושות מצטופפת בערי ענק ומשתמשת במכוניות כמו בתחבורה ציבורית, עולם שבו לקוחות פחות מעוניינים להיות בעלים של רכוש אלא בעיקר להשתמש בו ללא מחויבויות רבות מידי.
לא במקרה בחרו קברניטי לינק אנד קו להציג את הדגם הראשון של החברה – קרוסאובר בגודל של קיה ספורטאג' שנקראה פשוט "01", בגוטנברג שבשבדיה – מקום מושבה של וולוו, וביום המחרת קפצו עם כל המוזמנים שלהם לברלין שבגרמניה כדי לחנוך שם את המודל העסקי שלהם: שבדיה היא הבסיס הטכנולוגי, ברלין היא בירת החדשנות התחבורתית האירופאית.
תתחברו אלינו
"מתחת למכסה המנוע" של לינק אנד קו אין כמעט אף רעיון חדש לחלוטין, כזה שלא שמענו עליו מעולם, אבל זאת ללא כל ספק ה"חבילה" המורכבת והמהודקת ביותר של מכלול הרעיונות החדישים שמסעירים את תעשיית הרכב בעשור האחרון.
ראשית לכל, לינק אנד קו (אשר בסין תיקרא פשוט לינק) תשיק את רמת החיבוריות (קונקטיביות) הגבוהה ביותר שקיימת כיום בין מכוניות לבין האינטרנט בכלל ולמוקדי שירות וניהול בפרט.
המותג מושק בצמוד לאפליקציה שתאפשר לבעלי הרכב לייצר שיתופיות מוחלטת בשימוש במכונית בשתי רמות שונות. מצד אחד היא מאפשרת לקבוצת שותפים להיות הבעלים של המכונית ולחלוק ביניהם את מועדי השימוש ואת עלויות הבעלות והשימוש, ומצד אחר היא מאפשרת להשכיר את המכונית לאנשים זרים לגמרי ממש כמו ש'Airbnb' מאפשרת לנו להשכיר את הדירות או הבתים שלנו לשוכרים מזדמנים.
לינק בונה על קהל עירוני צעיר שלא רוצה להיקשר למכונית ומעדיף שהשימוש בה יהיה קל ונוח, לכן כל המכוניות והאנשים יהיו מחוברים אל "ענן" פרטי אחד של החברה שבתוכו ינוהלו כל הביקוש וההיצע: מכירות, שירות, שימוש והשכרה.
באף אחד מן הדגמים לא יהיה מפתח התנעה קונבנציונלי אלא רק מסך תצוגה גדול (10.1 אינטש בדגם "01"), והמכוניות ייענו לתשדורות של הבעלים או המשתמשים בהן מן הטלפונים הסלולריים האישיים גם לצורך פתיחה ונעילה וגם לצורך התנעה וכיבוי. מצד אחד נוצרת כך ללא ספק בעיית אבטחה לא קלה, אבל מצד שני – היות שהמכוניות מקושרות כל הזמן למוקדי שליטה – ייתכן שניתן לצמצם את אפשרויות הגניבה שלהן.
הדגמים
דגמי לינק אנד קו יתבססו כאמור על פלטפורמת CMA של וולוו שעליה ייבנו בקרוב גם כל דגמי סדרה 40 החדשה (S40, V40 ו-XC40), ויונעו באמצעות מנועים חדישים שפותחו על ידי וולוו.
מדובר, לכן, בטכנולוגיה החדישה והמתקדמת ביותר בתעשיית הרכב ולא בשיירים של טכנולוגיות עתיקות.
מבחינה זאת, גם אם ה"ברזלים" עצמם לא יבלטו לטובה ביחס למוצרים של יצרניות מתחרות הם בוודאי לא יפלו מהם מאף בחינה, ומאד סביר שהייצור בסין יבוצע בשיטות חדישות וברמה גבוהה. בהמשך, אגב, ייתכן גם ייצור של דגמים שונים של המותג באירופה – אולי אפילו בשבדיה.
הדגם הראשון, כאמור, הוא '01', קרוסאובר קומפקטי שנחשף בשבוע שעבר ומכירתו בסין מתוכננת לרבעון האחרון של 2017. המכונית שהוצגה נראית באמצע הדרך בין מכונית תצוגה לבין מכונית מייצור סדרתי, ולפחות מבחינת העיצוב החיצוני היא נראית טוב מאד.
01 יונע באמצעות מנועי טורבו בנזין בנפח 1.5 ו-2.0 ליטר וכן עם יחידת הנעה היברידית שמבוססת על מנוע ה-1.5 ליטר התלת צילינדרי, וגם בגרסה חשמלית טהורה. מחיר הדגם הזה בשוק הסיני ינוע בין 19,000-28,000 דולר בעיקר בהתאם ליחידת ההנעה.
עם זאת, כדי לפשט את תהליכי הייצור ואת שיטות המכירה של המכוניות בחרה ג'ילי שלא להציע גרסאות אבזור רבות של כל דגם, ולא להציע גרסאות אבזור בסיסיות בכלל: המכוניות ייוצרו עם רמת אבזור גבוהה יחסית, וכדי לענות על צרכי האופנה המשתנים במהירות יבוצעו בהם מידי עונה שינויי עיצוב.
החיסרון הוא שלינק אנד קו לא תציע באף קטגוריה "לוסט לידר" – דגם ממש זול שיכול למשוך אליה לקוחות "מלמטה", אבל סביר שברמת המחירים של כל דגם היא תציע את רמות האבזור הגבוהות ביותר ביחס למתחרים לקטגוריה.
לינק חרטה את המילה "פשטות" על הדגל שלה ומכך נובעים גם שמות הדגמים: מיד לאחר השקת 01 תציג לינק אנד קו שלושה דגמים נוספים שייקראו 02, 03 ו-04: מכונית סדאן, מכונית האצ'בק וקרוסאובר נוסף – כולן מבוססות על אותם מכלולים ופלטפורמה וכולן יושקו בתוך פרק זמן קצר זו מזו.
ההפצה
אחד החסמים המשמעותיים ביותר לכניסה אל שוק הרכב בכלל, ובפרט אל שווקים מערביים מבוססים, הוא רשת ההפצה אשר דורשת לרוב השקעה עצומה בהקמת תשתיות.
בסין תתבסס לינק אנד קו על רשת ההפצה של ג'ילי ועל אולמות תצוגה ומוסכים מסורתיים, אבל במקביל היא תשווק את המכוניות גם באמצעות האינטרנט עם מסירה אישית ללקוחות בבתיהם.
לינק אנד קו חברה, למשל, אל ענקית המכירות האינטרנטית 'עליבבא', והמכוניות שלה יוצעו למכירה באתרי הקבוצה. לכאורה – גם בכך אין חידוש גדול שכן בסין מדובר בדבר מקובל: מותגים כמו סמארט, BYD, מזראטי ו-Roewe כבר מכרו מכוניות בדרך זאת. אלא שעד כה היה מדובר במבצעים נקודתיים של אותם מותגים ואילו השת"פ בין עליבבא לבין לינק צפוי להיות קבוע ומתמשך.
מכירה ישירה באמצעות האינטרנט צפויה לחסוך, להערכת קברניטי לינק, בין 25 ל-30 אחוזים מן העלויות הסופיות של המוצר, ותאפשר לחברה להשקיע את הכסף הזה בתועלות אחרות ללקוחות.
שיטה של מכירה באמצעות האינטרנט ובשיווק ישיר עלולה להיתקל בקשיים בחלק ממדינות ארה"ב – שבהן קיימים מכשולים ביורוקרטיים שנועדו במקור להבטיח את מעמדן וזכויותיהן של רשתות ההפצה המקומיות, אבל עד שלינק תגיע לארה"ב ייתכן שטסלה כבר תסיים עבורה את פריצת הנתיב הזה.
הקישוריות הקבועה של המכוניות, והדגש על שיתופיות, פותרות ל'לינק' גם את סוגיית נסיעות המבחן: במקום להחזיק צוות של אנשי נסיעות מבחן החברה תאפשר ללקוחות פוטנציאליים לקחת מכוניות למבחן בזמנם החופשי מתוך צי המכוניות השיתופיות שיוצעו להשכרה. לקוח יוכל להוריד את האפליקציה, למצוא מכונית סמוכה אליו, ולהזמין אותה לנסיעת מבחן בזמן הנוח עבורו.
סוגיה נוספת שקשורה לרשת ההפצה היא רשת השירות, וגם כאן מתוכננת אסטרטגיה ייחודית (גם אם לא מקורית): לקוחות לא יגיעו יותר למוסכים אלא יזמינו איסוף והחזרה של המכוניות שלהם באמצעות האפליקציה שברשותם, מה שנקרא "הלקוחות לא רואים מוסך".
על אף שמדובר בחברה בבעלות סינית אנשי לינק לא מסתירים את העובדה שהפיתוח של כל הקונספט, וכלל הפיתוח הטכנולוגי של המוצרים, מבוצע בגוטנברג על-ידי הצוות של וולוו.
