Ad

יצרניות רכב סיניות מחזיקות חמישית מן הבעלות במרצדס

לא רק ג'ילי: גם יצרנית הרכב הסינית BAIC מחזיקה בכמעט 10% מן המניות של אחד הסמלים המפורסמים ביותר של תעשיית הרכב העולמית. אבל מה גרם למרצדס לפרסם את העובדה הזאת דווקא כעת?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

דיימלר, החברה האם של מרצדס-בנץ, הכריזה ביום שני השבוע שיצרנית המכוניות הסינית BAIC מחזיקה ב-9.98% ממניותיה, ושהסינים לא מתכננים להגדיל את נתח הבעלות שלהם במרצדס. ההודעה של דיימלר מפתיעה לא בגלל שיש בה משהו חדש אלא בדיוק להיפך: היא מפתיעה דווקא מפני שכמעט ואין בה כל דבר חדש. למעשה, מרצדס פרסמה הודעה די דומה כבר לפני כשנתיים וחצי, ביולי 2019, כאשר BAIC רכשה מחצית מן המניות האלה, וזה קרה כשנה לאחר שיצרנית רכב סינית אחרת – ג'ילי – רכשה כמעט 10% ממניות דיימלר.

 

 

אז מה גרם לדיימלר לפרסם הודעה שמדגישה את העובדה שיצרניות רכב סיניות מחזיקות יחד בכחמישית מן הבעלות במרצדס ושכל אחת מהן היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה האייקונית הזאת? התשובה היא שדיימלר מבצעת בימים אלה שינוי ארגוני בהתאם לתוכנית אסטרטגית שהוכרזה לא מכבר ובמסגרתה הופרטה והופרדה פעילות חטיבת המשאית אשר אוגדה תחת ישות משפטית נפרדת. לצורך יצירת החברה החדשה הונפקו מניות חדשות וכל בעלת מניות בחברה הקיימת קיבלה מניות בחברת המשאיות החדשה בהתאם לשיעור האחזקות שלה בדיימלר.

חלוקת המניות החדשות חשפה את העובדה שלאחר ש-BAIC רכשה 5% מהון המניות של דיימלר בשנת 2019 – עובדה שדווחה כאמור בהודעה רשמית, היא המשיכה לקנות מניות בשוק החופשי ונעצרה רק כאשר צברה בסך הכל 0.02% פחות מ-10% מסך המניות המונפקות. התוצאה היא שכיום ג'ילי מחזיקה ב-9.69% מהון המניות המונפק של דיימלר ול-BAIC יש קצת יותר – 9.98%, ושתי החברות לא חוצות את רף ה-10% שבו חלה עליהן חובת דיווח לרגולטור על שוק ההון הגרמני. במילים אחרות – דיימלר נקטה משנה זהירות כאשר דיווחה מחדש על הבעלות הזאת למרות שלכאורה היא לא חייבת בדיווח כזה, ולמען האמת אף אחד גם לא באמת היה אמור להיות מופתע לנוכח העובדה שכבר בתחילת 2020 באותה עת פורסם גם ש-BAIC מתכוונת להגדיל את נתח הבעלות שלה בדיימלר מ-5% ל-9.9% כדי להשוות את נתח הבעלות שלה לזה של ג'ילי.

תגובתו המנומסת של מנכ"ל דיימלר, אולה קאלניוס, כפי שפורסמה באופן רשמי על ידי דיימלר, היא: "אנחנו שמחים על מעורבותם של כל בעלי המניות לטווח ארוך אשר תומכים באסטרטגיה שלנו… השותפות בין קבוצת BAIC לקבוצת דיימלר תמיד הייתה דוגמא לשיתוף פעולה סין-גרמני".

ואכן, מצד אחד קיים הבדל חשוב בין BAIC לבין ג'ילי. BAIC (בייג'ינג אוטומוטיב גרופ) היא חברה ממשלתית לשעבר אשר כיום נסחרת בבורסות של הונג קונג ושנחאי, וחלקה עדיין שייך לממשלת המחוז של ביג'ין. BAIC היא השותפה המרכזית של מרצדס בסין כבר מאז שנת 2003, ושתיהן מייצרות שם יחד דגמים שונים של מרצדס, בעיקר עבור השוק הסיני. מעבר ליצור עצמו, ולשיווק משותף, שתי החברות גם משתפות פעולה במחקר ופיתוח.
דיימלר, מצידה, מחזיקה ראשית לכל ב-49% מן הבעלות במיזם המשותף שלה ושל BAIC לייצור מרצדס בסין, ואלה יחסי שיעור הבעלות שאיפשר בעבר החוק הסיני בין חברות זרות למקומיות. בנוסף, עוד משנת 2013 מחזיקה דיימלר ב-9.55% ממניות BAIC Motor שנסחרת בבורסה בהונג קונג, וב-2.46% ממניות BAIC BluePark שנסחרת בשנחאי.

 

 

העובדה ש-BAIC הגדילה בשקט בשקט את נתח הבעלות שלה במרצדס ל-9.98% עשתה כותרות באירופה, ומלחיצה לא מעט משקיעים, מכיוון שהחשש במדינות המערב הוא מפני השתלטות עוינת של חברות סיניות עתירות מזומנים שנתמכות בידי הממשל, ובמיוחד מפני השתלטות על נכסים אסטרטגיים ועל סמלים לאומיים. בנוסף קיים חשש גם מפני זליגת מידע וחשיפה לתוכניות אסטרטגיות חסויות מפני שבעלי מניות משמעותיים שולחים נציגים לדירקטוריון החברה ואף לוקחים חלק בקבלת החלטות.

לא מיותר להזכיר בהקשר הזה שבתחילת שנות ה-2000 ניסתה פורשה לבצע השתלטות עויינת על פולקסווגן באמצעות איסוף שקט של כ-74% מן המניות של פולקסווגן AG בשוק החופשי ובאמצעות אופציות. כאשר הדבר התגלה לפולקסווגן היא ביצעה, בשנת 2012, מהלך מהיר של רכישת הבעלות בפורשה והשתלטות עליה.

חשש מפני השתלטות עוינת קיים תמיד כאשר גוף כלשהו רוכש בסתר מניות "חופשיות" שנסחרות בשוק החופשי – למשל במהלך מסחר רגיל בבורסה, וזה בדיוק מה שעשתה יצרנית הרכב הסינית ג'ילי לאחר שדיימלר סרבה למכור לה מניות של החברה באופן ישיר. דיימלר ו-BAIC הרגיעו שלשום את המשקיעים כאשר הצהירו שאין בכוונתBAIC להגדיל בעתיד את אחוז הבעלות שלהם בדיימלר, אבל אי אפשר לומר את אותו הדבר לגבי ג'ילי, שהיא אולי היצרנית הסינית האגרסיבית ביותר וכבר מחזיקה בין השאר בבעלות מלאה ב'וולוו' ובבעלות חלקית ב'פרוטון' המאלזית וב'לוטוס' הבריטית. יצרנית רכב סינית אחרת – דונגפנג – מחזיקה בכ-4.5% מן הבעלות בסטלנטיס – החברה המאוחדת שנוצרה כתוצאה מן המיזוג בין פיאט קרייזלר לפיג'ו-סיטרואן.

 

 

אחרי כל זה, ולמרות החשש המבוסס מפני השתלטות סינית על נכסים מערביים, ייתכן שגם לסינים יכולה להיות סיבה משלהם לדאגה. כבר בשנת 2018, לאחר שממשלת סין שינתה את החוק לגבי שיעור הבעלות המרבי של משקיעים זרים בחברות סיניות – דיימלר הודיעה על כוונתה להגדיל את חלקה במיזם המשותף בסין מ-49% ל-65% "לכל הפחות". ואכן, בתחילת השנה שעברה פורסם שדיימלר ו-BAIC מתכננות להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן, כפי שעשו ב.מ.וו ושותפתה הסינית 'בריליאנס צ'יינה' שנה קודם לכן. לא מיותר להזכיר שבעלות צולבת בין יצרניות רכב עלולה לעורר לא מעט חיכוכים ומחלוקות, ממש כפי שקרה בשנים האחרונות בין רנו הצרפתית לניסאן היפנית, שכל אחת מהן מחזיקה במניות של האחרת.

  • Ad
  • Ad
  • עוד באתר

    Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות