Ad
קיה סטוניק, סיאט ארונה, יונדאי וניו, מבחן השוואתי

יונדאי וניו מול קיה סטוניק וסיאט ארונה במבחן השוואתי

קרוסאוברים קטנים שולטים כיום בזירת המכוניות הקטנות וגם יונדאי וניו רוצה נתח מן החגיגה. לצורך זה עליו להתעמת עם להיטי הקטגוריה - קיה סטוניק וסיאט ארונה, ואנחנו הפגשנו אותם למבחן משותף.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פלח השוק של מיני-קרוסאוברים – כלים אופנתיים ומוגבהים שמבוססים על פלטפורמות של מכוניות סופר מיני, תפח בשנתיים האחרונות באופן דרמטי, ובחודשים האחרונים נוספו לו מספר מתמודדים חשובים, בהם פיג'ו 2008 וניסאן ג'וק החדשים (שגם הפגשנו למבחן השוואתי), פולקסווגן טי קרוס, סקודה קאמיק ואפילו DS3 קרוסבק היוקרתי.

כל אלה התמקמו בטווח המחירים של 125 אלף ש"ח וצפונה, וזאת בשעה שמבחינה מספרית – רוב המכירות בקבוצה הן של שני דגמים – סיאט ארונה וקיה סטוניק, שנמכרים באלפים ובטווח מחיר של 110-123 אלף ש"ח בהתאם לרמת האבזור (קיה סטוניק אף הופיע בארץ לאחרונה גם בגרסת כניסה מוזלת שעולה 105 אלף ש"ח).

אל טווח המחירים החם הזה מכוון מעתה יונדאי וניו שנחת בישראל לאחרונה, ולנוכח ההצלחה שצפויה לכלי של יונדאי עם תג מחיר שפוי מיהרנו לעמת אותו ראש בראש מול שני כוכבי הקבוצה.

עוד ב-TheCar
מבחן השוואתי: פיג'ו 2008 מול ניסאן ג'וק
מבחן השוואתי: קיה אקסיד מול מאזדה CX30 וטויוטה C-HR

קיה סטוניק, סיאט ארונה, יונדאי וניו, מבחן השוואתי
יוצאים לדרך

יונדאי וניו נחשף לראשונה בתערוכת ניו יורק לפני כשנה. במשפחת הקרוסאוברים של יונדאי וניו הוא אח קטן ל'קונה', אבל הוא בנוי כמותו וכמו סטוניק על פלטפורמת הסופרמיני של יונדאי-קיה. וניו מגיע אלינו לישראל למרות שהוא לא משווק באירופה אלא בעיקר בשווקי מזרח אסיה וארה"ב. זו הסיבה שבגללה הוא לא מונע באמצעות מנוע טורבו-בנזין קטן ואין לו תיבת הילוכים כפולת מצמד כמו שיש ל–i20 ולסטוניק, ותחת זאת יש בו שילוב מיושן לכאורה של מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.6 ליטר עם תיבת הילוכים רציפה. וניו מוצע כאן בשלוש רמות אבזור ובמחיר התחלתי של  110 אלף ש"ח. למבחן המשותף הוא התייצב ברמת האבזור האמצעית, "פרימיום", ועם מחיר מחירון של 118 אלף ש"ח.

 

יונדאי וניו
גם קיה סטוניק בנוי על אותה פלטפורמה אם כי זאת, למעשה, גרסת קרוסאובר אופנתית ומוגבהת לדור הנוכחי של ריו, מכונית הסופרמיני של קיה. הוא הוצג בקיץ 2017 ומוצע בישראל עם מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.4 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שישה יחסי העברה, או עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר ותיבת הילוכים כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה. סטוניק הבסיסי ביותר מוצע תמורת  105 אלף ש"ח עם מנוע ה-1.4 ליטר ברמת האבזור הבסיסית, אך למבחן המשותף הוא התייצב בגרסה היקרה ביותר שלו, עם מנוע טורבו-בנזין ורמת אבזור פרימיום, ועם תג מחיר של 123 אלף ש"ח. 

 


כמו שסטוניק הוא גרסת הקרוסאובר לריו, כך ארונה של סיאט היא גרסת הקרוסאובר של איביזה, ושתיהן בנויות על הנגזרת המכווצת של פלטפורמת MQB המודולרית של קבוצת פולקסווגן. ארונה משווקת בישראל רק עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר שמחובר לתיבת הילוכים כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה, ויש לה שלוש רמות אבזור עיקריות. ברמת גימור סטייל מוצעת ארונה תמורת 110 אלף ש"ח, אך למבחן היא הגיעה ברמת גימור FR, הבכירה ובעלת סממני העיצוב הספורטיבים, שמחירה 122 אלף ש"ח.

 

סיאט ארונה

עיצוב, מיצוב

יונדאי וניו הוא הכלי הקטן ביותר בקבוצת המיני קרוסאוברים. אורכו 404 ס"מ בלבד, כלומר שהוא קצר ב-10 סנטימטרים מ'סטוניק' ומ'ארונה', וגם בסיס הגלגלים שלו קצר – רק 252 סנטימטרים. בימינו אלה מידות לא מרשימות ביחס לקבוצת מכוניות הסופר מיני, ושתי מתחרותיו כאן ארוכות ממנו בסעיף זה בכ-5 ס"מ. על נחיתות זאת מפצה וניו עם גובה שמזדקף ל-159 סנטימטרים, וזה אומר שהוא גבוה מארונה ב-4 סנטימטרים ומסטוניק ב-7 סנטימטרים מאד משמעותיים. 

הגובה הנוסף מאפשר ל'וניו' להציג צללית זקופה ומרווח גחון מרשים של 19.5 סנטימטרים, וזה נתון יותר טוב מרוב הקרוסאוברים ברוב הקטגוריות. יחד עם קווי מתאר קובייתים, חזית רבועה ובולטת, וחישוקי 17 אינטש (שלא מוצעים בגרסת הבסיס) – וניו מטשטש את האובדה שזה הכלי הקטן בחבורה והוא נראה דווקא המצועצע והייחודי מבין כולם, ויחד עם זאת גם די קשוח. מה שבטוח הוא ש'וניו' לא נראה כמו עוד איזו סופרמיני שעלתה על עקבים.

סטוניק, לעומת זאת, הוא בדיוק זה: "סופרמיני על עקבים", וזאת גם מכונית נמוכה מידי עבור הקטגוריה שלה ולכן לא מספיק מרשימה, בקטגוריה שבה רושם הוא העיקר. כאשר מוסיפים לכך את העובדה שסטוניק דומה מידי ל'ריו', שעליה היא מבוססת, זאת כבר בעיה, מפני שנראה כאילו אנשי היצרנית פשוט לקחו ריו, הגביהו אותה, הלבישו לה חצאיות פלסטיק וגגון, ושלחו אותן למערכה. סיאט איביזה, אגב, נמצאת אי שם באמצע, ולמזלה היא מתמודדת עם שתי אלה ש"מוציאות אותה גדולה". את סעיף העיצוב, שממנו גם נגזר כאן המיצוב, לוקח יונדאי וניו די בקלות מפני שהוא נראה ייחודי ומושקע יותר, ולא כמו גרסה מנופחת של i20. לא כל הלקוחות הפוטנציאלים יאהבו את העיצוב הזה, אבל לדעתנו זה הכלי המנצח בסעיף העיצוב והרושם. 


תא נוסעים, שימושיות

שלושת המתמודדים כאן הם בין הפחות יקרים בקבוצתם, לכן לא מפתיע שתאי הנוסעים שלהם פשוטים למדי. יחד עם זאת אנחנו לא מדברים על תחושה ספרטנית, מה גם שרמות האבזור של רכבי המבחן גבוהות ומאופיינות בכמה נגיעות עור (סינטטי, אבל גם זה משהו).

 

סיאט ארונה
לוח המכשירים של ארונה נלקח כמות שהוא מאיביזה, כלומר שהעיצוב שלו פשוט אבל הנדסת האנוש משובחת וברורה, ואיכות ההרכבה טובה מאד. כמו באיביזה, הפלסטיקה כהה וקשיחה, וזה לא ממש מרשים למראה ולמגע. ברמת FR נוסף דיפון דמוי עור לחלק מלוח המכשירים, ויש תפרים אדומים ומושבים ספורטיבים למראה (שהם גם הנוחים ביותר במבחן זה) – וכל אלה משדרגים את האווירה ואת תחושת האיכות.

סטוניק השאיל את לוח המכשירים שלו מ'ריו', וזה אומר שמדובר בעיצוב סטנדרטי ופשוט. גלגל ההגה הוא הנעים מבין השלושה אבל הוא עמוס מידי במתגים, ואילו נגיעות בהירות בדיפוני הדלתות ובמושבים שוברות מעט את האווירה הקודרת.

לוח המכשירים של וניו נראה הכי מיושן, ואיכות הפלסטיקה שלו נמוכה מזאת של סטוניק. גם כאן ההגה עמוס מתגים, אבל גוונים בהירים משפרים את התחושה הכללית. המושבים קשיחים מידי ולכן הם גם הפחות נוחים לנסיעות ארוכות בשלישיה הזאת.

 

קיה סטוניק

סביבת הנהג של וניו היא הפחות מוצלחת מבין השלושה, אבל כאשר עוברים למושב האחורי מתגלה הפתעה.על אף בסיס הגלגלים הקצר ביותר, ובזכות תוספת הגובה, וניו מציע את מרחב הראש והברכיים הטוב ביותר, וגם את המושב האחורי הגבוה יותר. סטוניק הוא, בהפרש ניכרר, הצפוף ביותר מאחורה, הגם שיש לו יתרון קל במרחב הכתפיים על פני וניו. את הגלולה המרה ממתיק מעט שקע USB מאחור, שאין לאחרים. ארונה היא מכונית מרווחת ונוחה עבור שני נוסעים בוגרים מאחור, והמושב שלה רחב יותר מאשר זה של וניו. מנהרת הינע גבוהה במרכז מצמצמת את מרחב הרגליים של נוסע שלישי, אמצעי. לאף אחת מבין השלוש אין יציאות מיזוג למושב האחורי, וחבל שכך.

תא המטען של ארונה הוא הגדול והשימושי ביותר, עם נפח מינמלי של 400 ליטר שמספיקים לשימושים משפחתיים. לסטוניק יש את תא המטען הקטן ביותר (332 ליטר בלבד) אם כי המפתח והמבנה שלו עדיפים על אלה של וניו, שמציע נפח של 355 ליטר.

 

יונדאי וניו
מנוע, ביצועים

על הנייר, יונדאי וניו נמצא בעמדת נחיתות עם מנוע אטמוספרי שמתמודד בשני מנועי הטורבו קטנים, גמישים וחדשים. דף הנתונים מתאר חיסרון משמעותי של יותר משניה לרעתו בזינוק ל-100 קמ"ש (11.2 שניות). בפועל חיכתה לנו הפתעה.

לסיאט ארונה יש את שילוב המנוע-גיר הטוב מבין השלושה, ולא הופתענו שהיא הציגה עליונות ברורה בכל מבחני התאוצה בזכות המומנט וגמישות המנוע. גם ההשהיה הראשונית של תיבת ההילוכים ביציאה מהמקום לא העיבה על המסיבה. ההפתעה היא ש'וניו' הצליח להיצמד אל ארונה במטרים הראשונים בזכות תגובה מיידית (ולא אופיינית) של התיבה הרציפה, הוא נצמד ואף הקדים את 'סטוניק', בתאוצות ביניים, וניצל עד תום את התיבה המפתיעה שלו לעומת התיבה המאכזבת של סטוניק, שמתאפיינת בתגובות איטיות שמנטרלות את היתרון של גמישות המנוע.

 

סיאט ארונה
מאידך, לביצועים של יונדאי וניו יש מחיר בתחנת הדלק, ועוד קודם לכן בצליל מנוע נוכח ומאומץ. וניו הרבה יותר נעים לנהיגה אם לא לוחצים עליו, אבל כאשר נדרש כח הוא נותן בשמחה את כל מה שיש לו. סטוניק, לעומתו, הוא הנעים ביותר בשיוט, ויש לו את המנוע השקט ביותר (מה שמתחבר לאופי העצל של התיבה).  על אף יתרון בביצועים – ארונה היא המכונית החסכונית ביותר במבחן זה עם תצרוכת ממוצעת של כ-12.5 ק"מ לליטר בתנאים מאומצים, לעומת כ-11.5 ק"מ לליטר של וניו ושל סטוניק.


התנהגות, נוחות

בסעיף ההתנהגות מתגלה פער משמעותי בין השלושה. וניו מפגין זוויות גלגול בולטות ותחושה מתפזרת כאשר מתחילים ללחוץ עליו, והוא גם הראשון לאבד אחיזה. ההיגוי שלו חד יחסית ומהיר, אבל גם קל ומנותק. סטוניק, לעומת זאת, משרה יותר ביטחון מבחינת השלדה והוא מספק לנהג תחושה יציבה יותר ואחיזה טובה בזכות צמיגים איכותיים יותר. מצד שני, סטוניק משדר תחושה מעורפלת יותר מאשר וניו. במילים אחרות, סטוניק מרגיש יותר בוגר ומנותק, ואילו הוניו מספק אופי יותר תזזיתי "כאילו ספורטיבי" על חשבון תחושת הביטחון.

 

קיה סטוניק
כך או אחרת, ארונה היא מכונית מליגה אחרת, שנמצאת שתי רמות מעל הקוראניות מבחינה דינמית. השלדה שלה הרבה יותר מדוייקת תחת עומס, המתלים מטפלים טוב בתנודות המרכב, וההגה של מדוייק למרות שהוא מנותק. אפשר לומר שבמקרה זה הפשרה הדינמית ביחס לאיביזה הנמוכה יותר כמעט ולא תורגש, בוודאי עבור קהל היעד.

מבחינת נוחות הנסיעה אף אחת מהמכוניות לא מצטיינת ביכולת גיהוץ מרשימה, אם כי יש הבדלים משמעותיים. לכולן צמיגי 205/55 כך שההבדל בנוחות הנסיעה נובע מן המתלים. ל'וניו' יש מתלים קשיחים יחסית אבל עם שיכוך החזרה לא מספק, וזה גורם לו לקפצץ במהירויות עירוניות ובמעבר על באמפים. עם זאת, יש לו יכולת ספיגה טובה שמתגברת בקלות על מפגעים, ונוחות הנסיעה משתפרת ככל שעולה המהירות.

לסטוניק יש כושר ספיגה פחות טוב, והתחושה היא יותר "מתרסקת" לתוך בורות. ריסון הגוף, לעומת זאת, עדיף במעט. לארונה יש כושר  ספיגה וריסון טובים יותר מאשר לצמד הקוריאניות, וגם פעולת המתלים שקטה יותר. מעבר על פני מפגעים עמוקים חושף את מגבלת השיכוך של המתלים מעבר למהלך הראשוני שלהם, אבל בסוף היום יוצאים מארונה הרבה יותר נינוחים מאשר בצמד האחר.

יונדאי וניו

 

בטיחות

שלוש המכוניות מצוידות בשש כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית והתרעת עירונות לנהג. וניו וסטוניק מצוידות גם במערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב ובתאורת אור גבוה אדפטיבית. לסיאט יש מערכת מובילאיי שמספקת התרעה בלבד מפני סטיה מנתיב נסיעה, וכמובן  ללא תיקון היגוי. מצד שני, בכל הגרסאות של ארונה יש בקרת שיוט אדפטיבית, וברמת FR נוספת גם מערכת התרעה מפני תנועה בשטחים מתים ותנועה חוצה מאחור. לדעתנו יש יתרון חשוב לתיקון היגוי אקטיבי למניעת סטיה מנתיב, לכן בסעיף הבטיחות מנצחות הקוראניות.

ארונה וסטוניק נבחנו במבחני הריסוק של EuroNCAP בשנת 2017 וקיבלו חמישה כוכבי בטיחות (במקרה של קיה הציון תקף רק עם חבילת מערכות הבטיחות האקטיבית שאיתה היא מגיעה ארצה כסטנדרט). הציונים בסעיפים השונים די דומים. ארונה קיבלה ציון של 95% בהגנה על מבוגרים ו-77% בהגנה על הולכי רגל לעומת 93% ו-71% בהתאמה בסטוניק, שמצידה מציגה יתרון בהגנה על ילדים (84% לעומת 80% בארונה).

מכיוון שיונדאי וניו לא משווק באירופה הוא לא נבחן במבחני EuroNCAP, אבל במבחן (הפחות מאתגר) של מנהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני (NHTSA) הוא קיבל ארבעה כוכבים בהגנה בהתנגשות חזיתית, ארבעה כוכבים להגנה בהתהפכות, וחמישה כוכבים בהגנה מפני פגיעות צד ודירוג כולל של ארבעה כוכבים.

 

קיה סטוניק, סיאט ארונה, יונדאי וניו, מבחן השוואתי
אבזור

שלושת המיני קרוסאוברים במבחן זה מאובזרים היטב. לכולם מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע משולבת בדיבורית BT ומצלמה אחורית (סטוניק מגיע כיום עם מערכת מולטימדיה בעל ממשק משודרג לעומת זו המופיעה ברכב המבחן), חשמול מלא לחלונות ולמראות, בקרת שיוט, בקרת אקלים דיגיטלית (דו-אזורית בארונה), חיישני חניה אחוריים, ריפודים בשילוב עור סינטטי וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש.

סטוניק וארונה מנסים להצדיק את מחירם הגבוה יותר בתוספת של חיישני גשם ותאורה, פנסי ערפל, מפתח חכם וצביעה דו-גוונית ובארונה ישנו גם משטח טעינה אלחוטי לטלפון נייד. לוניו יש חיישן תאורה בלבד, וצביעה דו-גוונית אפשר לקבל רק ברמת האבזור הגבוהה יותר, "סופרים", שמבטלת את יתרון המחיר במבחן זה ביחס לשני מתחריו.

 

קיה סטוניק, סיאט ארונה, יונדאי וניו, מבחן השוואתי

 

שורה תחתונה

שלושת הדגמים כאן מתמודדים על טווח המחירים הנמוך בקטגוריה ולמרות זאת הם לא באמת נחותים מן המתמודדים היותר יקרים. לשלושתם יש ייחוד עיצובי (אם כי אף אחד מהם לא נועז ולא מסובב ראשים), שלושתם מאובזרים היטב ושלושתם מציעים ביצועים ויכולת דינמית מספקת עבור לקוח ממוצע שנוהג בעיקר בעיר ובפרבריה.

יונדאי וניו הוא הפתעת המבחן. למרות שהוא הקטן ביותר הוא התגלה כמרווח ביותר בזכות הגובה, וזה גם יוצר נוכחות ויזואלית עדיפה עם עיצוב "קרוסאוברי" בולט יותר מאשר אלה של סטוניק וארונה. תיבת ההילוכים הרציפה, אשר בדרך כלל נחשבת לנקודת תורפה, הפתיעה אותנו עם תפקוד מצויין ואף ניטרלה את הנחיתות מול מנועי הטורבו של המתחרים (אם כי על חשבון השלווה בתא הנוסעים). וניו הוא לא כלי  מבריק מבחינה דינמית, אבל התזזיתיות והקופצנות שלו משוות לו "אופי" צעיר.

סטוניק מרגיש הרבה יותר סולידי ומיושב מאשר אחיו מבית. גם הוא לא מתעלה מבחינה דינמית או בנוחות הנסיעה, אבל כן משדר יותר ביטחון, והוא נעים יותר בשיוט למרות שנוחות הנסיעה בו בינונית למדי. תא הנוסעים שלו פשוט, ותיבת ההילוכים העצלה שלו מנטרלת את יתרון המנוע.

סיאט ארונה כאילו שייכת לקבוצה אחרת, טובה יותר, של מכוניות. העיצוב שלה לא מרשים, גם חיצונית וגם בפנים, נוחות הנסיעה סבירה, ולמרבה הצער אין לה מערכת התראה מקורית מפני סטיה מנתיב נסיעה או היגוי אקטיבי. למרות כל אלה ארונה היא המכונית הכי "שלמה", עם יתרון ברור בביצועים, בהתנהגות הכביש, ב"רמת ההגשה" של תא הנוסעים (לפחות ברמת גימור FR הנבחנת) ובתא המטען שמקנה לה יתרון בסעיף השימושיות ומאפשר לה להיות תחליף לסופר-מיני או אף משפחתית קטנה עבור משפחות צעירות.

ארונה היא הנבחרת שלנו, ואילו יונדאי וניו, המפתיעה, עוקפת את סטוניק אל המקום השני.

 

בוחנים נוספים: יובל לוי וגיל מלמד

 

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות